ר. סטנטון אייברי. אבי הסטיקר המודרני.

אבל למרות השכיחות שלהן, יש למדבקות כח אדיר לחזק מותגים ועל אף הגודל שלהן הן יכולות להפוך לכח שיווקי אדיר. איך? יצירתיות היא המפתח.
אספנו עבורכם 5 דוגמאות של מדבקות מיוחדות לתוצרת חקלאית שהפכו יצירתיות למנוע צמיחה.

1. חברה שהפכה את הסטיקרים לקאלט

Chiquita חברת שיווק הבננות הגדולה בארה"ב פועלת למעלה מ 150 שנה ביבוא ובשיווק בננות לארה"ב.

From “Ola” to “OLE!” (from chiquita.com)

החל מ1947 הם החלו לשים מדבקות על הבננות שלהם עד שב 1963 הם עברו למדבקה במיתוג חדש, מדבקה בצבע כחול, שכיום כבר הפכה לאייקון תרבות.
כל מדבקה כחולה כוללת את הלוגו ודמות נשית -אישה קריבית עם כובע פירות – שהפכה לסמל בפני עצמה. את הדמות הנשית יצר דיק בראון ב 1944. תחילה היא היתה בכלל בצורת בננה עם חצאית עד שב 1987 דמות הבננה הפכה לאישה שהיא כיום.

Evolution of the Chiquita Sticker (from chiquita.com)

בצי'יקיטה הבינו את הכח שעומד מאחורי המדבקה – או יותר נכון את הכח שבשבירת השגרה של המדבקה הקבועה והמוכרת. הצרכנים שלהם שהתרגלו לראות את המדבקה הרגילה על הבננות – מגלים יום אחד שאותה מדבקה מוכרת וקבועה מגיעה בצבע אחר, בטוויסט קטן שונה. למשל לרגל ציון חודש המודעות לסרטן השד האישה שעל הלוגו משנה תנוחה מאולה – לתנוחה בה היא מחזיקה את החזה שלה.

@tallneil

#greenscreen collector’s edition banana stickers #branding #marketing #breastcancerawareness

♬ original sound – tallneil

שיתופי פעולה עם מותגי דיסני, פתיחת תחרות לקהל הרחב לעיצוב מדבקות כשה 5 הטובות נבחרו והופקו, הומאז' לאמנים מפורסמים.

עם השנים, המדבקות הפכו לאייקון תרבותי ולקאלט.  יש קבוצות של אספנים של מדבקות של צ'יקיטה, אנשים מצלמים סרטוני טיקטוק על מדבקות החברה ואפילו באתר החברה יש גלריה שמציגה מדבקות יצירתיות לאורך ההיסטוריה ואת סיפור המותג המלא. מומלץ!

@beelsabeth

#stitch with @tallneil not just banana stickers but yes I collect them #chiquitabanana #fruitstickers #stickercollection

♬ original sound – elisabeth

@es_em_el

#stitch with @tallneil layers of fruit evidence

♬ original sound – SML

קוריוז: מותג בננות נוספת שלקח את עולם מיתוג הבננות צעד קדימה הוא Yellow smile של חקלאי גרנות הישראלית. באמצעות משרד המיתוג החקלאי אהוי! (כן! זה אנחנו!!) . כאן יצרנו שפה ייחודית מבוססת על קומיקס, שאפשרה להעביר לבננה שלהם לבלוט בשווקים סיטונאיים ועל המדפים.

2. מדבקה זוכת פרסים

מדבקה יצירתית היא לא רק כלי לבניית מותג אלא גם מעניקה ערך אמיתי לצרכן. רשת הסופרים הקולומביאנית MAKRO עלתה על רעיון גאוני: סטיקר שמציג לפי צבע הקליפה של הפרי או הירק את מצב הבשלות שלו ואת סוג השימוש המתאים לו – מבישול ועד צריכה ישירה. כך, המדבקה לא רק מבליטה את המוצר, אלא גם מסייעת בהפחתת פסולת ובהגדלת המכירות.

הם יצרו מדבקות לאבוקדו, פפאיה, בננה, מנגו ועגבניות, והפיצו את התוצרת הממותגת ב-22 חנויות ברחבי הארץ. התוצאה הייתה מרשימה: אורך החיים של התוצרת המוצגת גדל ב-4 ימים, כ-70 טון פחות של תוצרת נזרקו במהלך השבוע, ונרשמה עלייה במכירות הפירות והירקות. וכל זאת בזכות מדבקה אחת קטנה, שבאה לא רק לקדם, אלא גם לעזור.

רעיון פשוט גאוני שמבאס שאנחנו לא חשבנו עליו קודם.

המדבקה זכתה להכרה עולמית, ובשנת 2023 אף הוענקה לה פרס קאן היוקרתי לפרסום – הישג מרשים בפני עצמו.

3. ממממ…..מדבקות אכילות….יאמי!!!

כן. קראתם נכון. בשנים האחרונות חלו פיתוחים שונים בתחום המדבקות לפירות ולירקות – כולל מדבקות שאפשר ללעוס ולבלוע ולא למות מהרעלה או חנק! (כנראה). זה נולד מתוך רעיון שניתן כך לעודד ילדים לאכול יותר פירות וירקות – כמו למשל תנו ביס למיקי חמודים (ובעצם הוא אכל תפוח – זה האות להכניס צחוק זדוני), או לדוגמה מדבקה אכילה בטעם קינמון על תפוח! או בטעם וניל על תות! (הלו! זה רעיון שלנו! דיר בלאק תגנבו לנו את הרעיון!).

מעבר לפתרון המגניב – מדובר גם על פתרון ירוק שחוסך לעולם נייר ודבק.

4. הטבעת לייזר על תוצרת

נכון. זו לא בדיוק מדבקה. אבל זו האבולוציה של מדבקה.

כיום יש לא מעט חברות שכבר מטביעות את הלוגו והמסרים שלהם על התוצרת שלהם באמצעות לייזר. מעבר לפתרון האקולוגי, יש כאן מופע של חדשנות. למשל בשוודיה יש רשת סופרים שכבר מחייבת את כל הספקים שלהם לעשות כן. היתרון בלייזר הוא שניתן ליצור כל צורה בכל גודל ובדיוק גבוה. החיסרון הוא העדר הצבעוניות והעובדה שפוצעים את הקליפה של הפרי או הירק ולא כל הצרכנים ישמח לרכוש ו\או לאכול קליפה פגומה.

5. מדבקת סבון, זו כבר אופרה אחרת

המדבקה הזו היא עדיין בגדר פנטזיה. פטנט רשום ודי גאוני שהיינו חייבים לשתף – מדבקת פירות\ירקות שמשחררת מעט סבון במגע עם מים ומאפשר לשטוף ולרחוץ את התפוח שלך – עם סבון, בכל מקום, וכך לאכול את הפרי ו\או הירק שלך נקי יותר מדשנים, מגע של אנשים אחרים 

מדבקה קטנה אך פוטנציאל גבוה ליצירתיות.

אז מה למדנו? (וכשאנחנו אומרים למדנו אנחנו מתכוונים – למדת) שמעבר לכוח המיתוגי שיש למדבקה שמצרפים לתוצרת חקלאית, חשיבה נכונה ויצירתית יכולה להעניק למדבקה ערך שיווקי נוסף שמחזק את הקשר עם הצרכנים, מוביל לנאמנות וחווית משתמש טובה יותר שמתורגמת למכירות ומאפשרת בסופו של דבר לגבות פרמיה גבוהה יותר על מוצר זהה לא ממותג.

The post בוירוס הזה, בטוח תרצו להידבק. מדבקות שהופכות תוצרת למותגים appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

את הכשות לא נמצא על המדפים של הירקן שלנו או במבצע של 2+1 בסופר. אבל למרות זאת, הכשות היא אחד הגידולים החקלאיים העתיקים בעולם, שמלווה את ההיסטוריה האנושית לאורך אלפי שנים, בעיקר, כחלק בלתי נפרד מתהליך ההכנה והשתיה של הבירה. יש כמובן חילוקי דעות על התיעודים הראשונים של שימוש בכשות על ידי האדם – מעדויות על אבקת כשות מהאלף התשיעי לפני הספירה בשבדיה ועד לעדויות על שימוש בכשות לבירה ע"י השומרים במסופטמיה והמצרים הקדמונים באלף השלישי לפני הספירה.

רעמסס, תמלא לי קצת IPA בנאד

אבל דווקא בשנים האחרונות, הפך הצמח שמסמל את אחת התעשיות היותר שמרניות בעולם (תשאלו את הנזירים בבלגיה), לבסיס למשקה חדש – מי כשות – מוצר חדש לחלוטין שפורץ בכל הכח ליותר ויותר שווקים ברחבי העולם עם מגוון גדול של מיתוגים בולטים וסופר-יצירתיים.

הכשות – שוק חקלאי בינלאומי

הכשות היא גידול חקלאי שנפוץ בעיקר בחצי הכדור הצפוני ומונה מאות זנים שונים, אבל נשלטת בעיקר ע"י ארבעה זנים מרכזיים – Cascade, Chinook, Amarillo ו- Centennial שחולשים על שוק עולמי של כ -34 מיליארד דולר, עם תחזית גידול שנתי יציבה (CAGR) של בין 4 ל- 6 אחוזים.

למרות שאנחנו מכירים את הכשות בעיקר כבסיס למשקאות אלכוהוליים ובראשם בירה, נתח השוק הגדול ביותר שצורך את גידולי הכשות הוא דווקא תעשיית התרופות עם נתח שוק של כ 47%, כשאחריה תעשיית האלכוהול ותעשיית הקוסמטיקה.
בחלוקה חקלאית עולמית, כ- 40% מהכשות מגיעה מהשדות החקלאיים של צפון אמריקה, אבל גם באירופה יש 14 מדינות שמגדלות כשות, כשהגדולה והבולטת שבהן היא גרמניה, שעל פי נתוני האיחוד האירופי מגדלת היום כ -60% מכלל הכשות האירופאית ומחזיקה בכשליש משטחי גידול הכשות העולמיים.

הטרנד העולמי החדש – מי כשות

אם עד היום, לאורך אלפי שנים, הכשות הייתה שחקנית המשנה של האלכוהול ונועדה בעיקר להעניק לבירה טעמים וארומה אז בשנים האחרונות היא החליטה שהגיע הזמן לפרוץ לקריירת סולו עם עשרות מותגים חדשים של משקאות כשות – תה, סודה ומים בטעמים.

ולא, כבר לא מדובר על עוד בירה ללא אלכוהול, אלא על משקאות שפותחו ויוצרו כמשקאות עצמאיים על טהרת התכונות הארומתיות של זני הכשות השונים.
המשקאות ובראשם, מי הכשות צוברים פופולאריות עולמית הולכת וגדלה, דרך סדרה מגוונת של מותגים אמריקאיים, אוסטרליים וניו-זילנדים.

אבל למה דווקא עכשיו?
שתי סיבות מרכזיות עזרו לכשות לצאת לדרך עצמאית בעולם המשקאות:

1. בירה ללא אלכוהול היתה רק שלב בדרך
   הכניסה של מותגי הבירה ללא אלכוהול, שכיום חולשים על שווי שוק של מעל ל 21 מיליארד דולר עם קצב גידול שנתי גבוה של 8%, הכשירו את הקרקע הצרכנית להתחבר לסוגי משקה חדשים שנגזרים מעולם האלכוהול אבל אינם מכילים אלכוהול.
2. בריאות וכושר
   לכשות יש ערך תזונתי גבוה מאוד: היא מכילה מגוון רחב של ויטמינים כמו B6, C ו E משולבים במרכיבים אנטיאוקסידנטים וחומצות אנטי-בקטריאליות.

כשמוסיפים לאלו ריכוז גבוה במיוחד של חלבון ומקבלים סופר-פוד מדהים שמתחבר מצוין לטרנד העולמי של בריאות וכושר.

הגיע הרגע להרים כוסית של כשות

ריכזנו עבורכם חמישה מותגים בולטים של מי-כשות שהמיתוג והאריזה שלהם תפסו לנו את העין:

1. המרענן – HOP WTR
   כמו הרבה מותגי כושר ובריאות, גם המותג הזה מגיע עם הוויב של דרום קליפורניה השמשית בלוק קייצי ולא מעט טעמים כמו מנגו, ליים, תפוז דם ופסיפלורה, וערוצי סושיאל פעילים מטיקטוק ועד אינסטגרם.
2. האורגני – h2ops
   עוד מותג מקליפורניה שהתחיל את דרכו לפני כעשור ושם דגש על ערכים של חיבור לטבע ושמירה על הסביבה, מציע מי סודה מבוססים על כשות ואופציה לטעם נוסף של ענבים.
3. המקורי – Hoplark
   המותג עם העיצוב וההגשה הכי מעניינים בקטגוריה מגיע מהרי הרוקי שבקולורדו, ארה"ב. הוא התחיל דווקא כמשקה תה מבוסס כשות שבושל בסגנון של בירה והתפתח משם גם למי- כשות במגוון טעמים מיוחד מאוד – מוניל, דרך למון גראס ועד hop sour
4. האורבני – Ever-hop
   מותג ניו-יורקי שהחל את דרכו במבשלת בירה שחיפשה חלופות טעימות ובריאות יותר מ"בירה ללא אלכוהול" עם עיצוב אייקוני מהודק הוא מתאפיין בשילובי טעמים כמו תפוז-מנגו או תות ואוכמניות-לימון
5. האוסטרלי – HOPR
   גם האוסטרלים החליטו שבירה ללא אלכוהול זה נחמד, אבל משקה כשות בטעמים זה הרבה יותר נחמד ויצאו עם מותג של מי כשות מבעבעים עם מיתוג מאוד מינימליסטי ואפילו מרצ'נדייס כמו כובעי גולשים או מחזיק פחית ששומר עליה צוננת.

אז מה עכשיו?

כמות המותגים הגדולה שהולכת ותופסת נפח ברמה העולמית מבטיחה לנו שהכשות כאן כדי להישאר וייתכן שזה רק עוד שלב בדרך להפיכתו של צמח הכשות כבסיס לשפע של מאכלים ומשקאות חדשים.

סרטון בונוס למי שרוצה להעביר 15 דקות:

The post באנו להכשות – הספינאוף של העשור appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

עם שווי שוק בהיקף של כ 54 מיליארד דולר ב 2024 וממוצע צמיחה שנתי של 6.7%, ההערכה הפסימית היא שתוך עשור השוק יחצה את רף 100 מיליארד הדולרים.

רק לשם השוואה כשמתבוננים על השוק הצפון אמריקאי אז היקף הצריכה של ריבות מבוססות פירות עמד ב 2022 על 1.8 מיליארד דולר, היקף הצריכה של מחית פירות עמד על 3.1 מיליארד דולר והקיף השוק של אבקת פירות עמד על לא פחות מ 17.5 מיליארד דולר! היקפי מסחר וצריכה כאלו, יחד עם התבססות של עשרות תאגידים מהודו ועד צפון אמריקה המתמחים בייצור והפצה של אבקת פירות, מעידים על כך שאנחנו לא מדברים על אופנה חולפת אלא על תפישה צרכנית חדשה שהולכת ותופסת תאוצה גלובאלית.

אבל מה עומד מאחורי הנהירה ההמונית לאבקות הפירות? למה בכלל לצרוך פרי כאבקה ומה הקשר של כל זה להתחממות הגלובאלית?

אבקה? כבר חשבו על זה קודם?

זה אולי נראה לנו מוזר לצרוך פרי כאבקה אבל כשחושבים על זה, אנחנו כבר עושים את זה מאות ואלפי שנים עם גידולים חקלאיים אחרים. הרי כל עולם התבלינים מכורכום ועד פפריקה מבוסס על הכנת אבקה מירקות ושורשים. עכשיו אנחנו פשוט מכניסים למשוואה הזו גם את הפירות. את אבקת הפירות מכינים בתהליך שכולל הקפאה וייבוש של חלקי הפרי ואז טחינה מבוקרת שלהם לאבקה וכשחושבים על זה יש לאבקה שמתקבלת כמה יתרונות גדולים:

בריאות

בזכות תהליך ההקפאה והייבוש אבקת הפירות שומרת על הערכים התזונתיים של הפרי המקורי (פחות הסיבים התזונתיים). כלומר תכולת הויטמינים והמינרליים של הפרי נשמרת גם באבקה ובכך מאפשרת מעשה לקבל בכף אחת של אבקה כמות גבוהה של ויטמינים, אנטי-אוקסידנטים ומינרליים חיוניים לגוף.

התהליך משמר גם את מרכיבי הטעם והארומה של הפרי כך שניתן בקלות להוסיף אבקת פירות למאפים, קינוחים או קערת דגנים בבוקר ולהוסיף להם הרבה טעם, מראה צבעוני וערכים תזונתיים גבוהים.

אחסון ושינוע

תשאלו כל קולומביאני שגר במדיין בשנות השמונים והוא יגיד לכם שאבקה היא הצורה הנוחה ביותר של חומר לאחסון והעברה. לאבקה בניגוד לפרי טרי יש חיי מדף ארוכים לאין שיעור והיא מאפשרת שימוש גם אחרי חודשים ארוכים של אחסון בלי לאבד את הערכים התזונתיים. יתרון נוסף הוא בנפח האחסון שאבקה תופסת. אם לוקחים אבטיח לעומת אבקת אבטיח השינוי בנפח האחסון הוא עצום. שני היתרונות האלו פותחים בפני אבקת הפירות המון שווקים חדשים משימושים ביחידות שדה בצבא ועד תזונה לספורטאים ולמטפסי הרים. במקביל היכולת לשנע בקלות את האבקה יכולה להנגיש בקלות פירות מאזורי גידול מסויימים לאזורי צריכה שלא ניתן לגדל בהם את הפירות ללא צורך בהתאמות אחסון ושינוע יקרות ומסורבלות.

איכות הסביבה וביטחון תזונתי

את אבקות הפירות מכינים בדרך כלל מפירות ומחלקי פרי שנועדו להיזרק. כלומר יש פה תהליך מחזור או יותר נכון הקטנה עצומה של פסולת והפיכתה למזון בריא ומזין. גם פה יש פוטנציאל עצום בחיסכון במשאבים תעשייתיים שנועדו להיפטר מכמויות פסולת ענקיות, הקטנה משמעותית של הזיהום הסביבתי ויכולת לשפר את הביטחון התזונתי של אוכלוסיית העולם. קלות השימוש ובסופו של דבר השימוש באבקה הוא קל, הוא לא מצריך קילוף, בישול, הרתחה או התעסקות. האבקה נגישה וניתן להשתמש בה או כתוספת למזון, ממש כמו תבלין או כתוספת למשקאות על בסיס חלב או מים. https://bites.agvertising.biz/wp-content/uploads/2024/07/Gen-3-Alpha-1337623742-There-is-a-pineapple.mp4

יש לך כמה ק"ג של אבקה איכותית?

אם לוקחים בחשבון את העובדה שאנחנו חיים בעולם שמצד אחד מחפש להקל על חיינו עם קיצורי דרך טכנולוגיים ומדעיים ומצד שני שם דגש הולך וגדל על הבריאות שלנו ועל איכות הסביבה, אז פתאום השימוש באבקת פירות נשמע כמו הדבר הכי טבעי, חכם ומתבקש. תוסיפו לזה את הצמיחה בנתח הקהל הצמחוני והטבעוני ותגלו שאבקות הפירות הולכות לתפוס חלק הולך וגדל על המדפים בסופרים ובשווקים ועל המדפים והמגרות אצלנו בבית, למרות, שהן לעולם לא יצליחו להחליף את התחושה של ביס מרענן של אבטיח קר ביום קיץ חם.

The post צדיק, אבקת אננס כבר הרצת? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.