ר. סטנטון אייברי. אבי הסטיקר המודרני.

אבל למרות השכיחות שלהן, יש למדבקות כח אדיר לחזק מותגים ועל אף הגודל שלהן הן יכולות להפוך לכח שיווקי אדיר. איך? יצירתיות היא המפתח.
אספנו עבורכם 5 דוגמאות של מדבקות מיוחדות לתוצרת חקלאית שהפכו יצירתיות למנוע צמיחה.

1. חברה שהפכה את הסטיקרים לקאלט

Chiquita חברת שיווק הבננות הגדולה בארה"ב פועלת למעלה מ 150 שנה ביבוא ובשיווק בננות לארה"ב.

From “Ola” to “OLE!” (from chiquita.com)

החל מ1947 הם החלו לשים מדבקות על הבננות שלהם עד שב 1963 הם עברו למדבקה במיתוג חדש, מדבקה בצבע כחול, שכיום כבר הפכה לאייקון תרבות.
כל מדבקה כחולה כוללת את הלוגו ודמות נשית -אישה קריבית עם כובע פירות – שהפכה לסמל בפני עצמה. את הדמות הנשית יצר דיק בראון ב 1944. תחילה היא היתה בכלל בצורת בננה עם חצאית עד שב 1987 דמות הבננה הפכה לאישה שהיא כיום.

Evolution of the Chiquita Sticker (from chiquita.com)

בצי'יקיטה הבינו את הכח שעומד מאחורי המדבקה – או יותר נכון את הכח שבשבירת השגרה של המדבקה הקבועה והמוכרת. הצרכנים שלהם שהתרגלו לראות את המדבקה הרגילה על הבננות – מגלים יום אחד שאותה מדבקה מוכרת וקבועה מגיעה בצבע אחר, בטוויסט קטן שונה. למשל לרגל ציון חודש המודעות לסרטן השד האישה שעל הלוגו משנה תנוחה מאולה – לתנוחה בה היא מחזיקה את החזה שלה.

@tallneil

#greenscreen collector’s edition banana stickers #branding #marketing #breastcancerawareness

♬ original sound – tallneil

שיתופי פעולה עם מותגי דיסני, פתיחת תחרות לקהל הרחב לעיצוב מדבקות כשה 5 הטובות נבחרו והופקו, הומאז' לאמנים מפורסמים.

עם השנים, המדבקות הפכו לאייקון תרבותי ולקאלט.  יש קבוצות של אספנים של מדבקות של צ'יקיטה, אנשים מצלמים סרטוני טיקטוק על מדבקות החברה ואפילו באתר החברה יש גלריה שמציגה מדבקות יצירתיות לאורך ההיסטוריה ואת סיפור המותג המלא. מומלץ!

@beelsabeth

#stitch with @tallneil not just banana stickers but yes I collect them #chiquitabanana #fruitstickers #stickercollection

♬ original sound – elisabeth

@es_em_el

#stitch with @tallneil layers of fruit evidence

♬ original sound – SML

קוריוז: מותג בננות נוספת שלקח את עולם מיתוג הבננות צעד קדימה הוא Yellow smile של חקלאי גרנות הישראלית. באמצעות משרד המיתוג החקלאי אהוי! (כן! זה אנחנו!!) . כאן יצרנו שפה ייחודית מבוססת על קומיקס, שאפשרה להעביר לבננה שלהם לבלוט בשווקים סיטונאיים ועל המדפים.

2. מדבקה זוכת פרסים

מדבקה יצירתית היא לא רק כלי לבניית מותג אלא גם מעניקה ערך אמיתי לצרכן. רשת הסופרים הקולומביאנית MAKRO עלתה על רעיון גאוני: סטיקר שמציג לפי צבע הקליפה של הפרי או הירק את מצב הבשלות שלו ואת סוג השימוש המתאים לו – מבישול ועד צריכה ישירה. כך, המדבקה לא רק מבליטה את המוצר, אלא גם מסייעת בהפחתת פסולת ובהגדלת המכירות.

הם יצרו מדבקות לאבוקדו, פפאיה, בננה, מנגו ועגבניות, והפיצו את התוצרת הממותגת ב-22 חנויות ברחבי הארץ. התוצאה הייתה מרשימה: אורך החיים של התוצרת המוצגת גדל ב-4 ימים, כ-70 טון פחות של תוצרת נזרקו במהלך השבוע, ונרשמה עלייה במכירות הפירות והירקות. וכל זאת בזכות מדבקה אחת קטנה, שבאה לא רק לקדם, אלא גם לעזור.

רעיון פשוט גאוני שמבאס שאנחנו לא חשבנו עליו קודם.

המדבקה זכתה להכרה עולמית, ובשנת 2023 אף הוענקה לה פרס קאן היוקרתי לפרסום – הישג מרשים בפני עצמו.

3. ממממ…..מדבקות אכילות….יאמי!!!

כן. קראתם נכון. בשנים האחרונות חלו פיתוחים שונים בתחום המדבקות לפירות ולירקות – כולל מדבקות שאפשר ללעוס ולבלוע ולא למות מהרעלה או חנק! (כנראה). זה נולד מתוך רעיון שניתן כך לעודד ילדים לאכול יותר פירות וירקות – כמו למשל תנו ביס למיקי חמודים (ובעצם הוא אכל תפוח – זה האות להכניס צחוק זדוני), או לדוגמה מדבקה אכילה בטעם קינמון על תפוח! או בטעם וניל על תות! (הלו! זה רעיון שלנו! דיר בלאק תגנבו לנו את הרעיון!).

מעבר לפתרון המגניב – מדובר גם על פתרון ירוק שחוסך לעולם נייר ודבק.

4. הטבעת לייזר על תוצרת

נכון. זו לא בדיוק מדבקה. אבל זו האבולוציה של מדבקה.

כיום יש לא מעט חברות שכבר מטביעות את הלוגו והמסרים שלהם על התוצרת שלהם באמצעות לייזר. מעבר לפתרון האקולוגי, יש כאן מופע של חדשנות. למשל בשוודיה יש רשת סופרים שכבר מחייבת את כל הספקים שלהם לעשות כן. היתרון בלייזר הוא שניתן ליצור כל צורה בכל גודל ובדיוק גבוה. החיסרון הוא העדר הצבעוניות והעובדה שפוצעים את הקליפה של הפרי או הירק ולא כל הצרכנים ישמח לרכוש ו\או לאכול קליפה פגומה.

5. מדבקת סבון, זו כבר אופרה אחרת

המדבקה הזו היא עדיין בגדר פנטזיה. פטנט רשום ודי גאוני שהיינו חייבים לשתף – מדבקת פירות\ירקות שמשחררת מעט סבון במגע עם מים ומאפשר לשטוף ולרחוץ את התפוח שלך – עם סבון, בכל מקום, וכך לאכול את הפרי ו\או הירק שלך נקי יותר מדשנים, מגע של אנשים אחרים 

מדבקה קטנה אך פוטנציאל גבוה ליצירתיות.

אז מה למדנו? (וכשאנחנו אומרים למדנו אנחנו מתכוונים – למדת) שמעבר לכוח המיתוגי שיש למדבקה שמצרפים לתוצרת חקלאית, חשיבה נכונה ויצירתית יכולה להעניק למדבקה ערך שיווקי נוסף שמחזק את הקשר עם הצרכנים, מוביל לנאמנות וחווית משתמש טובה יותר שמתורגמת למכירות ומאפשרת בסופו של דבר לגבות פרמיה גבוהה יותר על מוצר זהה לא ממותג.

The post בוירוס הזה, בטוח תרצו להידבק. מדבקות שהופכות תוצרת למותגים appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

בכל תחום נוצרים לאורך השנים מותגי יוקרה שטווח המחירים שלהם חורג משמעותית מתקרת המחירים הנהוגה בשוק. אבל כל עוד מדובר במותג כמו שעונים או רכב, הנוכחות של מותג היוקרה מובנת לנו – מוצר שיכול להישאר אצלנו לאורך שנים ואנחנו יכולים להעריך את ההנדסה והעיצוב שעומדים מאחוריו, אבל האם אפשר להגיד את אותו הדבר על פירות? הרי פרי בסופו של דבר עשוי מחומר ביולוגי, הוא יחזיק מעמד במקרה הטוב ימים עד שבועות בודדים במקרר ואם נקפוץ לסופר או לירקן נמצא לא מעט כמוהו. אז נכון שאנחנו מבינים את פער המחיר בין ק"ג של תמרי מג'הול ליצוא מול תמרי מג'הול דרג ב', אבל עדיין זה לא פער שמגדיר מותג יוקרה.

כי איפה לעזאזל בעולם מישהו יהיה מוכן לשלם 350$ לעינב בודד?
מה זאת אומרת איפה? ביפן!

ביפן התפתח עם השנים שוק פירות מקביל ומופרד לחלוטין משווקי הפירות והירקות שאנחנו מכירים. מדובר בשוק של פירות סופר-יוקרה, שוק שבו מחיר של זוג מלוני הוקאידו יכול לעבור את ה – 20,000 $ למלון בודד, ובו תיאלצו להיפרד מ 9,700 $ אם תרצו לאכול אשכול של ענבי "רובי רומאן".

אבל למה?
כשאנחנו בוחנים היווצרות של מותגי יוקרה בעולם, אנחנו יכולים (בצורה מאוד גסה) לשים לב לשלושה גורמים שהשילוב שלהם יוצר קרקע פוריה לאבולוציה של מותגים כאלו – גיאוגרפיה, מסורת ותרבות.

לדוגמה, אם נסתכל על מותגי הוויסקי היוקרתיים של סקוטלנד, נראה שהם מבוססים על גיאוגרפיה – אזור עם מגוון רחב של אגמים שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים לטעם המים, תרבות מושרשת ארוכת שנים של שתיית אלכוהול וייצור מסורתי שעובר מדור לדור של ייצור וויסקי איכותי. כשאנחנו בוחנים את מותגי הרכב הגרמניים, אנחנו מבינים שהם נוצרו מתוך מסורת ארוכת שנים של הנדסה תעשייתית גרמנית, הנדסה שהתפתחה באזור שגיאוגרפית הוא עני במשאבים ומוקף מכל צד במעצמות צבאיות, מה שדחף לפיתוח אינסופי של פתרונות טכנולוגיים – הנדסיים שיתנו לגרמנים יתרון מול המעצמות עתירות המשאבים במזרח ובמערב. כשהצורך והמסורת האלו משתלבים עם תרבות של פדנטיות וחריצות מתקבל בסופו של דבר תוצר תעשייתי מוקפד מאוד עם יכולות הנדסיות גבוהות – או במילים אחרות רכב גרמני.

ומה לגבי פירות היוקרה של יפן? גם פה יש לנו שילוב של שלושת הגורמים.

נתחיל בגיאוגרפיה. יפן היא לא מישורי אוקראינה, ספרד או דרום צרפת הפוריים. מדובר על מדינה הררית מאוד שרק כ 12-16% משטחה מנוצל לעיבוד חקלאי שברובו מנוצל לגידול האורז – אבן היסוד למטבח היפני.
זאת גם הסיבה שיפן לא "סובלת" משפע גדול של פירות כמו מדינות אגן הים התיכון וה"מעמד" של הפירות זכה להיות גבוה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם. דבר נוסף שהתפתח מהגיאוגרפיה הוא הצורך התמידי של החקלאי היפני לשפר ולטייב את תנובת השדה והמטעים שלו ולהפיק תנובה כמה שיותר גבוהה ואיכותית משטח חקלאי כמה שיותר קטן.

לאלו מתווספת המסורת היפנית של חלוקת המתנות העונתית היפנים נוהגים לחלק מתנות לפי העונות השונות של השנה לקרובי משפחה ולעמיתים לעבודה ורואים בזה חלק תרבותי מרכזי בחייהם.
כשמחברים את כל הגורמים האלו יחד מקבלים את המתנה העונתית המושלמת – פרי מובחר, שמייצג את העונה שבה הוא גדל אבל גם מייצג את האיכות המופלאה של היבול שהצליח להשיג החקלאי היפני. איכות שנסמכת על דורות של טיפוח ושל ידע חקלאי שעברו במשפחה.

כלומר, מותגי פירות היוקרה הפכו להיות עבור היפנים כמו מותגי הוויסקי סינגל מאלט המובחר עבור הסקוטים.

via GIPHY

וכך התפתחו לאורך השנים זנים שונים של פירות שמגודלים באזורים ספציפיים באיים היפניים ונמכרים במחירים חסרי תקדים בחנויות ייעודיות או במכירות פומביות.
במכירה פומבית כזו שנערכה ב 2019 נמכר מלון בודד מסוג יוברי קינג במחיר שיא של 45,000 $. לצד המלונים ניתן למצוא גם אבטיחים מרובעים שמחירם יכול להגיע ל 6,000 $ לאבטיח, מנגו שמחירו חוצה את ה- 3,500 $ וענבים שהיקרים ביותר מביניהם נמכרו במחיר הגיע ל 460 $ לעינב בודד. למי שרוצה להיות צנוע יותר, ניתן גם לרכוש פירות במחירים שפויים יותר כמו תות או דובדבן פרימיום (בודד) ב 5-10$ או תפוחים ב 20$ ליחידה.

via GIPHY

מותג דובדבני סאטו נישיקי

דוגמא לאחד ממותגי פירות היוקרה היפניים הוא מותג הדובדבנים שנקרא סאטו נישיקי, שהסיפור שלו מדגים בצורה יפה את השילוש הקדוש של גיאוגרפיה, מסורת ותרבות.

הגידול של דובדבני "סאטו נישיקי" מתמקד באזור העיר היגאשין, בחלקו הצפוני של האי המרכזי ביפן, כ-5 שעות נסיעה צפונה מטוקיו הבירה. בעיר הזו נולד בתחילת המאה ה-20 אייסוקה סאטו, מגדל סויה שהחליט לקנות מספר שתילים של זני דובדבנים שהגיעו לאיי יפן מאירופה ומאמריקה והחל לטפח ולשלב ביניהם. טיפוח הזנים לקח למר סאטו 16 שנים ארוכות ומפרכות שבסופן הוא הצליח לטפח זן דובדבנים חדש שהיה מתוק במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ומראה אדום – כתום מושלם. ב 1928 הפרי החל להיות משווק ביפן ועד מהירה קיבל מעמד של "מלך הדובדבנים היפני". מר סאטו קיבל במרוצת השנים תואר אזרח של כבוד של העיר היגאשין והדובדבנים שלו שהפכו למותג היוקרה של הדובדבנים היפניים והם נמכרים היום במחיר הבלתי נתפס של 850 $ לק"ג.

אז אם אתם מגיעים ליפן ויש לך כמה מאות או אלפי דולרים מיותרים בכיס זה אולי יספיק לכם בשביל לנשנש כמה דובדבנים או אפילו פרוסה צוננת של אבטיח מרובע.

The post סליחה?? כמה אמרת עולה האבטיח?? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

מאחורי המותג החקלאי החזק בעולם ב 200 השנים האחרונות עומד נפח יתום שברח ב 1837 מורמונט לאילינוי כדי להתחמק מפשיטת רגל בעקבות המשבר הכלכלי באותה השנה.
זה קרה בתקופה שבה טקסס עדיין היתה חלק ממקסיקו ותעלת סואץ היתה חזון רחוק. קראו לו ג'ון דיר והעסק שהוא פתח שהתמחה בייצור מחרשות עם להבי פלדה חדים הפך להיות אימפריה חובקת עולם והמותג הבולט והמוכר ביותר בעולם החקלאות.

עד כמה John Deere הוא מותג חזק גם היום?

הנה מספר נתונים מהעשור האחרון:

המנייה

מניית ג'ון דיר שנסחרת בנאסד"ק ריבעה את שוויה ב-4 השנים האחרונות

הנתונים מגוגל

כשנכנסים לגוגל ובוחנים את החיפושים אחרי המותג מוצאים שיש לו בשפה האנגלית ממוצע חודשי של 1,220,000 חיפושים עם תנודתיות כמעט אפסית בשכיחות החיפושים.
כשמשווים אותו למותגים הבולטים אחריו בתחום המיכון החקלאי רואים פערים אדירים בממוצעי החיפוש. כשהמותג היחיד שקצת מגרד אותו הוא CNH שהצליח להגיע לרבע מכמות החיפושים של ג'ון דיר.

השוואה בין Deere ל Agco

השוואה בין Deere ל New Hollabd

השוואה בין Deere ל CNH

החיפוש הישיר אחרי המותג ב'אזור שלי' נמצא בקפיצה אקספוננציאלית בעשור האחרון:

ל John Deere יש מיליוני עוקבים ברשתות הסושיאל:

אז מה הצליח להפוך את החנות הצנועה מצפון מרכז ארה"ב למותג בינלאומי מוביל?

מסורת משפחתית

1982 היתה השנה הראשונה שבה מנכ"ל החברה לא הגיע ממשפחת Deere. מה שאומר שלאורך 145 שנים, נבנתה האימפריה של ג'ון דיר כעסק משפחתי שעבר מדור לדור. זה אומר שהמנכ"לים ממש גדלו מהילדות לתוך העסק ולתוך התפקיד, הבינו לעמוק את התחום, את הלקוחות ואת הצרכים שלהם ולא פחות חשוב – היתה להם לויאליות של 100% להשקעה בעסק ולהצלחה שלו.

גמישות והתאמה

העולם משתנה בלי הפסקה וג'ון דיר יודעת להמציא את עצמה בכל פעם מחדש. מהשקעה של מיליארד וחצי דולר באמצע המאה הקודמת בפיתוח קווי ייצור חדשים שיאפשרו לפתח מוצרים גם לחקלאים בינוניים וקטנים ועד כניסה ל25 תעשיות חדשות כמו תחום הבניה, ייצור המעליות ואפילו הרפואה.
גם בתוך עולם החקלאות המותג מחפש כל הזמן להציג את החידושים הבאים ומפתח עבור החקלאים סט של כלים דיגיטליים ואפליקציות שיעזרו להם לנהל את החווה.
חלק מהרוח האינסופית של החדשנות באה לידי ביטוי גם בטיפוח שלה בקרב העובדים והמנהלים ובאירועים נוצצים שבהם מחולקים מידי שנה פרסים לעובדים והמנהלים החדשניים ביותר:

להיראות כמו מותג ולהשקיע במעטפת ולא רק במוצר

מותג מוביל חייב להתבסס על מוצר איכותי שנותן ערך גבוה ללקוחות. אבל חשוב לזכור שהמעבר ממוצר למותג הוא מעבר מחיבור שכלתני לחיבור רגשי ואי אפשר להשיג מעבר כזה בלי ליצור מעטפת גרפית ושיווקית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של ג'ון דיר הוא שילוב הצבעים, או יותר נכון הצבע הירוק של הטרקטורים שמשולב תמיד עם טאץ' צהוב של הגלגלים.
צבעי המותג האלו ליוו את ג'ון דיר עוד הרבה לפני שהם הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהלוגו.
וניתן לזהות במבט אחד טרקטורים וציוד ישן של ג'ון דיר רק על פי הצבעוניות שלהם.

צבעי המותג המזוהים כל כך של John Deere:

והצבעוניות של הטרקטורים:

התפתחות הלוגו עם השנים:

הלוגו של ג'ון דיר מאפיין מאוד מותגים חזקים

הוא שימר לאורך עשרות רבות של שנים את המאפיין הבסיסי שלו – האלמנט הכל כך מוכר של האייל. ויחד עם זה הוא עבר תהליך של הפשטה ומינימליזם וחיבור מתבקש כל כך לצבעי המותג המזוהים.
כך ירדו לאורך השנים הרקע שבו רץ האייל, הטאגליין שמסביר מה המותג מוכר וקווי המתאר של האייל עצמו הפכו פשוטים ואייקוניים יותר עם השנים.
דווקא החיבור של מותג חקלאי לחיית בר ולא לחיית משק קלאסית עוזר להגדיר את הדנ"א המותגי – מותג שתמיד רץ קדימה, פורץ גבולות דווקא באחד השווקים השמרניים ביותר ואינו כבול לכללים ולהגדרות מגבילות.

חשיבה ארוכת טווח – השקעה גדולה בחיזוק המותג

מעבר למיתוג עצמו ושמירה קפדנית על הצבעוניות של המוצרים לאורך עשרות ומאות שנים, ג'ון דיר משקיעה משאבים רבים בביסוס המותג בקרב קהלי יעד ישירים ועקיפים.
פעילות ארוכת טווח כזו שלאו דווקא תביא לROI מיידי, אינה מובנת מעליה לאף חברה, אבל מותג שיודע לעשות זאת באדיקות לאורך שנים נהנה לבסוף מהפירות של המיתוג ומכח מותגי שאין למתחרים.

הדוגמאות הבולטות ביותר להשקעה הזו הן

חנות מרצ'נדייז
לJohn Deere יש חנות מרצ'נדייז ענקית שמהווה עסק בפני עצמו ובה מעריצי המותג יכולים לרכוש סט מצעים, כובעים, צעצועים, אוהל ואפילו מדחום ממותג John Deere.

עולם משחקי הילדים
לג'ון דיר יש עולם שלם של משחקי ילדים מדגמי טרקטורים שאפשר למצוא כמעט בכל חנות משחקים שמכבדת את עצמה עד למודלי לגו מקוריים להרכבה ואפילו TractorCraft – טרקטורים שאפשר לרכוש במשחק המחשב הפופולארי ביותר בעולם Minecraft:

אז מה למדנו מכל זה?

קודם כל לא לזלזל בנפחים. ומעבר לזה כשיש חברה עם חזון מיתוגי שנכנסת לעולם החקלאות השמרני ומשקיעה במותג לא פחות משהיא משקיעה במוצר היא קוטפת לאורך השנים את הפירוט ויוצרת לעצמה יתרון תחרותי שקשה מאוד להתמודד מולו.

The post איך בונים את המותג החקלאי החזק בעולם? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

התחלנו לעבוד עם לקוח אחד בתחום החקלאות וכיום הפכנו להיות מהמשרדים הגדולים והמובילים בתחום החקלאי לקהל B2B ו B2C בארץ.

הצלחנו לצבור המון ידע לאורך השנים, לזהות ולהכיר טרנדים מעולם החוויה הויזאולית (מיתוג של אריזות מיתוג של חברות מרמת הלוגו ועד ספר מותג שלם) ולכן כשהחבר'ה שלנו מחלקאי גרנות ביקשו שנמלא להם 15 דק' על הבמה בכנס המגדלים השנתי שלהם – כמובן שידענו על מה אנחנו הולכים לדבר: מיתוג חקלאי – או יותר נכון איך להפוך מוצר חקלאי למותג.

עלינו מול כמה מאות מהמגדלים הגדולים ביותר בארץ  – שיודעים לייצר תוצרת מופלאה – אבל כל מה שקשור למיתוג נדמה כי רחוק מהם שנות דור.

לכן המטרה הראשונה היתה להכיר להם את העולם הזה. לא להפחיד אותם שישר יזרקו הערות כמו "שיט שתל אביבים שעובדים במשרד פרסום אומרים". לכן הורדנו את היקף הציניות והבדיחות, מיקדנו את הנושא כדי שכולם יבינו במה מדובר וזרקנו את גלעד ישירות למים על הבמה לטבילת האש.

מצ"ב 15 דקות קצרות אך טובות בהן נתחיל מנחש, שום, תפוח אדמה ואציל צרפתי ועד כנות של אבוקדו. איך הכל מתחבר? פשוט תצפו או תקראו את התמליל המלא על מיתוג – מוצר – המופיע כאן למטה אחרי הסרטון:

התמלול

נושא ההרצאה:

מיתוג: ממוצר חקלאי למותג

היום אנחנו נדבר על משהו לגמרי לגמרי אחר: מיתוג בתוך העולם החקלאי.

קודם כל אני אציג את עצמי, גלעד שותף שלי, עמרי שנינו הקמנו את אהוי!

אנחנו משרד פרסום שבשנים האחרונות פיתח התמחות מאוד מאוד ייחודית בתחום החקלאות

אנחנו מלווים כמה מהגופים היותר גדולים בארץ מעולם הדשנים ועד עולם הזרעים אנחנו עובדים עם גרנות, עם חקלאי גרנות כבר שלוש שנים אנחנו מלווים אותם בהרבה פרויקטים מעניינים גם בארץ וגם בחו”ל.

וננסה להבין למה בכלל מיתוג – שזה משהו שנשמע מעולמות של קוקה קולה ומרצדס –

חשוב וחיוני בכלל לעולם החקלאות ולפני זה נתחיל בכלל ב’מה המטרה של מיתוג’ אז בעצם המטרה של מיתוג היא לקחת את הצרכנים שלנו ולהעביר אותם מעולם השכל לעולם הרגש ומרגע שעושים את המעבר הזה מעולם השכל לעולם הרגש אז אנחנו יכולים לגרום לאנשים לנוע.

כי ברגע שאתה חושב קשה לשכנע אותך ברגע שאתה פועל מהבטן או מהלב הרבה יותר קל להניע אותך לפעולה ואיך עושים את הדבר הזה? כלומר נורא קל לומר לעבור מהשכל לרגש עושים את זה בעזרת סיפור. ברגע שמכניסים ובונים סיפור אז נורא קל להעביר את העולם הרגשי.

תפוח – כשאני פוגש תפוח הדבר היחיד שעולה לי בראש זה כמה עולה לי קילו. זה הכל. אבל ברגע שאני מכניס לעולם הזה סיפור אז פתאום נכנס רגש. פתאום התפוח אולי מפתה אותי מעניין אותי מעורר בי מחשבות הרבה מעבר לעולם הזול יקר וברגע שיש סיפור מעניין בשלב השני גם אפשר ליצור מותג מאוד מאוד חזק.

והנה סיפור אמיתי על מיתוג שקרה בהיסטוריה:

אם אמרנו כל מותג צריך סיפור טוב אז הנה מוצר תפוח אדמה תפוח אדמה שכיום כולנו מכירים אותו בעצם ההיסטוריה שלו מתחילה בסוף המאה ה 15 תחילת המאה ה 16 הספרדים הגיעו לדרום אמריקה מצאו את ממלכת אינקה לקחו מהם המון המון המון המון זהב אבל גם הביאו איתם לאירופה תפוחי אדמה הציגו את זה לחקלאים האירופאים “שבניגוד” לחקלאים היום – היו מאוד שמרנים ומה קרה? 250 שנה לא קרה שום דבר אף חקלאי לא רצה לגדל  את זה. זה לא עניין אותו בכלל אף צרכן לא התעניין בדבר הזה לא משנה כמה ניסו להסביר להם בצורה לוגית כמה תפוח אדמה זה טוב וכמה עוזר לגדל אותו וכמה זה מגוון את המזון והכל שום דבר לא עזר עד שהגיע בחור נאה בשם פרמנטייה "אציל צרפתי במאה ה 18" שהבין שדרך השכל זה פשוט לא עובד וצריך ליצור פה סיפור.  והוא באמת יצר סיפור: הוא החליט להפוך את תפוח האדמה למזון המלכותי למשהו שנמצא רק באזור האצולה הגבוהה

ובאמת הוא יצר חגיגות ומסיבות של האצולה הגבוהה הצרפתית כשכל מה שהיה שם היה על טהרת תפוחי האדמה  נשים הגיעו מהודרות בפרחים של תפוחי אדמה בשלב השני יצר חלקה מלכותית בלב השדות של החקלאים הקיף אותה בגדר ובמשמר מאוד חזק לכאורה וכל המטרה היתה (בדיוק כמו בבר) (ששמים בו דורמן ואז כולם רוצים להכנס) ליצור סיפור והסיפור הזה עבד אנשים התעניינו ניסו להבין מה זה המוצר הזה שהאצולה הגבוהה ככה מגינה עליו ועושה סביבו מסיבות וחקלאים גם התגנבו וממש גנבו שתילים של תפוחי אדמה מהחלקה המגודרת הזאת וכל הדבר הזה אחרי 250 שנה שלא קרה כלום יצר הצלחה מאוד גדולה תוך שנים ספורות אלפי חקלאים בצרפת ובגרמניה התחילו לגדל תפוחי אדמה משם לכל אירופה ולכל העולם כמו שאנחנו מכירים את זה היום.

בעצם כל מה שעמד מאחורי הדבר הזה זה סיפור

כי בעצם, ברגע שיש לנו מוצר על המדף אנחנו שופטים אותו אחד מול השני אבל ברגע שאנחנו מכניסים אליו סיפור אז כבר קו המחשבה שלנו הולך להיות אחר אם השום הזה שאנחנו רואים הוא סיני אז יש לו עולם ערכים משלו דרך אגב לאו דווקא חיובי ואם לידו יש שום ישראלי אז פתאום יש עולם ערכים אחר אה, זה כבר מקושר לציונות ובטח הוא שום הרבה יותר טוב כי חקלאי ישראלי גידל אותו ואם לידו יש שום שחור אז יש לו עולם ערכים לגמרי אחר בטח ערכים תזונתיים הרבה יותר טובים והוא משהו הרבה יותר מיוחד ופתאום הנושא של כמה זה עולה לי לקילו יורד מהשולחן ונכנסים עולמות אחרים כמו, מה זה אומר עלי (כצרכן) ומה איכות המוצר.

וזו בעצם הנקודה.

בתהליך מיתוג, אם אנחנו מצליחים בעצם להעביר מוצר – למותג, אנחנו משנים את כל התמונה וזה לא משנה באיזה תחום זה גם כשאנחנו הולכים לקנות נוזל כלים.
ברגע שאנחנו הולכים לקנות מוצר אנחנו באים מגיעים למדף לא מעניין אותנו בכלל מה יש שם מסתכלים מה יותר גדול מה יותר חסכוני עולה פחות ועל זה אנחנו נלך. או שאנחנו הולכים לקנות מותג – את פיירי. ואז אנחנו פחות מסתכלים על המחיר אנחנו באים ומחפשים איפה התווית של פיירי ואת זה אנחנו נקנה כשיש לנו פנצ’ר ואנחנו באים למוסך אז הוא יכול להציע לנו מגוון של צמיגים סינים שלא יגידו לנו כלום ואנחנו פשוט נחפש מה יותר זול אבל אם יציע לנו צמיג של – Goodyear אז אנחנו מיד בראש נבין שזה יותר איכותי זה יחזיק יותר זמן – נהיה מוכנים לשלם על זה יותר למרות שיכול להיות שזה יוצר בדיוק באותו המפעל כמו כל אחד מהסינים האלה והאיכות שלו יכולה להיות מאוד מאוד דומה.

ואפילו במוצר מומצא:

אם מחר אנחנו נתחיל לרכוש ארנבים אז כל אחד ילך ויתחיל למצוא את הארנב הכי זול שהוא ימצא על המדף הכי פרוותי אבל אם יהיו ארנבי גלי מושב פטיש שכמובן…כל ארנב שובב אז אנחנו נבין שאילו ארנבים הרבה הרבה יותר טובים ואנחנו נלך ונקנה אותם וגם נקנה ארנב יותר קטן במחיר יותר גבוה ובעצם זה המעבר –
כי ברגע שאנחנו עוברים ממוצר למותג זה כבר לא הזול מול היקר זה הופך להיות: הזול מול הייחודי. וזה המפתח

כי במוצר – המחיר זה מה שמשחק תפקיד ובמותג הוא הופך להיות… סליחה
הקניה במוצר – היא מהשכל – כמו שאמרנו

ובמותג מהרגש במוצר המחיר הוא משהו מרכזי – אנחנו תמיד נחפש את היותר זול אבל במותג – המחיר הופך להיות משני במוצר אנחנו נעשה תמיד סקר שוק מקדים אנחנו נבדוק מה יש עוד על המדף אבל כשאנחנו ניגשים למותג לא מעניין אותנו שאר המדפים אנחנו ניגשים ישר למה שאנחנו רוצים וקונים אותו ופחות מתייחסים למחיר אז בעצם הבנו המעבר ממוצר למותג הוא מאוד כדאי ומשתלם אבל מה הקשר בכלל לחקלאות, ולחקלאות ישראלית והאם  זה בכלל עובד (בחקלאות)

והתשובה היא: כן.

והבאנו שלוש דוגמאות של מיתוגים שאנחנו עשינו פה, בחקלאות הישראלית בארץ שעשו שינוי מהותי במעבר הזה. ממוצר – למותג:

הדבר הראשון זה – בננה.

קיבלנו אתגר מחקלאי גרנות באחד השווקים היותר קשים, שזה השוק הסיטונאי שאנשים שם פחות מעניין אותם מה הפנפונים סוחרים מאוד מאוד קשוחים לקחת את הבננות של חקלאי גרנות ושיהפכו להיות לבננות הרבה יותר  נחשקות מול בננות אחרות שנמצאות בשוק ובעצם מה שעשינו שוב, זה לבנות סיפור ולהפוך מוצר למותג אז לקחנו בננה והפכנו אותה ל – Yellow Smile ופתאום אנחנו לא במוצר שהוא פרי שכל מה שיש בו זה לאכול אותו עם איזשהו ערך תזונתי אלא, זה מוצר שגורם לך לחייך. ובשביל שיגרום לחייך אז יצרנו סדרת קומיקס משעשעת שנותנת הרבה אופי ועומק לנושא הזה של החיוך של ה Yellow Smile ואת כל הקומיקס הזה שמנו על גבי אריזות ופתאום הפכנו להיות בתוך השוק הסיטונאי המלוכלך והעמוס לאריזה הכי הכי בולטת.

ואנשים בשוק התחילו לשים לב אלינו ולהסתכל ולהתייחס ובסופו של דבר הם אפילו נתנו שם (כינוי) לבננות קראו להן ‘בננה בזוקה’ וסוחרים בשוק התחילו לחפש ולרצות את הבננה בזוקה וגם כשהיה שיווק באותו זמן של אותן בננות בדיוק באריזות של בננה בזוקה מול אריזות לא ממותגות הדרישה לבננות של ה Yellow Smile היתה יותר גבוהה הכמויות שנמכרו היו יותר גבוהות וגם הצעות המחיר שהגיעו אליהן היו יותר גבוהות.

זה בדיוק המעבר הזה: ממוצר למותג

אבל אפשר לומר שבננה אולי זה משהו שהוא יותר סקסי ויותר קל למיתוג דרך אגב עשינו גם אחר כך לבננות קטנות את המותג של ה Baby Smile,

אבל יש עוד דברים בעולם החקלאות ואחד האתגרים היותר גדולים היה איך ממתגים כנות של אבוקדו וזה אתגר שלקחנו יחד עם משתלת חסקלברג ופחות או יותר כנות של אבוקדו – זה כמו למתג דיבלים זה משהו שהיה לו שמות של כנה 114895. זהו.

אבל אמרנו – אוקי, עשינו משהו ברמה עולמית שהוא חדשני ואנחנו נמתג את זה.

אז קודם כל נתנו לזה שם: קנקדו (canacado)

ויש לזה לוגו ויש לזה אופי ושפה ומתוך הקנקדו נתנו גם עולם ערכים שלם יצרנו אייקונים שבעצם מראים את היתרונות היחסיים עבור כל שטח גידול אם זה עמידות לפטריות, אם זה עמידות לתנאי מזג האוויר ואם זה עוצמת צימוח והדבר הזה, בעצם, התבטא אחר כך גם בכלים שיווקיים שהפקנו ואיתם פנינו לעולם ובתוך האתר למשל מגדל אבוקדו יכול למצוא – לא מוצר ולא כנה אלא את הקנקדו הספציפי שלו – את הקנדקדו שמתאים לו ויצרנו בפנים כלי שמאפשר למגדל, לבוא ולסמן מה רמת המליחות בקרקע איזה פטריות יש לו בקרקע בעיות שיש במים – ובסופו של דבר אחרי שהוא ממלא את הכל על החלקה שלו, על המטע שלו לא משנה באיזה מיקום בעולם הוא מגיע למצב שהוא מצא את הכנה הספציפית שלו והדבר הזה שגם חברות ובכירים ב Westfalia התעניינו בזה – אבל הגיעו גם המון פניות ממדינות כמו – בהוטאן דרך – מרוקו, פורטוגל, ברזיל של מגדלים שהתעניינו בכנות הספציפיות האלה – ב Canacado כח של מותג מול מוצר.

והדוגמה האחרונה – ועם זה נסיים אסא בצלי פרחים

משתלה שמתמחה בפקעות ובצלים של פרחים

והם מתמודדים במקום הכי אכזרי ומלחיץ בעולם: הקיר של המשתלה.

הקיר של המשתלה זה משהו מבעית שכל המוצרים בו נראים אותו דבר קקופוניה מטורפת של פרחים עלים אין שום מותג – אף אחד לא מבין כלום ובדרך כלל אתה רוצה לקחת משם את הדבר הכי זול ולברוח ואנחנו לא רצינו את זה אנחנו רצינו להיות בולטים שם ובעצם הפכנו את אסא מלהיות כל אחד להיות משהו הרבה יותר מעניין ומיוחד ובמקום קקופוניה נתנו מקום לכל אחד מהפרחים נתנו צבע ייחודי נתנו גם סיפור –

כמו שאמרנו סיפור מוביל משכל לרגש ובמקום כלנית שכתובה בקטן למטה אז כתבנו “אדומה, קורנת, מסעירה” והדוביום הפך ל “כתום, מאיר, מעורר” וככה כל אחד מהפרחים ופתאום זה הופך להיות הדבר הכי בולט על המדף פתאום שמים לב אליך – יש לך אופי ובאים לקנות אותך ולחפש וזה מתבטא גם באריזות ובסופו של דבר זה מתבטא גם במשאית ומה שקרה זה שסיימו את כל התוצרת לפני סוף העונה והשנה כשבאנו לעשות הדפסות חדשות הדפסנו בכמה סדרי גודל יותר בגלל שגם הדרישה של המשתלות עלתה וגם הדרישה של הצרכנים בשוק.

זהו. אז בגדול – בקיצור

בשביל לגרום למותגים ולמוצרים חקלאיים להצליח אז צריך להעביר אותם מהשכל לרגש

להעביר אותם ממוצר למותג – ואז לא רק יחשבו עליהם, אלא גם יתאהבו בהם.

תודה.

The post מיתוג חקלאי – הופכים מוצר חקלאי למותג appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

אבל למה בעצם צריך אסטרטגיית מיתוג?

כי מיתוג הוא תהליך הרבה יותר מעמיק מליצור "לוגו יפה", תהליך מיתוג הוא מהלך של בניית אישיות ואישיות חייבת להיות ברורה וארוכת טווח.
ממש כמו שעל פי האישיות של כל אחד מאיתנו, אנשים מסוימים מתחברים אלינו, מגיבים אלינו והולכים איתנו ואנשים אחרים שונאים אותנו ומתרחקים מאיתנו, כך בדיוק עובד תהליך של מיתוג.
אם אנחנו רוצים שקהל היעד שלנו ילך אתנו, אנחנו צריכים ליצור אישיות למותג שתעזור לקהל שאליו אנחנו מכוונים, להגיב ולהתחבר אלינו.
ובדיוק בשביל זה צריך אסטרטגיית מיתוג.

אז מה האישיות של המותג שלך?

אז נגיד שבאמת צריך אסטרטגיית מיתוג, איך מייצרים דבר כזה?

כדי ליצור אסטרטגיה לתהליך המיתוג שלנו צריך קודם כל להתחיל מעבודת לימוד.

ובתהליך כזה הכלל החשוב ביותר הוא שאין תחליף לאמת. אם ניצור מיתוג שלא יישקף את המותג שלנו לטוב ולרע, אנחנו אולי נשיג תוצרים שנראים מעולה אבל המפגש בין הלקוחות למותג ייצרו צרימה ואכזבה, שתגרום לאורך זמן לתגובה שלילית ולהתרחקות מהמותג.

כדי להגיע לאמת המזוקקת, אנחנו קודם כל, כבסיס ליצירת אסטרטגיית מיתוג, נחקור את הנקודות הבאות:

1. מה מאפיין את השוק שבו המותג שלנו פועל?
   מי השחקנים הראשיים? מה המסרים השיווקיים ומה סגנון האישיות של כל אחד מהם?
   למה? כי חשוב לנו למקם את המותג שלנו ביחס למותגים אחרים, למצוא את היתרונות היחסיים שלו ביחס לשוק שבו הוא פועל ולדעת לזהות את קווי האופי המיתוגיים שיבליטו אותנו מול האחרים.
2. בחינה עצמית
   חשוב למפות את היתרונות והחסרונות של המותג, לבחון אותו בזכוכית מגדלת ולדעת להצביע גם על הפגמים והחולשות כדי ליצור איזון ולקבל תמונה ריאלית של המותג.
3. למי המותג שלנו פונה?
   האיפיון של קהל היעד הוא קריטי, הוא ישפיע על סגנון המיתוג, על המסרים שנעביר ועל עולמות התוכן שיתנו לנו השראה.
   מטרת המיתוג היא ליצור אינטראקציה עם הקהל שלנו ולכן אנחנו חייבים להבין מה מניע אותו? אבל גם מה מעצבן אותו? ומה הצורך שלו שאותו המותג שלנו בא למלא?
   אסור שהמיתוג שלנו יעבור לקהל היעד מעל הראש הוא חייב להיפגש איתו פנים אל פנים ולהיכנס לו ללב ולראש.
   חלק חשוב בבדיקה הזו הוא זיהוי חסמי מכירה. אנחנו חייבים להבין בנקודת ההחלטה של הקניה, מה עוצר את הלקוחות מלרכוש או לצרוך את המותג שלנו? אילו שאלות עולות בנקודת ההתלבטות הקריטית ביותר? מיתוג טוב, ממש כמו תהליך פרסום, יעזור לפצח חסמים ובכך יקדם את הצלחת המותג.

אז למי המותג שלך פונה?

ועוד נקודה חשובה

אסטרטגיית מיתוג היא לא רק עיצובית, לקופי יש תפקיד מפתח בתהליך מיתוג, מרמת השם והסלוגן ועד לסגנון השפתי שאיתו המותג יוצא לדרך. אסטרטגיית מיתוג חייבת לכלול את האופי השלם של המותג וזה אומר גם איך הוא נראה וגם איך הוא מדבר, מה יוצא לו מהפה ברגע שהוא נפגש עם קהל היעד?

טוב אז מה עכשיו?

עכשיו כשיש לנו את הידע אנחנו מסכמים אותו למסמך מקיף ועל פיו מגדירים את קווי האישיות שאנחנו רוצים ליצור למותג החדש.
חשוב שקווי האישיות האלו לא יהיו גנריים כמו "מקצועי" או "יוקרתי" כי אלו הגדרות שלא יוצרות בידול ולא באמת מאפיינות את המותג שלנו. חשוב דווקא להשתמש באיפיון יותר אנושי כמו "אמיץ", "אופטימי", "שאפתן" שייתנו לנו השראה יותר עמוקה לעיצוב ולקופי.

אחרי שיש מסמך אסטרטגיה מגובש, ועוד לפני שמתחילים לעצב, יושבים על המסמך עם הלקוח.
אסטרטגיית מיתוג מאפשרת לנו לעשות יישור קו ותיאום ציפיות מול הלקוח עצמו, מה שבסופו של דבר יחסוך לנו הרבה זמן עבודה וימקד את כולם בתהליך העבודה.

ו…?

וזהו, עכשיו רק צריך למצוא שם שווה, לפצח סלוגן חזק, לעצב לוגו מדהים למתג ניירת, להכין שילוט… בקטנה.

The post כשנפוליאון תכנן לוגו חדש – על אסטרטגיית מיתוג appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.