סייב ושכחנו. איך עושים הכנה לדפוס בצורה נכונה?

מאחלים לך לא לחוות זאת לעולם, אבל אם ממש במקרה זה קרה (לא לך, לחבר) אפשר לשתף אותו במאמר הבא שיעזור לו להוריד את הסיכוי שזה יקרה שוב, בצורה משמעותית.

ביטוח טעויות מלא אין לנו להציע אבל 99% מהבעיות שיכולות להתגלות בדיעבד, אפשרי לגמרי לפתור בשליטה מבוקרת בתהליך הכנה לדפוס שכל סטודיו לעיצוב גרפי.

via GIPHY

התורה שבדפוס

לפני שצוללים עמוק לכל הביטויים הארוכים ומתחייבים לתהליך עבודה חדש מצידך, בלי לחץ כמובן, כדאי מאוד לעשות הכרות עם שלושת צורות ההדפסה הפופולריות כרגע בתחום.

הדפסת פרוצס- הדפסה לכמויות גדולות. בנויה מפלטות של CMYK ולפעמים השבחות של לכה על כל העמוד, לכה סלקטיבית, הדפסת פנטון כצבע חמישי. הדפסה מהירה מאוד יחסית. צבעים חדים. לפעמים אפשר לראות סטיות בפרלטיות שגורמות לטשטוש. הדפסה זאת מתאימה מאוד לספרים, קטלוגים וכו'.

via GIPHY

הדפסה דיגיטלית- מתאימה יותר לכמויות בינוניות או קטנות. אין סטיות והצבעוניות יוצאת מאוד נאמנה למקור (אחרי שרואים העתק שמש ואייריס), הדפסה זו מאוד מומלצת לעזרי מיתוג כמו פולדרים, כרטיסי ביקור וכו.

הדפסת פנטון- בניגוד להדפסת הפרוצס, שבה צבע נבנה משכבות של צבעים אחרים, שיטת הפנטון מתבססת על ערבוב הצבעים מראש ועבודה עם גלופות. שיטת הערבוב המיוחדת הזאת מאפשרת ליצר צבעים ייחודים, מטאליים ואפילו פלורסנטיים זוהרים.
הדפסת הפנטונים עובדת בשיטת רשת. רשתות צפופות יותר, יוצרות צבע חזק יותר ורשתות רחבות יותר, מאפשרות לצבע הדף לבלוט ולהתערבב עם הגוון הנבחר. בגלל שיטת העבודה הזאת, לא ניתן בהדפסות פנטונים ליצור אפקטים של גרדיאנטים או שקיפויות. בשל המחיר היקר של יצירת הגלופות, הדפסת הפנטונים מתאימה רק להדפסה כמותית, אין אייריס מודפס וכמות הצבעים מוגבלת בד"כ ל-4 צבעים להדפסה.
שיטה זו מתאימה להדפסות משרדיות ללא תמונות או אפקטים כגון כרטיסי ביקור, ניירת משרדית מדבקות לרכבי חברה וכו.
שיטת הפנטון אינה מוגבלת לתעשיית הדפוס, צבעי הפנטונים נכונים גם לתעשיית הטקסטיל, צביעה ועוד. 

הכנה לדפוס – מתי כבר מגיעים לאקספורט?

רגע היפותטי מרגש קורה עכשיו. הכל מתנקז לנקודה הזו. האקספורט…רגע, לא כזה מהר

via GIPHY

העבודה שלך אמנם סגורה על המסך, מאושרת על ידי הלקוח ומחכה רק לצאת אל העולם בהדפסה קלה ומאושרת אבל כדי שזה יקרה בול ככה, חמסה, חמסה בלי עין, חשוב לסמן וי על הצ'קליסט הבא. בלי דילוגים ועיגולי בלידים.

1. הפורמט כן קובע – מכיוון שיחידות מידה של נייר נמדדות בשיטה המטרית או הבריטית, חשוב לוודא שהקובץ מוגדר במ"מ, ס"מ או אינץ'. חשוב לא לטעות, הדפסה דיגיטלית מתארת את צורת הזרקת הדיו בזמן ההדפסה בלבד ולא את אפקט התצוגה. לכן, גם בהדפסה דיגיטלית אין להגדיר את הקובץ בפיקסלים. פיקסל זאת יחידת מידע גרפית במחשב לתצוגה בלבד.
   
2. דליט. דליט. דליט – חשוב לוודא שאין שכבות ו/ או אלמנטים כבויים בקובץ. אם משהו לא צריך להיות שם, למחוק בלי רגשות אשמה.

3. לשמור על מרחק בטוח – תקף לא רק בקורונה. כאשר יש תמונה, או שטח צבע שאמור לכסות את כל ההדפסה, הגדרה של בליד bleed מינימלי (3-5 מ"מ) תמנע הופעה של שוליים לבנים של השדות מחוץ להדפסה.
   הגדרה מינימלית של שוליים Margins (5-10 מ"מ) תמנע חיתוך של גרפיקה או טקסט בזמן סטייה.
   אם העבודה נעשית בקובץ אינדיזיין, רצוי לבצע את השינויים במאסטרים כדי שיחולו על כל העמודים.

במידה ובחרת לשים מסגרת לעיצוב יש לנו מלשינון שעובד 24/7. (*עיין ערך מלשינון)

**מלשינון: אם בזמן חיתוך המוצר קרתה סטייה ומסגרת העיצוב עקומה, היא מלשינה לנו על עבודת חיתוך רעה.

בלידים בהדפסה

4. יש הבדלי צבע– רגע לפני שסיימנו, מוחקים את כל הצבעים שלא נמצאים בשימוש בבחירה על select all unused. עוברים על אלו שכן ומוודאים שהם מוגדרים כ- CMYK או בפנטון, בהתאם להדפסה.
   יש לבדוק שצבעי ה CMYK – מוגדרים כprocess ולא כצבע spot  (צבע חמישי).
   הצבע החמישי משמש לשטנצים, להשבחות ולהדפסות מיוחדות, הן בד"כ מוגדרות ב overprint.
5. יש הבדלי איכות– הדפסות שונות דורשות איכות שונה של תמונות.
   לדוגמא . תמונה בעיתון, ספר או מגזין דורשת לפחות 250-300 effective dpi.
   מה ההבדל בין effective dpi ל- image dpi?
   image dpi מתייחס לגודל הפיקסלים האמיתי של התמונה כפי שהיא בגודל המקורי שלה.
   כשאנחנו מכניסים את התמונה לגרפיקה שלנו ומשחקים עם הגודל שלה, אנחנו משפיעים על האיכות שלה בתוך הפרויקט. זה הeffective dpi  – הגודל שלה בפועל. אם נקטין את התמונה הערך הזה יעלה, אם נגדיל, הוא יקטן.
6. יש הבדלי פרופורציות 1:10 | 1:100 לעיתים הפרויקט שלנו הוא גדול יותר או הקובץ כבד יותר ממה שתוכנת העיצוב מאפשרת לנו לפתוח, כמו למשל שלט על גדר שאורכו יכול להגיע לכמה עשרות ואפילו מאות מטרים. לכן, נפתח קובץ ביחס של 1:10(10 מטרים אורך על מטר רוחב) או 1:100(100 מטרים אורך על מטר רוחב) לגודל ההדפסה הסופי.
   

   הורדת קובץ לדפוס – פרופורציות

כדי לשמור על איכות התמונה והפרופורציה שלה בהדפסה נשים לב שה- effective dpi מותאם נכון לפרופורציית מסמך העבודה.
לדוגמא אם אנחנו עובדים על הכנה לדפוס של שלט חוצות בגודל של 1:10 ובהדפסה הסופית האיכות של התמונה צריכה להיות 100dpi  אז בסגירה לדפוס הגודל שלה צריך להיות 1000 effective dpi.(1000=10X100)
כמו כן, בהמרת הקובץ לPDF-, חשוב לזכור להגדיר את כל תווי הcompression-  בdo not ,downsample  כדי לשמור על איכות התמונה.

המלצה חמימה, לכתוב בשם הקובץ את היחס (1:10) וכמובן לעדכן את בית הדפוס.

7. אינדיזיין. יש הבדל.- באינדיזיין קיים כלי שנקרא preflight וזה מה שהופך אותה למושלמת בעיצוב עבודות לדפוס. בכלי הזה ניתן ליצור פרופיל שמבצע בדיקה אוטומטית על רוב אותם הפרמטרים שדיברנו עליהם. בסוף הבדיקה, הפריפלייט מתריע לנו על בעיות נקודתיות אותן אנחנו יכולים לתקן ידנית וחוסך זמן עבודה יקר בלעבור על כל אלמנט בקובץ בצורה ידנית.
8. שלמות זה פה- עכשיו זה הרגע המיוחל שבו עושים אקספורט? אה, כמעט.

בכל זאת מדובר פה על עבודת גימור מושלמת.

צריך לוודא שה-PDF מתאים לדפוס. בודקים שאנחנו סוגרים את כל העמודים הרלוונטיים, עם סימני חיתוך ובליד. בודקים שוב. מוודאים שהצבעוניות של ה- output היא cmyk
ולוחצים על המשלוח. יאייייייייייייי. (הוספת גיפ) אקספורט .

9. חוזה שחורות- מגדת עתידות חכמה פעם אמרה, אם מתכוננים לשחורות מקבלים אפור כהה.

בשבילה נוצר Adobe PDF. הכלי הזה נותן לנו סימולציה של ההדפסה ושל הבעיות שיכולות להיווצר בה. זאת עוד תחנה שמאפשרת לנו לוודא שהקובץ מוגדר נכון ולעלות על טעויות לפני שמאוחר מידי.

כדי להשתמש בו הולכים לפריפרודקשן ומשם מגיעים ל- OUTPUT PREVIEW.

בכל הכנה לדפוס יש לבדוק את הפלטה הצבעונית. שהצבעים המופיעים הם רק CMYK או צבע ספוט שמסמן השבחה.
הפרוצס הוא הגדרת המחדל של התוכנה ולכן, כשיש הדפסת פנטונים, יש לכבות את הפלטה של הפנטונים ולוודא שכל הגרפיקה נעלמה מהמסך, כך אנחנו יודעים ששום צבע CMKY לא נכנס לנו בהדפסה בטעות. תחת הגדרת overprint  אנחנו יכולים לראות את כל הצבעים שאמורים להופיע בהשבחות ולוודא שכל הדברים הדרושים מסומנים.

חיזוק שחור

עובדה מעניינת, שחור black cmyk תמיד יופיע באוברפרינט שחור לעומת black cmyk  שיוצא בדפוס בגוון אפור כהה ולא שחור אטום. בשביל ליצור שחור עמוק יותר ומאוד שחור מומלץ לשנות את הערכים של השחור ל  C: 40 M: 40 Y: 40 K: 100

כן, להוציא קובץ מושלם לדפוס זה תהליך לא קצר שדורש סבלנות, דייקנות ואקסטרה תשומת לב

אבל ברגע שמסגלים הרגלי עבודה קבועים והיצירה שלך חוזרת אליך מודפסת בהוד תפארתה, זה כל- כך שווה את זה.

via GIPHY