התחלנו לעבוד עם לקוח אחד בתחום החקלאות וכיום הפכנו להיות מהמשרדים הגדולים והמובילים בתחום החקלאי לקהל B2B ו B2C בארץ.

הצלחנו לצבור המון ידע לאורך השנים, לזהות ולהכיר טרנדים מעולם החוויה הויזאולית (מיתוג של אריזות מיתוג של חברות מרמת הלוגו ועד ספר מותג שלם) ולכן כשהחבר'ה שלנו מחלקאי גרנות ביקשו שנמלא להם 15 דק' על הבמה בכנס המגדלים השנתי שלהם – כמובן שידענו על מה אנחנו הולכים לדבר: מיתוג חקלאי – או יותר נכון איך להפוך מוצר חקלאי למותג.

עלינו מול כמה מאות מהמגדלים הגדולים ביותר בארץ  – שיודעים לייצר תוצרת מופלאה – אבל כל מה שקשור למיתוג נדמה כי רחוק מהם שנות דור.

לכן המטרה הראשונה היתה להכיר להם את העולם הזה. לא להפחיד אותם שישר יזרקו הערות כמו "שיט שתל אביבים שעובדים במשרד פרסום אומרים". לכן הורדנו את היקף הציניות והבדיחות, מיקדנו את הנושא כדי שכולם יבינו במה מדובר וזרקנו את גלעד ישירות למים על הבמה לטבילת האש.

מצ"ב 15 דקות קצרות אך טובות בהן נתחיל מנחש, שום, תפוח אדמה ואציל צרפתי ועד כנות של אבוקדו. איך הכל מתחבר? פשוט תצפו או תקראו את התמליל המלא על מיתוג – מוצר – המופיע כאן למטה אחרי הסרטון:

התמלול

נושא ההרצאה:

מיתוג: ממוצר חקלאי למותג

היום אנחנו נדבר על משהו לגמרי לגמרי אחר: מיתוג בתוך העולם החקלאי.

קודם כל אני אציג את עצמי, גלעד שותף שלי, עמרי שנינו הקמנו את אהוי!

אנחנו משרד פרסום שבשנים האחרונות פיתח התמחות מאוד מאוד ייחודית בתחום החקלאות

אנחנו מלווים כמה מהגופים היותר גדולים בארץ מעולם הדשנים ועד עולם הזרעים אנחנו עובדים עם גרנות, עם חקלאי גרנות כבר שלוש שנים אנחנו מלווים אותם בהרבה פרויקטים מעניינים גם בארץ וגם בחו”ל.

וננסה להבין למה בכלל מיתוג – שזה משהו שנשמע מעולמות של קוקה קולה ומרצדס –

חשוב וחיוני בכלל לעולם החקלאות ולפני זה נתחיל בכלל ב’מה המטרה של מיתוג’ אז בעצם המטרה של מיתוג היא לקחת את הצרכנים שלנו ולהעביר אותם מעולם השכל לעולם הרגש ומרגע שעושים את המעבר הזה מעולם השכל לעולם הרגש אז אנחנו יכולים לגרום לאנשים לנוע.

כי ברגע שאתה חושב קשה לשכנע אותך ברגע שאתה פועל מהבטן או מהלב הרבה יותר קל להניע אותך לפעולה ואיך עושים את הדבר הזה? כלומר נורא קל לומר לעבור מהשכל לרגש עושים את זה בעזרת סיפור. ברגע שמכניסים ובונים סיפור אז נורא קל להעביר את העולם הרגשי.

תפוח – כשאני פוגש תפוח הדבר היחיד שעולה לי בראש זה כמה עולה לי קילו. זה הכל. אבל ברגע שאני מכניס לעולם הזה סיפור אז פתאום נכנס רגש. פתאום התפוח אולי מפתה אותי מעניין אותי מעורר בי מחשבות הרבה מעבר לעולם הזול יקר וברגע שיש סיפור מעניין בשלב השני גם אפשר ליצור מותג מאוד מאוד חזק.

והנה סיפור אמיתי על מיתוג שקרה בהיסטוריה:

אם אמרנו כל מותג צריך סיפור טוב אז הנה מוצר תפוח אדמה תפוח אדמה שכיום כולנו מכירים אותו בעצם ההיסטוריה שלו מתחילה בסוף המאה ה 15 תחילת המאה ה 16 הספרדים הגיעו לדרום אמריקה מצאו את ממלכת אינקה לקחו מהם המון המון המון המון זהב אבל גם הביאו איתם לאירופה תפוחי אדמה הציגו את זה לחקלאים האירופאים “שבניגוד” לחקלאים היום – היו מאוד שמרנים ומה קרה? 250 שנה לא קרה שום דבר אף חקלאי לא רצה לגדל  את זה. זה לא עניין אותו בכלל אף צרכן לא התעניין בדבר הזה לא משנה כמה ניסו להסביר להם בצורה לוגית כמה תפוח אדמה זה טוב וכמה עוזר לגדל אותו וכמה זה מגוון את המזון והכל שום דבר לא עזר עד שהגיע בחור נאה בשם פרמנטייה "אציל צרפתי במאה ה 18" שהבין שדרך השכל זה פשוט לא עובד וצריך ליצור פה סיפור.  והוא באמת יצר סיפור: הוא החליט להפוך את תפוח האדמה למזון המלכותי למשהו שנמצא רק באזור האצולה הגבוהה

ובאמת הוא יצר חגיגות ומסיבות של האצולה הגבוהה הצרפתית כשכל מה שהיה שם היה על טהרת תפוחי האדמה  נשים הגיעו מהודרות בפרחים של תפוחי אדמה בשלב השני יצר חלקה מלכותית בלב השדות של החקלאים הקיף אותה בגדר ובמשמר מאוד חזק לכאורה וכל המטרה היתה (בדיוק כמו בבר) (ששמים בו דורמן ואז כולם רוצים להכנס) ליצור סיפור והסיפור הזה עבד אנשים התעניינו ניסו להבין מה זה המוצר הזה שהאצולה הגבוהה ככה מגינה עליו ועושה סביבו מסיבות וחקלאים גם התגנבו וממש גנבו שתילים של תפוחי אדמה מהחלקה המגודרת הזאת וכל הדבר הזה אחרי 250 שנה שלא קרה כלום יצר הצלחה מאוד גדולה תוך שנים ספורות אלפי חקלאים בצרפת ובגרמניה התחילו לגדל תפוחי אדמה משם לכל אירופה ולכל העולם כמו שאנחנו מכירים את זה היום.

בעצם כל מה שעמד מאחורי הדבר הזה זה סיפור

כי בעצם, ברגע שיש לנו מוצר על המדף אנחנו שופטים אותו אחד מול השני אבל ברגע שאנחנו מכניסים אליו סיפור אז כבר קו המחשבה שלנו הולך להיות אחר אם השום הזה שאנחנו רואים הוא סיני אז יש לו עולם ערכים משלו דרך אגב לאו דווקא חיובי ואם לידו יש שום ישראלי אז פתאום יש עולם ערכים אחר אה, זה כבר מקושר לציונות ובטח הוא שום הרבה יותר טוב כי חקלאי ישראלי גידל אותו ואם לידו יש שום שחור אז יש לו עולם ערכים לגמרי אחר בטח ערכים תזונתיים הרבה יותר טובים והוא משהו הרבה יותר מיוחד ופתאום הנושא של כמה זה עולה לי לקילו יורד מהשולחן ונכנסים עולמות אחרים כמו, מה זה אומר עלי (כצרכן) ומה איכות המוצר.

וזו בעצם הנקודה.

בתהליך מיתוג, אם אנחנו מצליחים בעצם להעביר מוצר – למותג, אנחנו משנים את כל התמונה וזה לא משנה באיזה תחום זה גם כשאנחנו הולכים לקנות נוזל כלים.
ברגע שאנחנו הולכים לקנות מוצר אנחנו באים מגיעים למדף לא מעניין אותנו בכלל מה יש שם מסתכלים מה יותר גדול מה יותר חסכוני עולה פחות ועל זה אנחנו נלך. או שאנחנו הולכים לקנות מותג – את פיירי. ואז אנחנו פחות מסתכלים על המחיר אנחנו באים ומחפשים איפה התווית של פיירי ואת זה אנחנו נקנה כשיש לנו פנצ’ר ואנחנו באים למוסך אז הוא יכול להציע לנו מגוון של צמיגים סינים שלא יגידו לנו כלום ואנחנו פשוט נחפש מה יותר זול אבל אם יציע לנו צמיג של – Goodyear אז אנחנו מיד בראש נבין שזה יותר איכותי זה יחזיק יותר זמן – נהיה מוכנים לשלם על זה יותר למרות שיכול להיות שזה יוצר בדיוק באותו המפעל כמו כל אחד מהסינים האלה והאיכות שלו יכולה להיות מאוד מאוד דומה.

ואפילו במוצר מומצא:

אם מחר אנחנו נתחיל לרכוש ארנבים אז כל אחד ילך ויתחיל למצוא את הארנב הכי זול שהוא ימצא על המדף הכי פרוותי אבל אם יהיו ארנבי גלי מושב פטיש שכמובן…כל ארנב שובב אז אנחנו נבין שאילו ארנבים הרבה הרבה יותר טובים ואנחנו נלך ונקנה אותם וגם נקנה ארנב יותר קטן במחיר יותר גבוה ובעצם זה המעבר –
כי ברגע שאנחנו עוברים ממוצר למותג זה כבר לא הזול מול היקר זה הופך להיות: הזול מול הייחודי. וזה המפתח

כי במוצר – המחיר זה מה שמשחק תפקיד ובמותג הוא הופך להיות… סליחה
הקניה במוצר – היא מהשכל – כמו שאמרנו

ובמותג מהרגש במוצר המחיר הוא משהו מרכזי – אנחנו תמיד נחפש את היותר זול אבל במותג – המחיר הופך להיות משני במוצר אנחנו נעשה תמיד סקר שוק מקדים אנחנו נבדוק מה יש עוד על המדף אבל כשאנחנו ניגשים למותג לא מעניין אותנו שאר המדפים אנחנו ניגשים ישר למה שאנחנו רוצים וקונים אותו ופחות מתייחסים למחיר אז בעצם הבנו המעבר ממוצר למותג הוא מאוד כדאי ומשתלם אבל מה הקשר בכלל לחקלאות, ולחקלאות ישראלית והאם  זה בכלל עובד (בחקלאות)

והתשובה היא: כן.

והבאנו שלוש דוגמאות של מיתוגים שאנחנו עשינו פה, בחקלאות הישראלית בארץ שעשו שינוי מהותי במעבר הזה. ממוצר – למותג:

הדבר הראשון זה – בננה.

קיבלנו אתגר מחקלאי גרנות באחד השווקים היותר קשים, שזה השוק הסיטונאי שאנשים שם פחות מעניין אותם מה הפנפונים סוחרים מאוד מאוד קשוחים לקחת את הבננות של חקלאי גרנות ושיהפכו להיות לבננות הרבה יותר  נחשקות מול בננות אחרות שנמצאות בשוק ובעצם מה שעשינו שוב, זה לבנות סיפור ולהפוך מוצר למותג אז לקחנו בננה והפכנו אותה ל – Yellow Smile ופתאום אנחנו לא במוצר שהוא פרי שכל מה שיש בו זה לאכול אותו עם איזשהו ערך תזונתי אלא, זה מוצר שגורם לך לחייך. ובשביל שיגרום לחייך אז יצרנו סדרת קומיקס משעשעת שנותנת הרבה אופי ועומק לנושא הזה של החיוך של ה Yellow Smile ואת כל הקומיקס הזה שמנו על גבי אריזות ופתאום הפכנו להיות בתוך השוק הסיטונאי המלוכלך והעמוס לאריזה הכי הכי בולטת.

ואנשים בשוק התחילו לשים לב אלינו ולהסתכל ולהתייחס ובסופו של דבר הם אפילו נתנו שם (כינוי) לבננות קראו להן ‘בננה בזוקה’ וסוחרים בשוק התחילו לחפש ולרצות את הבננה בזוקה וגם כשהיה שיווק באותו זמן של אותן בננות בדיוק באריזות של בננה בזוקה מול אריזות לא ממותגות הדרישה לבננות של ה Yellow Smile היתה יותר גבוהה הכמויות שנמכרו היו יותר גבוהות וגם הצעות המחיר שהגיעו אליהן היו יותר גבוהות.

זה בדיוק המעבר הזה: ממוצר למותג

אבל אפשר לומר שבננה אולי זה משהו שהוא יותר סקסי ויותר קל למיתוג דרך אגב עשינו גם אחר כך לבננות קטנות את המותג של ה Baby Smile,

אבל יש עוד דברים בעולם החקלאות ואחד האתגרים היותר גדולים היה איך ממתגים כנות של אבוקדו וזה אתגר שלקחנו יחד עם משתלת חסקלברג ופחות או יותר כנות של אבוקדו – זה כמו למתג דיבלים זה משהו שהיה לו שמות של כנה 114895. זהו.

אבל אמרנו – אוקי, עשינו משהו ברמה עולמית שהוא חדשני ואנחנו נמתג את זה.

אז קודם כל נתנו לזה שם: קנקדו (canacado)

ויש לזה לוגו ויש לזה אופי ושפה ומתוך הקנקדו נתנו גם עולם ערכים שלם יצרנו אייקונים שבעצם מראים את היתרונות היחסיים עבור כל שטח גידול אם זה עמידות לפטריות, אם זה עמידות לתנאי מזג האוויר ואם זה עוצמת צימוח והדבר הזה, בעצם, התבטא אחר כך גם בכלים שיווקיים שהפקנו ואיתם פנינו לעולם ובתוך האתר למשל מגדל אבוקדו יכול למצוא – לא מוצר ולא כנה אלא את הקנקדו הספציפי שלו – את הקנדקדו שמתאים לו ויצרנו בפנים כלי שמאפשר למגדל, לבוא ולסמן מה רמת המליחות בקרקע איזה פטריות יש לו בקרקע בעיות שיש במים – ובסופו של דבר אחרי שהוא ממלא את הכל על החלקה שלו, על המטע שלו לא משנה באיזה מיקום בעולם הוא מגיע למצב שהוא מצא את הכנה הספציפית שלו והדבר הזה שגם חברות ובכירים ב Westfalia התעניינו בזה – אבל הגיעו גם המון פניות ממדינות כמו – בהוטאן דרך – מרוקו, פורטוגל, ברזיל של מגדלים שהתעניינו בכנות הספציפיות האלה – ב Canacado כח של מותג מול מוצר.

והדוגמה האחרונה – ועם זה נסיים אסא בצלי פרחים

משתלה שמתמחה בפקעות ובצלים של פרחים

והם מתמודדים במקום הכי אכזרי ומלחיץ בעולם: הקיר של המשתלה.

הקיר של המשתלה זה משהו מבעית שכל המוצרים בו נראים אותו דבר קקופוניה מטורפת של פרחים עלים אין שום מותג – אף אחד לא מבין כלום ובדרך כלל אתה רוצה לקחת משם את הדבר הכי זול ולברוח ואנחנו לא רצינו את זה אנחנו רצינו להיות בולטים שם ובעצם הפכנו את אסא מלהיות כל אחד להיות משהו הרבה יותר מעניין ומיוחד ובמקום קקופוניה נתנו מקום לכל אחד מהפרחים נתנו צבע ייחודי נתנו גם סיפור –

כמו שאמרנו סיפור מוביל משכל לרגש ובמקום כלנית שכתובה בקטן למטה אז כתבנו “אדומה, קורנת, מסעירה” והדוביום הפך ל “כתום, מאיר, מעורר” וככה כל אחד מהפרחים ופתאום זה הופך להיות הדבר הכי בולט על המדף פתאום שמים לב אליך – יש לך אופי ובאים לקנות אותך ולחפש וזה מתבטא גם באריזות ובסופו של דבר זה מתבטא גם במשאית ומה שקרה זה שסיימו את כל התוצרת לפני סוף העונה והשנה כשבאנו לעשות הדפסות חדשות הדפסנו בכמה סדרי גודל יותר בגלל שגם הדרישה של המשתלות עלתה וגם הדרישה של הצרכנים בשוק.

זהו. אז בגדול – בקיצור

בשביל לגרום למותגים ולמוצרים חקלאיים להצליח אז צריך להעביר אותם מהשכל לרגש

להעביר אותם ממוצר למותג – ואז לא רק יחשבו עליהם, אלא גם יתאהבו בהם.

תודה.

The post מיתוג חקלאי – הופכים מוצר חקלאי למותג appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין מאחוריו חשיבה אסטרטגית

יכול להיות שהלוגו שהציעו לך הוא יצירה עיצובית יוצאת דופן שגורמת לך להזיל דמעות אושר, אבל הוא פשוט לא מדבר לקהל היעד שלך.

לכן, השלב הראשון בכל עבודת מיתוג חייב להיות ניתוח אסטרטגי של המותג.

ניגע כאן רק בשתי דוגמאות קטנות של ניתוח אסטרטגי שישפיעו מאוד על תוצרי המיתוג.

מי קהלי המטרה שלך?

יש כמובן הבדל בין קהל של נשים בגילאי 60+ לבנים בגילאי 10, זה קל. אבל יש גם הבדל בין נשים בגילאי 30 שהן רווקות תל אביביות לנשים באותה שכבת גיל שהן בעלות משפחה של 2 ילדים ומעלה בירושלים או בין בעלי עסקים בתחום החקלאות לבין מקימי סטראטאפים. גם אם הם גרים באותו מקום, באותו סטטוס משפחתי ובאותו מגדר.

הגדרה מדוייקת של הקהל מאפשר לזהות מה מעניין אותו, מה מציק לו? ובעיקר מה הוא מחפש?
ולשאלה מה הוא מחפש לא צריכה להיות תשובה כמו תיק יפה או דירה גדולה, התשובה צריכה להתעמק יותר ולהגיע לתובנות רגשיות – צרכנים מחפשים תחושת ביטחון, שייכות, גאווה, רוגע. הגעה לתובנות כאלו ישפיעו על תהליך המיתוג – אילו צבעים ייבחרו? דרמתיים או שלווים? על איזה פונט הולכים? כבד או מסוגנן?

מה קורה בשוק שלך?

ניקח לדוגמא את תחום רפואת השיניים, אם תחפשו בגוגל לוגו של רופא שיניים, ולא משנה דרך אגב באיזו שפה, תמצאו שמעל 90% מהתוצאות יראו לוגו שמשתמש בשן. יכול להיות שהשן יוצרת לב או יהלום או כל תצורה אחרת. לכן, לא משנה איזה לוגו מדהים תעשו שיתבסס על שן המיתוג שלכם ייעלם בסופו של דבר בין אלפי מיתוגים אחרים שדומים בצורה כזו או אחרת לזה שלכם.

לכן, בהנחה שתהליך המיתוג אמור ליצור עבורכם בידול שיבליט אתכם מול המתחרים, בחינה של התחום, תאפשר לכם קודם כל לדעת לאן לא כדאי ללכת בתהליך המיתוג.
זה חוסך זמן, כסף ובעיקר תהליך מיתוג שעלול בסופו להוביל למקום בנאלי.

לכן, סטודיו למיתוג חייב לעבור אתכם תהליך אסטרטגי שיעזור להעניק ערכי מותג מבדלים ובסופו של דבר להוביל את תהליך המיתוג למקומות מעמיקים הרבה יותר ורלוונטיים הרבה יותר לקהל שלכם.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין בו קופירייטר

מיתוג הוא לא רק תהליך עיצובי. נכתוב את המשפט הזה שוב כי רוב האנשים שחושבים על מיתוג חושבים על מעצבים גרפיים בלבד – מיתוג הוא לא רק תהליך עיצובי.

אז אחרי שהבנו שגם אסטרטגיה היא חלק בלתי נפרד ממיתוג, עכשיו חשוב להבין שגם לקופירייטר יש תפקיד פתח בתהליך המיתוג.

תחשבו על השמות מאחורי מותגים כמו תפוחי Pink lady או מהצד השני חברת Apple. אילו עולמות תוכן עיצוביים ותדמיתיים חדשים נפתחים בזכות השמות של המותגים. ואותו דבר דרך אגב קורה ברמת הסלוגנים למותג.

קופירייטרית שתיתן למותג שלך שם חזק או סלוגן מעניין, תפתח עבור המעצבים עולמות תוכן מעניינים שיקפיצו את הבידול של המותג שלך לגבהים חדשים.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין בו הבנה דיגיטלית

לוגו שמעוצב בחשיבת פרינט הוא לוגו עם נכות.

אם העולם עובר לדיגיטל, גם החשיבה המיתוגית חייבת לחיות בעולם הדיגיטלי. שפה עיצובית שנבנית למותג חדש חייבת לקחת בחשבון את העובדה שהיא לא תהיה רק מודפסת, אלא שבסופו של דבר היא תגיע גם לרשת.

לכן, החשיבה על גודל הפונט של השם והסלוגן כך שיהיו קריאים גם באתר בגרסת מובייל שלו ולא רק על שלט בכניסה לחנות חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתהליך המיתוג.

הבנה שיכול להיות שהלוגו יצטרך גרסה עומדת וגרסה שוכבת כדי להתאים לתפריט שוכב וצר של האתר ולפלטפורמות עומדות כמו אינסטגרם ובכלל יכול להיות שהלוגו הולך להשתלב באנימציה ולכן, צריך לקחת בחשבון גם את הצד הזה בעיצוב שלו.

סטודיו למיתוג שעובד גם בעולמות הדיגיטליים ומכיר לא רק את הקשיים של עיצוב קטלוג מודפס אלא גם את המגבלות העיצוביות בבניית אתר או באנר לפרסום בGDN, יידע ליצור שפה מיתוגית שתדע לחיות ולבלוט גם בעולם המודפס וגם בעולם הוירטואלי.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין בו מעצבים טובים

ובסוף, אסור כמובן לשכוח את הבסיס. סטודיו עם מעצבים מוכשרים שיודעים לקחת את כל הידע שמגיע מהאסטרטגיה והקופי ולהפוך אותם לאייקון חזק, זכיר ומסקרן.
כי רק מעצבים שיש להם את הגישה הנכונה, לא רק לעצב יפה, אלא ממש ליצור מאפס קווים עיצוביים ואיפיון ויזואלי למותג חדש, הם אלו שיקבעו בסופו של דבר אם המוצר או החברה שלך יהפכו להיות עוד מותג, או המותג בתחום שלו.

טסט וואטאפ

The post סטודיו למיתוג לא יעזור לך appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

נכון, יש הרבה ציפורים בשמיים – אבל אם נגיד לכם לדמיין דמות של ציפור לבנה על רקע תכלת, סביר להניח שבראש שלכם צץ פתאום הלוגו של טוויטר. נכון? הסיבה לכך היא שהצורה הספציפית הזאת כבר 'נצרבה' אצלכם במח. הצריבה הזאת, שמתבססת על תהליך טבעי, שימשה בסיס לכל תהליך מיתוג שבנה את המותגים הגדולים בחיינו ובעבודה נכונה יכולה גם לשמש אותנו. אז לפני הכל, בואו נבין איך היא נוצרת.

כולנו עצלנים – זה אבולוציוני?

כמו כל ייצור חי בעולם הזה, גם המח שלנו מנסה לחסוך באנרגיה מתי שהוא יכול. במקום ללמוד מחדש דפוסים שחוזרים על עצמם הוא לומד את הסיטואציה ומכניס אותה לתבנית. בצורה זו, בפעם הבאה שהמח שלנו יתקל בדפוס הוא יוכל מיד לשלוף את המידע ששמר באותה התבנית ולחסוך לעצמו את האנרגיה הנדרשת לזמן הלמידה. לדוגמה: אייקון פשוט של גבר ואישה יתורגם אצלנו מיידית למשמעות 'שירותים ציבוריים' למרות שבינינו – הוא לא נראה בכלל כמו שירותים. בצורה דומה דימויים שונים, ובמיוחד צבע צורה, יכולים להיצרב במח ולהפוך למזוהים אוטומטית. שפה עיצובית נכונה תשתמש בתכונות האלה כדי ליצור זהות והיכרות אצל הצרכן.

הכרנו, חלאס עם הסמול טוק.

כשמכירים אותך אתה לא צריך להציג את עצמך בכל פעם מחדש (היי, קוראים לי…), במקום זה אפשר כבר להתקדם לשיחה מעניינת יותר (מה נשמע?). גם כאשר אתם כמותג מצליחים להטמיע את העיצוב שלכם בצורה נכונה כבר אין לכם צורך להסביר מי אתם ומה אתם בכל פעם מחדש. הלוגו, העיצוב והשפה הגראפית (כמו צבעים או צורות) שיצרתם הופכים להיות הפרזנטור של המותג שלכם; הם מייצגים אתכם, משדרים את המסרים שאתם רוצים להעביר ומשאירים אתכם בתודעה של הצרכן ובמודעות שלו – אתגר לא פשוט בכלל בעידן הפרסום הדיגיטלי.

הצריבה – להיות נראה בעולם שלא רואה.

כיום, כאשר הפרסום הדיגיטלי הופך לנפח העיקרי במדיה אנחנו מוצפים במסרים שיווקיים מכל מקום –  מודעות גוגל, באנרים וגירויים נוספים נאבקים ללכוד את תשומת הלב שלנו ומייצרים עודף חשיפה. כתוצאה מכך המח כבר מפעיל סינון ורוב המסרים מאבדים מהאפקטיביות שלהם והופכים ל'שקופים' בעיני הצרכן. אז מי בכל זאת מצליח לעבור את הסינון? נכון מאד –  מי שהצרכן כבר מזהה ומכיר. זאת בדיוק הסיבה למה כל כך חשוב לבחור סטודיו למיתוג או משרד פרסום שיידע להטמיע שפה עיצובית מובחנת בתודעה של הצרכנים ובכך להצליח להעביר את המסר שלכם מבעד לגודש המסרים.

אז איך עושים את זה? 5 טיפים להשגת 'הצריבה' שכל תהליך מיתוג דורש:

1 – צעד צעד, בנייה נכונה מההתחלה.

שפה עיצובית טובה ומובחנת תבנה לרוב מאפס. בשלב הראשוני (שהוא גם הכי מרגש) אנשי העיצוב והקריאייטיב מחפשים השראה ומחליטים על הכיוון אליו ילך המותג במטרה להעניק לו אופי, מסר ומשמעות – כך סטודיו למיתוג בונה מוצר בעזרתו יוכל הלקוח להציג את עצמו ואת הערכים שלו.  כמו שאמרנו, בנייה נכונה תתבטא בתהליך מתוכנן מראש של הטמעה בדומה מאד לקשרים אנושיים: בתחילת הדרך המותג שלכם יצטרך להסביר, להנגיש ולהציג את עצמו ובהמשך – לשמור על קשר.

2 – כזה עוד לא ראיתי. תהליך מיתוג דורש חידוש ושוני

חידוש ושוני – סטודיו למיתוג שפועל בצורה הנכונה יפעל כבר מההתחלה לבדל את השפה העיצובית שלו מהשפה השלטת בשוק של הלקוח שלו ובגדול – לזהור. כדי לייצר משהו מיוחד ושונה על המעצבים לחקור לבחון את העיצובים הקיימים והמוצעים בתחום ולבדוק איך הם יכולים לחדש ולבלוט בעולם התוכן המדובר. תשקיעו במחקר הזה – רק היכרות מעמיקה עם התבניות הקיימות תאפשר לנו להבין כיצד לחרוג מהן!

3 – תהליך מיתוג אחיד, אל תהיו הפוליטיקאי המזגזג!

צריבה בנויה על חשיפה למסר חוזר. אם במהלך תהליך מיתוג תחליפו שפה ועיצוב ולא תשמרו על קו אחיד, לא רק שלא תצליחו להתקבע בתודעה של הצרכן, אלא גם תאבדו את האמינות שלו. ממש כמו בפוליטיקה, שימוש בשפה אחידה עוזר למסר שלנו להיקלט ובנוסף מעניק לנו אמינות.

4 – זה מתאים זה עובד, התאמה בין התוכן לאימג'.

כל רעיון עיצובי צריך להצדיק את עצמו. עיצוב מגניב ומחודש זה נחמד, אבל אם הוא לא מתאים למסר או למותג שהוא אמור לייצג זה פשוט לא יועיל ואפילו להיפך; במקרה כזה הוא לרוב יצרום ויעורר חוסר אמינות. כדי להבין מה סוג התוכן שמתאים בשבילכם יש להציג לסטודיו למיתוג את הערך אותו אתם רוצים להעביר. לא בטוחים מה המסר שלכם? הטיפ הבא הוא בשבילכם..

5 – דייקו את המסר  המיתוגי – למי אני פונה בעצם?

אם אתם מתקשים לדייק את המסר שלכם, נסו לאפיין את קהל היעד – למי מיועד העיצוב ומי הייתם רוצים שיראה את זה. מרגע שאתם יוצרים למען מישהו או קהל מסוים הדבר יעזור לחדד את המסרים שלכם ויעזור לכם להבין איזה סוג של עיצוב מתאים במקרה שלכם – האם אתם מחפשים משהו נקי ונעים שיפנה לקהל שמרני, או עיצוב 'מלוכלך' יותר שיכול לפנות לקהל הרפתקני…

אז תכלס מה למדנו?

מיתוג מנצח הוא מיתוג שהצליח להיצרב בתודעה. בעולם שכבר מתפוצץ מפרסומות ודימויים, מסרים שיווקיים הופכים להיות בלתי נראים בעיני הצרכנים. אבל! אם המותג שלנו כבר צרוב אצלם בתודעה המח שלהם יזהה את הצורה, בניגוד לגודש הדימויים האחרים, כי את הצורה הזו הוא כבר מכיר.

כדי להשיג את הזיהוי הזה יש להשקיע בבחירת סטודיו למיתוג שידע לחדש, לעצב ולבנות באופן נכון את השפה ואת הטון שלכם. כדי להגיע לכל אלה אתם צריכים להציג לו את עצמכם ואת מה שיש לכם לתת – 'הערך'. מרגע שהסטודיו שלכם למיתוג יבין מה המסר הברור שאתם רוצים לשדר, הדרך ליצירת דימוי נצרב מנצח קצרה יותר.

The post תהליך מיתוג חכם – צריבת הדימוי בתודעה הציבורית appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.