ר. סטנטון אייברי. אבי הסטיקר המודרני.

אבל למרות השכיחות שלהן, יש למדבקות כח אדיר לחזק מותגים ועל אף הגודל שלהן הן יכולות להפוך לכח שיווקי אדיר. איך? יצירתיות היא המפתח.
אספנו עבורכם 5 דוגמאות של מדבקות מיוחדות לתוצרת חקלאית שהפכו יצירתיות למנוע צמיחה.

1. חברה שהפכה את הסטיקרים לקאלט

Chiquita חברת שיווק הבננות הגדולה בארה"ב פועלת למעלה מ 150 שנה ביבוא ובשיווק בננות לארה"ב.

From “Ola” to “OLE!” (from chiquita.com)

החל מ1947 הם החלו לשים מדבקות על הבננות שלהם עד שב 1963 הם עברו למדבקה במיתוג חדש, מדבקה בצבע כחול, שכיום כבר הפכה לאייקון תרבות.
כל מדבקה כחולה כוללת את הלוגו ודמות נשית -אישה קריבית עם כובע פירות – שהפכה לסמל בפני עצמה. את הדמות הנשית יצר דיק בראון ב 1944. תחילה היא היתה בכלל בצורת בננה עם חצאית עד שב 1987 דמות הבננה הפכה לאישה שהיא כיום.

Evolution of the Chiquita Sticker (from chiquita.com)

בצי'יקיטה הבינו את הכח שעומד מאחורי המדבקה – או יותר נכון את הכח שבשבירת השגרה של המדבקה הקבועה והמוכרת. הצרכנים שלהם שהתרגלו לראות את המדבקה הרגילה על הבננות – מגלים יום אחד שאותה מדבקה מוכרת וקבועה מגיעה בצבע אחר, בטוויסט קטן שונה. למשל לרגל ציון חודש המודעות לסרטן השד האישה שעל הלוגו משנה תנוחה מאולה – לתנוחה בה היא מחזיקה את החזה שלה.

@tallneil

#greenscreen collector’s edition banana stickers #branding #marketing #breastcancerawareness

♬ original sound – tallneil

שיתופי פעולה עם מותגי דיסני, פתיחת תחרות לקהל הרחב לעיצוב מדבקות כשה 5 הטובות נבחרו והופקו, הומאז' לאמנים מפורסמים.

עם השנים, המדבקות הפכו לאייקון תרבותי ולקאלט.  יש קבוצות של אספנים של מדבקות של צ'יקיטה, אנשים מצלמים סרטוני טיקטוק על מדבקות החברה ואפילו באתר החברה יש גלריה שמציגה מדבקות יצירתיות לאורך ההיסטוריה ואת סיפור המותג המלא. מומלץ!

@beelsabeth

#stitch with @tallneil not just banana stickers but yes I collect them #chiquitabanana #fruitstickers #stickercollection

♬ original sound – elisabeth

@es_em_el

#stitch with @tallneil layers of fruit evidence

♬ original sound – SML

קוריוז: מותג בננות נוספת שלקח את עולם מיתוג הבננות צעד קדימה הוא Yellow smile של חקלאי גרנות הישראלית. באמצעות משרד המיתוג החקלאי אהוי! (כן! זה אנחנו!!) . כאן יצרנו שפה ייחודית מבוססת על קומיקס, שאפשרה להעביר לבננה שלהם לבלוט בשווקים סיטונאיים ועל המדפים.

2. מדבקה זוכת פרסים

מדבקה יצירתית היא לא רק כלי לבניית מותג אלא גם מעניקה ערך אמיתי לצרכן. רשת הסופרים הקולומביאנית MAKRO עלתה על רעיון גאוני: סטיקר שמציג לפי צבע הקליפה של הפרי או הירק את מצב הבשלות שלו ואת סוג השימוש המתאים לו – מבישול ועד צריכה ישירה. כך, המדבקה לא רק מבליטה את המוצר, אלא גם מסייעת בהפחתת פסולת ובהגדלת המכירות.

הם יצרו מדבקות לאבוקדו, פפאיה, בננה, מנגו ועגבניות, והפיצו את התוצרת הממותגת ב-22 חנויות ברחבי הארץ. התוצאה הייתה מרשימה: אורך החיים של התוצרת המוצגת גדל ב-4 ימים, כ-70 טון פחות של תוצרת נזרקו במהלך השבוע, ונרשמה עלייה במכירות הפירות והירקות. וכל זאת בזכות מדבקה אחת קטנה, שבאה לא רק לקדם, אלא גם לעזור.

רעיון פשוט גאוני שמבאס שאנחנו לא חשבנו עליו קודם.

המדבקה זכתה להכרה עולמית, ובשנת 2023 אף הוענקה לה פרס קאן היוקרתי לפרסום – הישג מרשים בפני עצמו.

3. ממממ…..מדבקות אכילות….יאמי!!!

כן. קראתם נכון. בשנים האחרונות חלו פיתוחים שונים בתחום המדבקות לפירות ולירקות – כולל מדבקות שאפשר ללעוס ולבלוע ולא למות מהרעלה או חנק! (כנראה). זה נולד מתוך רעיון שניתן כך לעודד ילדים לאכול יותר פירות וירקות – כמו למשל תנו ביס למיקי חמודים (ובעצם הוא אכל תפוח – זה האות להכניס צחוק זדוני), או לדוגמה מדבקה אכילה בטעם קינמון על תפוח! או בטעם וניל על תות! (הלו! זה רעיון שלנו! דיר בלאק תגנבו לנו את הרעיון!).

מעבר לפתרון המגניב – מדובר גם על פתרון ירוק שחוסך לעולם נייר ודבק.

4. הטבעת לייזר על תוצרת

נכון. זו לא בדיוק מדבקה. אבל זו האבולוציה של מדבקה.

כיום יש לא מעט חברות שכבר מטביעות את הלוגו והמסרים שלהם על התוצרת שלהם באמצעות לייזר. מעבר לפתרון האקולוגי, יש כאן מופע של חדשנות. למשל בשוודיה יש רשת סופרים שכבר מחייבת את כל הספקים שלהם לעשות כן. היתרון בלייזר הוא שניתן ליצור כל צורה בכל גודל ובדיוק גבוה. החיסרון הוא העדר הצבעוניות והעובדה שפוצעים את הקליפה של הפרי או הירק ולא כל הצרכנים ישמח לרכוש ו\או לאכול קליפה פגומה.

5. מדבקת סבון, זו כבר אופרה אחרת

המדבקה הזו היא עדיין בגדר פנטזיה. פטנט רשום ודי גאוני שהיינו חייבים לשתף – מדבקת פירות\ירקות שמשחררת מעט סבון במגע עם מים ומאפשר לשטוף ולרחוץ את התפוח שלך – עם סבון, בכל מקום, וכך לאכול את הפרי ו\או הירק שלך נקי יותר מדשנים, מגע של אנשים אחרים 

מדבקה קטנה אך פוטנציאל גבוה ליצירתיות.

אז מה למדנו? (וכשאנחנו אומרים למדנו אנחנו מתכוונים – למדת) שמעבר לכוח המיתוגי שיש למדבקה שמצרפים לתוצרת חקלאית, חשיבה נכונה ויצירתית יכולה להעניק למדבקה ערך שיווקי נוסף שמחזק את הקשר עם הצרכנים, מוביל לנאמנות וחווית משתמש טובה יותר שמתורגמת למכירות ומאפשרת בסופו של דבר לגבות פרמיה גבוהה יותר על מוצר זהה לא ממותג.

The post בוירוס הזה, בטוח תרצו להידבק. מדבקות שהופכות תוצרת למותגים appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

תהליך אסטרטגי למיתוג B2B

מיתוג יוצר בסופו של דבר אופי שיווקי לחברה או למוצר, אופי שבא לידי ביטוי בנקודות מפגש עם הלקוחות הפוטנציאליים של המותג.

לכן, כל תהליך מיתוג מתחיל בחשיבה אסטרטגית שתפקידה לאפיין את מושא המיתוג שלנו – להגדיר את הערכים המובילים שלו, להבין מה מבדל אותו מהמתחרים, לאפיין את השוק שבו הוא פועל ולנסח את ההבטחה הפרסומית שלו ללקוחות.

כשאנחנו עובדים בתהליך מיתוג B2B שפונה לקהל של בעלי מקצוע יש נקודות נוספות שחשוב לנו לשים אליהן לב בתוך התהליך האסטרטגי:

• איפיון שרשרת הערך בשוק – אם בפרסום B2C יש לנו לרוב מוצר אחד ויש לנו קהל יעד אחד. אז בפרסום B2B קהל היעד שלנו יכול להיות הרבה יותר מורכב.
  בשווקים רבים יש שרשרת ערך, כלומר שרשרת של קהלים שאיתם המותג נפגש לאורך חייו השיווקים.
  כל אחד מהקהלים יכול להיות עם אינטרסים שונים וציפיות שונות מהמותג שלנו ואנחנו חייבים למפות אותם.

לדוגמא: יצרן של שמפו, כאשר הוא פועל בזירה עסקית B2B הוא עובד בתוך שרשרת ערך שיש בה למשל שחקנים כמו:

ספקי חומרי גלם – שמפיקים או מזקקים עבורו חומרים מסויימים.

רגולטורים – שבוחנים את השמפו שלו מול תווי תקן

מפיצים – שמשווקים את השמפו לסופרים ולרשתות שמעוניינות למכור
את השמפו

קניינים – מטעם הרשתות שרוכשים את המותג והולכים למקם אותו על המדפים ברשת שלהם.

מי נמצא בשרשרת הערך שלך?

כל אחד מהקהלים האלו מאופיין אחרת, פועל במסגרות מקצועיות שונות ויש לו דרישות וציפיות שונות מהמותג.
המפיץ למשל רוצה להצליח לשווק את המותג במחיר משתלם ובכמויות גדולות והקניין למשל, מחפש מותג ששם דגש על חומרים טבעיים שאינם פוגעים בסביבה כי זה כרגע מה שהלקוחות שלו מחפשים.

אם נדע לאפיין נכון את שרשרת הערך של המותג שלנו, זה יעזור לנו להבין אילו מסרים מרכזיים חשוב לנו לשדר ונצא עם אסטרטגיה מיתוגית מדוייקת וחכמה יותר.

איפיון קהלי היעד ברמה המקצועית והפרסונלית

בתהליך B2B אנחנו חייבים לקחת בחשבון שכל קהל יעד שלנו חובש למעשה שני כובעים:

כובע מקצועי וכובע אישי.

לא תאמינו אבל אני גם גולש אוסטרלי מסוקס וגם נימפה תמימה

למשל, הקהל שלנו יכול להיות מנכ"ליות של תאגידים פיננסיים גדולים שמצד אחד יש להן את הפן הניהולי – עסקי – מקצועי שבו הן יכולות להיות קרות רוח ואסרטיביות ומצד שני יש להן את הצד הפרטי שבו הן יכולות להיות אימהות ונשות משפחה אמפטיות וסבלניות.
ככל שנצליח לאפיין את שני הכובעים שחובש קהל היעד המרכזי שלנו נצליח למקד נכון יותר את התהליך המיתוג שלנו ברמת המסרים וברמת השפה העיצובית.

מיתוג תוצרים ייחודיים לשוק ה B2B

פיתוח השפה העיצובית לתוצרי המיתוג במקרה של B2B לא יכללו תבניות של פרסום במדיה כמו שילוט חוצות או טלוויזיה אבל כן יתפתחו להרבה מאוד תוצרי משנה אפשריים מלבד כמובן הניירת המשרדית כמו לדוגמא:

• ביתנים לכנסים ותערוכות – חלק גדול מהמקומות שבהם פועלים עסקים מול עסקים הם כנסים ותערוכות. לכן, תהליך המיתוג עסקי ישפיע על הקווים העיצוביים שיובילו את הביתנים של החברה בתערוכות שונות במקומות שונים בעולם.

• מגוון אריזות בפריסות שונות – חברות יצרניות משווקות את התוצרים שלהן במגוון עצום של אריזות ופריסות שהרבה פעמים שונות ממה שאנחנו רגילים להיחשף אליו בשוק הפרטי. לדוגמא, תוצרת חקלאית שמגיעה לשווקים סיטונאיים (יכול להיות מדובר בעשרות סוגים שונים של קרטונים) או חומרי גלם שנועדו לתעשייה (שיכולים להגיע במגוון גדול של גדלים ומצריכים מעטפת שהיא לא רק עיצובית אלא גם בטיחותית).

לא לוותר על המקוריות

התפישה, הרבה פעמים, היא שמיתוג B2B, שאינו מגיע לקהל הרחב, אלא לתעשיינים, אנשי רכש ועוד אנשים ונשים עם עניבות וחליפות או לחילופין לאנשים מאוד טכניים שפחות מתעסקים בעיצוב ומיתוג ולכן המיתוג צריך להיות מאוד שמרני.
אבל דווקא בעולם שרגיל לשמרנות, מיתוגים נון-קונפורמיסטיים שוברים את התבנית הרגילה בשוק ומביאים בשורה מרעננת.
הניסיון מראה שגם ארגז חדש שתופס את העין בשוק הסיטונאי או ביתן יוצא דופן בתערוכה הנדסית יכולים לעשות את ההבדל ולהביא לבולטות של המותג ולשיפור במכירות שלו. וזו בעצם המטרה הסופית שלנו במיתוג.

The post מיתוג B2B – הניואנסים שעושים מיתוג מנצח appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

בכל תחום נוצרים לאורך השנים מותגי יוקרה שטווח המחירים שלהם חורג משמעותית מתקרת המחירים הנהוגה בשוק. אבל כל עוד מדובר במותג כמו שעונים או רכב, הנוכחות של מותג היוקרה מובנת לנו – מוצר שיכול להישאר אצלנו לאורך שנים ואנחנו יכולים להעריך את ההנדסה והעיצוב שעומדים מאחוריו, אבל האם אפשר להגיד את אותו הדבר על פירות? הרי פרי בסופו של דבר עשוי מחומר ביולוגי, הוא יחזיק מעמד במקרה הטוב ימים עד שבועות בודדים במקרר ואם נקפוץ לסופר או לירקן נמצא לא מעט כמוהו. אז נכון שאנחנו מבינים את פער המחיר בין ק"ג של תמרי מג'הול ליצוא מול תמרי מג'הול דרג ב', אבל עדיין זה לא פער שמגדיר מותג יוקרה.

כי איפה לעזאזל בעולם מישהו יהיה מוכן לשלם 350$ לעינב בודד?
מה זאת אומרת איפה? ביפן!

ביפן התפתח עם השנים שוק פירות מקביל ומופרד לחלוטין משווקי הפירות והירקות שאנחנו מכירים. מדובר בשוק של פירות סופר-יוקרה, שוק שבו מחיר של זוג מלוני הוקאידו יכול לעבור את ה – 20,000 $ למלון בודד, ובו תיאלצו להיפרד מ 9,700 $ אם תרצו לאכול אשכול של ענבי "רובי רומאן".

אבל למה?
כשאנחנו בוחנים היווצרות של מותגי יוקרה בעולם, אנחנו יכולים (בצורה מאוד גסה) לשים לב לשלושה גורמים שהשילוב שלהם יוצר קרקע פוריה לאבולוציה של מותגים כאלו – גיאוגרפיה, מסורת ותרבות.

לדוגמה, אם נסתכל על מותגי הוויסקי היוקרתיים של סקוטלנד, נראה שהם מבוססים על גיאוגרפיה – אזור עם מגוון רחב של אגמים שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים לטעם המים, תרבות מושרשת ארוכת שנים של שתיית אלכוהול וייצור מסורתי שעובר מדור לדור של ייצור וויסקי איכותי. כשאנחנו בוחנים את מותגי הרכב הגרמניים, אנחנו מבינים שהם נוצרו מתוך מסורת ארוכת שנים של הנדסה תעשייתית גרמנית, הנדסה שהתפתחה באזור שגיאוגרפית הוא עני במשאבים ומוקף מכל צד במעצמות צבאיות, מה שדחף לפיתוח אינסופי של פתרונות טכנולוגיים – הנדסיים שיתנו לגרמנים יתרון מול המעצמות עתירות המשאבים במזרח ובמערב. כשהצורך והמסורת האלו משתלבים עם תרבות של פדנטיות וחריצות מתקבל בסופו של דבר תוצר תעשייתי מוקפד מאוד עם יכולות הנדסיות גבוהות – או במילים אחרות רכב גרמני.

ומה לגבי פירות היוקרה של יפן? גם פה יש לנו שילוב של שלושת הגורמים.

נתחיל בגיאוגרפיה. יפן היא לא מישורי אוקראינה, ספרד או דרום צרפת הפוריים. מדובר על מדינה הררית מאוד שרק כ 12-16% משטחה מנוצל לעיבוד חקלאי שברובו מנוצל לגידול האורז – אבן היסוד למטבח היפני.
זאת גם הסיבה שיפן לא "סובלת" משפע גדול של פירות כמו מדינות אגן הים התיכון וה"מעמד" של הפירות זכה להיות גבוה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם. דבר נוסף שהתפתח מהגיאוגרפיה הוא הצורך התמידי של החקלאי היפני לשפר ולטייב את תנובת השדה והמטעים שלו ולהפיק תנובה כמה שיותר גבוהה ואיכותית משטח חקלאי כמה שיותר קטן.

לאלו מתווספת המסורת היפנית של חלוקת המתנות העונתית היפנים נוהגים לחלק מתנות לפי העונות השונות של השנה לקרובי משפחה ולעמיתים לעבודה ורואים בזה חלק תרבותי מרכזי בחייהם.
כשמחברים את כל הגורמים האלו יחד מקבלים את המתנה העונתית המושלמת – פרי מובחר, שמייצג את העונה שבה הוא גדל אבל גם מייצג את האיכות המופלאה של היבול שהצליח להשיג החקלאי היפני. איכות שנסמכת על דורות של טיפוח ושל ידע חקלאי שעברו במשפחה.

כלומר, מותגי פירות היוקרה הפכו להיות עבור היפנים כמו מותגי הוויסקי סינגל מאלט המובחר עבור הסקוטים.

via GIPHY

וכך התפתחו לאורך השנים זנים שונים של פירות שמגודלים באזורים ספציפיים באיים היפניים ונמכרים במחירים חסרי תקדים בחנויות ייעודיות או במכירות פומביות.
במכירה פומבית כזו שנערכה ב 2019 נמכר מלון בודד מסוג יוברי קינג במחיר שיא של 45,000 $. לצד המלונים ניתן למצוא גם אבטיחים מרובעים שמחירם יכול להגיע ל 6,000 $ לאבטיח, מנגו שמחירו חוצה את ה- 3,500 $ וענבים שהיקרים ביותר מביניהם נמכרו במחיר הגיע ל 460 $ לעינב בודד. למי שרוצה להיות צנוע יותר, ניתן גם לרכוש פירות במחירים שפויים יותר כמו תות או דובדבן פרימיום (בודד) ב 5-10$ או תפוחים ב 20$ ליחידה.

via GIPHY

מותג דובדבני סאטו נישיקי

דוגמא לאחד ממותגי פירות היוקרה היפניים הוא מותג הדובדבנים שנקרא סאטו נישיקי, שהסיפור שלו מדגים בצורה יפה את השילוש הקדוש של גיאוגרפיה, מסורת ותרבות.

הגידול של דובדבני "סאטו נישיקי" מתמקד באזור העיר היגאשין, בחלקו הצפוני של האי המרכזי ביפן, כ-5 שעות נסיעה צפונה מטוקיו הבירה. בעיר הזו נולד בתחילת המאה ה-20 אייסוקה סאטו, מגדל סויה שהחליט לקנות מספר שתילים של זני דובדבנים שהגיעו לאיי יפן מאירופה ומאמריקה והחל לטפח ולשלב ביניהם. טיפוח הזנים לקח למר סאטו 16 שנים ארוכות ומפרכות שבסופן הוא הצליח לטפח זן דובדבנים חדש שהיה מתוק במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ומראה אדום – כתום מושלם. ב 1928 הפרי החל להיות משווק ביפן ועד מהירה קיבל מעמד של "מלך הדובדבנים היפני". מר סאטו קיבל במרוצת השנים תואר אזרח של כבוד של העיר היגאשין והדובדבנים שלו שהפכו למותג היוקרה של הדובדבנים היפניים והם נמכרים היום במחיר הבלתי נתפס של 850 $ לק"ג.

אז אם אתם מגיעים ליפן ויש לך כמה מאות או אלפי דולרים מיותרים בכיס זה אולי יספיק לכם בשביל לנשנש כמה דובדבנים או אפילו פרוסה צוננת של אבטיח מרובע.

The post סליחה?? כמה אמרת עולה האבטיח?? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

מאחורי המותג החקלאי החזק בעולם ב 200 השנים האחרונות עומד נפח יתום שברח ב 1837 מורמונט לאילינוי כדי להתחמק מפשיטת רגל בעקבות המשבר הכלכלי באותה השנה.
זה קרה בתקופה שבה טקסס עדיין היתה חלק ממקסיקו ותעלת סואץ היתה חזון רחוק. קראו לו ג'ון דיר והעסק שהוא פתח שהתמחה בייצור מחרשות עם להבי פלדה חדים הפך להיות אימפריה חובקת עולם והמותג הבולט והמוכר ביותר בעולם החקלאות.

עד כמה John Deere הוא מותג חזק גם היום?

הנה מספר נתונים מהעשור האחרון:

המנייה

מניית ג'ון דיר שנסחרת בנאסד"ק ריבעה את שוויה ב-4 השנים האחרונות

הנתונים מגוגל

כשנכנסים לגוגל ובוחנים את החיפושים אחרי המותג מוצאים שיש לו בשפה האנגלית ממוצע חודשי של 1,220,000 חיפושים עם תנודתיות כמעט אפסית בשכיחות החיפושים.
כשמשווים אותו למותגים הבולטים אחריו בתחום המיכון החקלאי רואים פערים אדירים בממוצעי החיפוש. כשהמותג היחיד שקצת מגרד אותו הוא CNH שהצליח להגיע לרבע מכמות החיפושים של ג'ון דיר.

השוואה בין Deere ל Agco

השוואה בין Deere ל New Hollabd

השוואה בין Deere ל CNH

החיפוש הישיר אחרי המותג ב'אזור שלי' נמצא בקפיצה אקספוננציאלית בעשור האחרון:

ל John Deere יש מיליוני עוקבים ברשתות הסושיאל:

אז מה הצליח להפוך את החנות הצנועה מצפון מרכז ארה"ב למותג בינלאומי מוביל?

מסורת משפחתית

1982 היתה השנה הראשונה שבה מנכ"ל החברה לא הגיע ממשפחת Deere. מה שאומר שלאורך 145 שנים, נבנתה האימפריה של ג'ון דיר כעסק משפחתי שעבר מדור לדור. זה אומר שהמנכ"לים ממש גדלו מהילדות לתוך העסק ולתוך התפקיד, הבינו לעמוק את התחום, את הלקוחות ואת הצרכים שלהם ולא פחות חשוב – היתה להם לויאליות של 100% להשקעה בעסק ולהצלחה שלו.

גמישות והתאמה

העולם משתנה בלי הפסקה וג'ון דיר יודעת להמציא את עצמה בכל פעם מחדש. מהשקעה של מיליארד וחצי דולר באמצע המאה הקודמת בפיתוח קווי ייצור חדשים שיאפשרו לפתח מוצרים גם לחקלאים בינוניים וקטנים ועד כניסה ל25 תעשיות חדשות כמו תחום הבניה, ייצור המעליות ואפילו הרפואה.
גם בתוך עולם החקלאות המותג מחפש כל הזמן להציג את החידושים הבאים ומפתח עבור החקלאים סט של כלים דיגיטליים ואפליקציות שיעזרו להם לנהל את החווה.
חלק מהרוח האינסופית של החדשנות באה לידי ביטוי גם בטיפוח שלה בקרב העובדים והמנהלים ובאירועים נוצצים שבהם מחולקים מידי שנה פרסים לעובדים והמנהלים החדשניים ביותר:

להיראות כמו מותג ולהשקיע במעטפת ולא רק במוצר

מותג מוביל חייב להתבסס על מוצר איכותי שנותן ערך גבוה ללקוחות. אבל חשוב לזכור שהמעבר ממוצר למותג הוא מעבר מחיבור שכלתני לחיבור רגשי ואי אפשר להשיג מעבר כזה בלי ליצור מעטפת גרפית ושיווקית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של ג'ון דיר הוא שילוב הצבעים, או יותר נכון הצבע הירוק של הטרקטורים שמשולב תמיד עם טאץ' צהוב של הגלגלים.
צבעי המותג האלו ליוו את ג'ון דיר עוד הרבה לפני שהם הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהלוגו.
וניתן לזהות במבט אחד טרקטורים וציוד ישן של ג'ון דיר רק על פי הצבעוניות שלהם.

צבעי המותג המזוהים כל כך של John Deere:

והצבעוניות של הטרקטורים:

התפתחות הלוגו עם השנים:

הלוגו של ג'ון דיר מאפיין מאוד מותגים חזקים

הוא שימר לאורך עשרות רבות של שנים את המאפיין הבסיסי שלו – האלמנט הכל כך מוכר של האייל. ויחד עם זה הוא עבר תהליך של הפשטה ומינימליזם וחיבור מתבקש כל כך לצבעי המותג המזוהים.
כך ירדו לאורך השנים הרקע שבו רץ האייל, הטאגליין שמסביר מה המותג מוכר וקווי המתאר של האייל עצמו הפכו פשוטים ואייקוניים יותר עם השנים.
דווקא החיבור של מותג חקלאי לחיית בר ולא לחיית משק קלאסית עוזר להגדיר את הדנ"א המותגי – מותג שתמיד רץ קדימה, פורץ גבולות דווקא באחד השווקים השמרניים ביותר ואינו כבול לכללים ולהגדרות מגבילות.

חשיבה ארוכת טווח – השקעה גדולה בחיזוק המותג

מעבר למיתוג עצמו ושמירה קפדנית על הצבעוניות של המוצרים לאורך עשרות ומאות שנים, ג'ון דיר משקיעה משאבים רבים בביסוס המותג בקרב קהלי יעד ישירים ועקיפים.
פעילות ארוכת טווח כזו שלאו דווקא תביא לROI מיידי, אינה מובנת מעליה לאף חברה, אבל מותג שיודע לעשות זאת באדיקות לאורך שנים נהנה לבסוף מהפירות של המיתוג ומכח מותגי שאין למתחרים.

הדוגמאות הבולטות ביותר להשקעה הזו הן

חנות מרצ'נדייז
לJohn Deere יש חנות מרצ'נדייז ענקית שמהווה עסק בפני עצמו ובה מעריצי המותג יכולים לרכוש סט מצעים, כובעים, צעצועים, אוהל ואפילו מדחום ממותג John Deere.

עולם משחקי הילדים
לג'ון דיר יש עולם שלם של משחקי ילדים מדגמי טרקטורים שאפשר למצוא כמעט בכל חנות משחקים שמכבדת את עצמה עד למודלי לגו מקוריים להרכבה ואפילו TractorCraft – טרקטורים שאפשר לרכוש במשחק המחשב הפופולארי ביותר בעולם Minecraft:

אז מה למדנו מכל זה?

קודם כל לא לזלזל בנפחים. ומעבר לזה כשיש חברה עם חזון מיתוגי שנכנסת לעולם החקלאות השמרני ומשקיעה במותג לא פחות משהיא משקיעה במוצר היא קוטפת לאורך השנים את הפירוט ויוצרת לעצמה יתרון תחרותי שקשה מאוד להתמודד מולו.

The post איך בונים את המותג החקלאי החזק בעולם? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

התחלנו לעבוד עם לקוח אחד בתחום החקלאות וכיום הפכנו להיות מהמשרדים הגדולים והמובילים בתחום החקלאי לקהל B2B ו B2C בארץ.

הצלחנו לצבור המון ידע לאורך השנים, לזהות ולהכיר טרנדים מעולם החוויה הויזאולית (מיתוג של אריזות מיתוג של חברות מרמת הלוגו ועד ספר מותג שלם) ולכן כשהחבר'ה שלנו מחלקאי גרנות ביקשו שנמלא להם 15 דק' על הבמה בכנס המגדלים השנתי שלהם – כמובן שידענו על מה אנחנו הולכים לדבר: מיתוג חקלאי – או יותר נכון איך להפוך מוצר חקלאי למותג.

עלינו מול כמה מאות מהמגדלים הגדולים ביותר בארץ  – שיודעים לייצר תוצרת מופלאה – אבל כל מה שקשור למיתוג נדמה כי רחוק מהם שנות דור.

לכן המטרה הראשונה היתה להכיר להם את העולם הזה. לא להפחיד אותם שישר יזרקו הערות כמו "שיט שתל אביבים שעובדים במשרד פרסום אומרים". לכן הורדנו את היקף הציניות והבדיחות, מיקדנו את הנושא כדי שכולם יבינו במה מדובר וזרקנו את גלעד ישירות למים על הבמה לטבילת האש.

מצ"ב 15 דקות קצרות אך טובות בהן נתחיל מנחש, שום, תפוח אדמה ואציל צרפתי ועד כנות של אבוקדו. איך הכל מתחבר? פשוט תצפו או תקראו את התמליל המלא על מיתוג – מוצר – המופיע כאן למטה אחרי הסרטון:

התמלול

נושא ההרצאה:

מיתוג: ממוצר חקלאי למותג

היום אנחנו נדבר על משהו לגמרי לגמרי אחר: מיתוג בתוך העולם החקלאי.

קודם כל אני אציג את עצמי, גלעד שותף שלי, עמרי שנינו הקמנו את אהוי!

אנחנו משרד פרסום שבשנים האחרונות פיתח התמחות מאוד מאוד ייחודית בתחום החקלאות

אנחנו מלווים כמה מהגופים היותר גדולים בארץ מעולם הדשנים ועד עולם הזרעים אנחנו עובדים עם גרנות, עם חקלאי גרנות כבר שלוש שנים אנחנו מלווים אותם בהרבה פרויקטים מעניינים גם בארץ וגם בחו”ל.

וננסה להבין למה בכלל מיתוג – שזה משהו שנשמע מעולמות של קוקה קולה ומרצדס –

חשוב וחיוני בכלל לעולם החקלאות ולפני זה נתחיל בכלל ב’מה המטרה של מיתוג’ אז בעצם המטרה של מיתוג היא לקחת את הצרכנים שלנו ולהעביר אותם מעולם השכל לעולם הרגש ומרגע שעושים את המעבר הזה מעולם השכל לעולם הרגש אז אנחנו יכולים לגרום לאנשים לנוע.

כי ברגע שאתה חושב קשה לשכנע אותך ברגע שאתה פועל מהבטן או מהלב הרבה יותר קל להניע אותך לפעולה ואיך עושים את הדבר הזה? כלומר נורא קל לומר לעבור מהשכל לרגש עושים את זה בעזרת סיפור. ברגע שמכניסים ובונים סיפור אז נורא קל להעביר את העולם הרגשי.

תפוח – כשאני פוגש תפוח הדבר היחיד שעולה לי בראש זה כמה עולה לי קילו. זה הכל. אבל ברגע שאני מכניס לעולם הזה סיפור אז פתאום נכנס רגש. פתאום התפוח אולי מפתה אותי מעניין אותי מעורר בי מחשבות הרבה מעבר לעולם הזול יקר וברגע שיש סיפור מעניין בשלב השני גם אפשר ליצור מותג מאוד מאוד חזק.

והנה סיפור אמיתי על מיתוג שקרה בהיסטוריה:

אם אמרנו כל מותג צריך סיפור טוב אז הנה מוצר תפוח אדמה תפוח אדמה שכיום כולנו מכירים אותו בעצם ההיסטוריה שלו מתחילה בסוף המאה ה 15 תחילת המאה ה 16 הספרדים הגיעו לדרום אמריקה מצאו את ממלכת אינקה לקחו מהם המון המון המון המון זהב אבל גם הביאו איתם לאירופה תפוחי אדמה הציגו את זה לחקלאים האירופאים “שבניגוד” לחקלאים היום – היו מאוד שמרנים ומה קרה? 250 שנה לא קרה שום דבר אף חקלאי לא רצה לגדל  את זה. זה לא עניין אותו בכלל אף צרכן לא התעניין בדבר הזה לא משנה כמה ניסו להסביר להם בצורה לוגית כמה תפוח אדמה זה טוב וכמה עוזר לגדל אותו וכמה זה מגוון את המזון והכל שום דבר לא עזר עד שהגיע בחור נאה בשם פרמנטייה "אציל צרפתי במאה ה 18" שהבין שדרך השכל זה פשוט לא עובד וצריך ליצור פה סיפור.  והוא באמת יצר סיפור: הוא החליט להפוך את תפוח האדמה למזון המלכותי למשהו שנמצא רק באזור האצולה הגבוהה

ובאמת הוא יצר חגיגות ומסיבות של האצולה הגבוהה הצרפתית כשכל מה שהיה שם היה על טהרת תפוחי האדמה  נשים הגיעו מהודרות בפרחים של תפוחי אדמה בשלב השני יצר חלקה מלכותית בלב השדות של החקלאים הקיף אותה בגדר ובמשמר מאוד חזק לכאורה וכל המטרה היתה (בדיוק כמו בבר) (ששמים בו דורמן ואז כולם רוצים להכנס) ליצור סיפור והסיפור הזה עבד אנשים התעניינו ניסו להבין מה זה המוצר הזה שהאצולה הגבוהה ככה מגינה עליו ועושה סביבו מסיבות וחקלאים גם התגנבו וממש גנבו שתילים של תפוחי אדמה מהחלקה המגודרת הזאת וכל הדבר הזה אחרי 250 שנה שלא קרה כלום יצר הצלחה מאוד גדולה תוך שנים ספורות אלפי חקלאים בצרפת ובגרמניה התחילו לגדל תפוחי אדמה משם לכל אירופה ולכל העולם כמו שאנחנו מכירים את זה היום.

בעצם כל מה שעמד מאחורי הדבר הזה זה סיפור

כי בעצם, ברגע שיש לנו מוצר על המדף אנחנו שופטים אותו אחד מול השני אבל ברגע שאנחנו מכניסים אליו סיפור אז כבר קו המחשבה שלנו הולך להיות אחר אם השום הזה שאנחנו רואים הוא סיני אז יש לו עולם ערכים משלו דרך אגב לאו דווקא חיובי ואם לידו יש שום ישראלי אז פתאום יש עולם ערכים אחר אה, זה כבר מקושר לציונות ובטח הוא שום הרבה יותר טוב כי חקלאי ישראלי גידל אותו ואם לידו יש שום שחור אז יש לו עולם ערכים לגמרי אחר בטח ערכים תזונתיים הרבה יותר טובים והוא משהו הרבה יותר מיוחד ופתאום הנושא של כמה זה עולה לי לקילו יורד מהשולחן ונכנסים עולמות אחרים כמו, מה זה אומר עלי (כצרכן) ומה איכות המוצר.

וזו בעצם הנקודה.

בתהליך מיתוג, אם אנחנו מצליחים בעצם להעביר מוצר – למותג, אנחנו משנים את כל התמונה וזה לא משנה באיזה תחום זה גם כשאנחנו הולכים לקנות נוזל כלים.
ברגע שאנחנו הולכים לקנות מוצר אנחנו באים מגיעים למדף לא מעניין אותנו בכלל מה יש שם מסתכלים מה יותר גדול מה יותר חסכוני עולה פחות ועל זה אנחנו נלך. או שאנחנו הולכים לקנות מותג – את פיירי. ואז אנחנו פחות מסתכלים על המחיר אנחנו באים ומחפשים איפה התווית של פיירי ואת זה אנחנו נקנה כשיש לנו פנצ’ר ואנחנו באים למוסך אז הוא יכול להציע לנו מגוון של צמיגים סינים שלא יגידו לנו כלום ואנחנו פשוט נחפש מה יותר זול אבל אם יציע לנו צמיג של – Goodyear אז אנחנו מיד בראש נבין שזה יותר איכותי זה יחזיק יותר זמן – נהיה מוכנים לשלם על זה יותר למרות שיכול להיות שזה יוצר בדיוק באותו המפעל כמו כל אחד מהסינים האלה והאיכות שלו יכולה להיות מאוד מאוד דומה.

ואפילו במוצר מומצא:

אם מחר אנחנו נתחיל לרכוש ארנבים אז כל אחד ילך ויתחיל למצוא את הארנב הכי זול שהוא ימצא על המדף הכי פרוותי אבל אם יהיו ארנבי גלי מושב פטיש שכמובן…כל ארנב שובב אז אנחנו נבין שאילו ארנבים הרבה הרבה יותר טובים ואנחנו נלך ונקנה אותם וגם נקנה ארנב יותר קטן במחיר יותר גבוה ובעצם זה המעבר –
כי ברגע שאנחנו עוברים ממוצר למותג זה כבר לא הזול מול היקר זה הופך להיות: הזול מול הייחודי. וזה המפתח

כי במוצר – המחיר זה מה שמשחק תפקיד ובמותג הוא הופך להיות… סליחה
הקניה במוצר – היא מהשכל – כמו שאמרנו

ובמותג מהרגש במוצר המחיר הוא משהו מרכזי – אנחנו תמיד נחפש את היותר זול אבל במותג – המחיר הופך להיות משני במוצר אנחנו נעשה תמיד סקר שוק מקדים אנחנו נבדוק מה יש עוד על המדף אבל כשאנחנו ניגשים למותג לא מעניין אותנו שאר המדפים אנחנו ניגשים ישר למה שאנחנו רוצים וקונים אותו ופחות מתייחסים למחיר אז בעצם הבנו המעבר ממוצר למותג הוא מאוד כדאי ומשתלם אבל מה הקשר בכלל לחקלאות, ולחקלאות ישראלית והאם  זה בכלל עובד (בחקלאות)

והתשובה היא: כן.

והבאנו שלוש דוגמאות של מיתוגים שאנחנו עשינו פה, בחקלאות הישראלית בארץ שעשו שינוי מהותי במעבר הזה. ממוצר – למותג:

הדבר הראשון זה – בננה.

קיבלנו אתגר מחקלאי גרנות באחד השווקים היותר קשים, שזה השוק הסיטונאי שאנשים שם פחות מעניין אותם מה הפנפונים סוחרים מאוד מאוד קשוחים לקחת את הבננות של חקלאי גרנות ושיהפכו להיות לבננות הרבה יותר  נחשקות מול בננות אחרות שנמצאות בשוק ובעצם מה שעשינו שוב, זה לבנות סיפור ולהפוך מוצר למותג אז לקחנו בננה והפכנו אותה ל – Yellow Smile ופתאום אנחנו לא במוצר שהוא פרי שכל מה שיש בו זה לאכול אותו עם איזשהו ערך תזונתי אלא, זה מוצר שגורם לך לחייך. ובשביל שיגרום לחייך אז יצרנו סדרת קומיקס משעשעת שנותנת הרבה אופי ועומק לנושא הזה של החיוך של ה Yellow Smile ואת כל הקומיקס הזה שמנו על גבי אריזות ופתאום הפכנו להיות בתוך השוק הסיטונאי המלוכלך והעמוס לאריזה הכי הכי בולטת.

ואנשים בשוק התחילו לשים לב אלינו ולהסתכל ולהתייחס ובסופו של דבר הם אפילו נתנו שם (כינוי) לבננות קראו להן ‘בננה בזוקה’ וסוחרים בשוק התחילו לחפש ולרצות את הבננה בזוקה וגם כשהיה שיווק באותו זמן של אותן בננות בדיוק באריזות של בננה בזוקה מול אריזות לא ממותגות הדרישה לבננות של ה Yellow Smile היתה יותר גבוהה הכמויות שנמכרו היו יותר גבוהות וגם הצעות המחיר שהגיעו אליהן היו יותר גבוהות.

זה בדיוק המעבר הזה: ממוצר למותג

אבל אפשר לומר שבננה אולי זה משהו שהוא יותר סקסי ויותר קל למיתוג דרך אגב עשינו גם אחר כך לבננות קטנות את המותג של ה Baby Smile,

אבל יש עוד דברים בעולם החקלאות ואחד האתגרים היותר גדולים היה איך ממתגים כנות של אבוקדו וזה אתגר שלקחנו יחד עם משתלת חסקלברג ופחות או יותר כנות של אבוקדו – זה כמו למתג דיבלים זה משהו שהיה לו שמות של כנה 114895. זהו.

אבל אמרנו – אוקי, עשינו משהו ברמה עולמית שהוא חדשני ואנחנו נמתג את זה.

אז קודם כל נתנו לזה שם: קנקדו (canacado)

ויש לזה לוגו ויש לזה אופי ושפה ומתוך הקנקדו נתנו גם עולם ערכים שלם יצרנו אייקונים שבעצם מראים את היתרונות היחסיים עבור כל שטח גידול אם זה עמידות לפטריות, אם זה עמידות לתנאי מזג האוויר ואם זה עוצמת צימוח והדבר הזה, בעצם, התבטא אחר כך גם בכלים שיווקיים שהפקנו ואיתם פנינו לעולם ובתוך האתר למשל מגדל אבוקדו יכול למצוא – לא מוצר ולא כנה אלא את הקנקדו הספציפי שלו – את הקנדקדו שמתאים לו ויצרנו בפנים כלי שמאפשר למגדל, לבוא ולסמן מה רמת המליחות בקרקע איזה פטריות יש לו בקרקע בעיות שיש במים – ובסופו של דבר אחרי שהוא ממלא את הכל על החלקה שלו, על המטע שלו לא משנה באיזה מיקום בעולם הוא מגיע למצב שהוא מצא את הכנה הספציפית שלו והדבר הזה שגם חברות ובכירים ב Westfalia התעניינו בזה – אבל הגיעו גם המון פניות ממדינות כמו – בהוטאן דרך – מרוקו, פורטוגל, ברזיל של מגדלים שהתעניינו בכנות הספציפיות האלה – ב Canacado כח של מותג מול מוצר.

והדוגמה האחרונה – ועם זה נסיים אסא בצלי פרחים

משתלה שמתמחה בפקעות ובצלים של פרחים

והם מתמודדים במקום הכי אכזרי ומלחיץ בעולם: הקיר של המשתלה.

הקיר של המשתלה זה משהו מבעית שכל המוצרים בו נראים אותו דבר קקופוניה מטורפת של פרחים עלים אין שום מותג – אף אחד לא מבין כלום ובדרך כלל אתה רוצה לקחת משם את הדבר הכי זול ולברוח ואנחנו לא רצינו את זה אנחנו רצינו להיות בולטים שם ובעצם הפכנו את אסא מלהיות כל אחד להיות משהו הרבה יותר מעניין ומיוחד ובמקום קקופוניה נתנו מקום לכל אחד מהפרחים נתנו צבע ייחודי נתנו גם סיפור –

כמו שאמרנו סיפור מוביל משכל לרגש ובמקום כלנית שכתובה בקטן למטה אז כתבנו “אדומה, קורנת, מסעירה” והדוביום הפך ל “כתום, מאיר, מעורר” וככה כל אחד מהפרחים ופתאום זה הופך להיות הדבר הכי בולט על המדף פתאום שמים לב אליך – יש לך אופי ובאים לקנות אותך ולחפש וזה מתבטא גם באריזות ובסופו של דבר זה מתבטא גם במשאית ומה שקרה זה שסיימו את כל התוצרת לפני סוף העונה והשנה כשבאנו לעשות הדפסות חדשות הדפסנו בכמה סדרי גודל יותר בגלל שגם הדרישה של המשתלות עלתה וגם הדרישה של הצרכנים בשוק.

זהו. אז בגדול – בקיצור

בשביל לגרום למותגים ולמוצרים חקלאיים להצליח אז צריך להעביר אותם מהשכל לרגש

להעביר אותם ממוצר למותג – ואז לא רק יחשבו עליהם, אלא גם יתאהבו בהם.

תודה.

The post מיתוג חקלאי – הופכים מוצר חקלאי למותג appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

מאחלים לך לא לחוות זאת לעולם, אבל אם ממש במקרה זה קרה (לא לך, לחבר) אפשר לשתף אותו במאמר הבא שיעזור לו להוריד את הסיכוי שזה יקרה שוב, בצורה משמעותית.

ביטוח טעויות מלא אין לנו להציע אבל 99% מהבעיות שיכולות להתגלות בדיעבד, אפשרי לגמרי לפתור בשליטה מבוקרת בתהליך הכנה לדפוס שכל סטודיו לעיצוב גרפי.

via GIPHY

התורה שבדפוס

לפני שצוללים עמוק לכל הביטויים הארוכים ומתחייבים לתהליך עבודה חדש מצידך, בלי לחץ כמובן, כדאי מאוד לעשות הכרות עם שלושת צורות ההדפסה הפופולריות כרגע בתחום.

הדפסת פרוצס- הדפסה לכמויות גדולות. בנויה מפלטות של CMYK ולפעמים השבחות של לכה על כל העמוד, לכה סלקטיבית, הדפסת פנטון כצבע חמישי. הדפסה מהירה מאוד יחסית. צבעים חדים. לפעמים אפשר לראות סטיות בפרלטיות שגורמות לטשטוש. הדפסה זאת מתאימה מאוד לספרים, קטלוגים וכו'.

via GIPHY

הדפסה דיגיטלית- מתאימה יותר לכמויות בינוניות או קטנות. אין סטיות והצבעוניות יוצאת מאוד נאמנה למקור (אחרי שרואים העתק שמש ואייריס), הדפסה זו מאוד מומלצת לעזרי מיתוג כמו פולדרים, כרטיסי ביקור וכו.

הדפסת פנטון- בניגוד להדפסת הפרוצס, שבה צבע נבנה משכבות של צבעים אחרים, שיטת הפנטון מתבססת על ערבוב הצבעים מראש ועבודה עם גלופות. שיטת הערבוב המיוחדת הזאת מאפשרת ליצר צבעים ייחודים, מטאליים ואפילו פלורסנטיים זוהרים.
הדפסת הפנטונים עובדת בשיטת רשת. רשתות צפופות יותר, יוצרות צבע חזק יותר ורשתות רחבות יותר, מאפשרות לצבע הדף לבלוט ולהתערבב עם הגוון הנבחר. בגלל שיטת העבודה הזאת, לא ניתן בהדפסות פנטונים ליצור אפקטים של גרדיאנטים או שקיפויות. בשל המחיר היקר של יצירת הגלופות, הדפסת הפנטונים מתאימה רק להדפסה כמותית, אין אייריס מודפס וכמות הצבעים מוגבלת בד"כ ל-4 צבעים להדפסה.
שיטה זו מתאימה להדפסות משרדיות ללא תמונות או אפקטים כגון כרטיסי ביקור, ניירת משרדית מדבקות לרכבי חברה וכו.
שיטת הפנטון אינה מוגבלת לתעשיית הדפוס, צבעי הפנטונים נכונים גם לתעשיית הטקסטיל, צביעה ועוד. 

הכנה לדפוס – מתי כבר מגיעים לאקספורט?

רגע היפותטי מרגש קורה עכשיו. הכל מתנקז לנקודה הזו. האקספורט…רגע, לא כזה מהר

via GIPHY

העבודה שלך אמנם סגורה על המסך, מאושרת על ידי הלקוח ומחכה רק לצאת אל העולם בהדפסה קלה ומאושרת אבל כדי שזה יקרה בול ככה, חמסה, חמסה בלי עין, חשוב לסמן וי על הצ'קליסט הבא. בלי דילוגים ועיגולי בלידים.

1. הפורמט כן קובע – מכיוון שיחידות מידה של נייר נמדדות בשיטה המטרית או הבריטית, חשוב לוודא שהקובץ מוגדר במ"מ, ס"מ או אינץ'. חשוב לא לטעות, הדפסה דיגיטלית מתארת את צורת הזרקת הדיו בזמן ההדפסה בלבד ולא את אפקט התצוגה. לכן, גם בהדפסה דיגיטלית אין להגדיר את הקובץ בפיקסלים. פיקסל זאת יחידת מידע גרפית במחשב לתצוגה בלבד.
   
2. דליט. דליט. דליט – חשוב לוודא שאין שכבות ו/ או אלמנטים כבויים בקובץ. אם משהו לא צריך להיות שם, למחוק בלי רגשות אשמה.

3. לשמור על מרחק בטוח – תקף לא רק בקורונה. כאשר יש תמונה, או שטח צבע שאמור לכסות את כל ההדפסה, הגדרה של בליד bleed מינימלי (3-5 מ"מ) תמנע הופעה של שוליים לבנים של השדות מחוץ להדפסה.
   הגדרה מינימלית של שוליים Margins (5-10 מ"מ) תמנע חיתוך של גרפיקה או טקסט בזמן סטייה.
   אם העבודה נעשית בקובץ אינדיזיין, רצוי לבצע את השינויים במאסטרים כדי שיחולו על כל העמודים.

במידה ובחרת לשים מסגרת לעיצוב יש לנו מלשינון שעובד 24/7. (*עיין ערך מלשינון)

**מלשינון: אם בזמן חיתוך המוצר קרתה סטייה ומסגרת העיצוב עקומה, היא מלשינה לנו על עבודת חיתוך רעה.

בלידים בהדפסה

4. יש הבדלי צבע– רגע לפני שסיימנו, מוחקים את כל הצבעים שלא נמצאים בשימוש בבחירה על select all unused. עוברים על אלו שכן ומוודאים שהם מוגדרים כ- CMYK או בפנטון, בהתאם להדפסה.
   יש לבדוק שצבעי ה CMYK – מוגדרים כprocess ולא כצבע spot  (צבע חמישי).
   הצבע החמישי משמש לשטנצים, להשבחות ולהדפסות מיוחדות, הן בד"כ מוגדרות ב overprint.
5. יש הבדלי איכות– הדפסות שונות דורשות איכות שונה של תמונות.
   לדוגמא . תמונה בעיתון, ספר או מגזין דורשת לפחות 250-300 effective dpi.
   מה ההבדל בין effective dpi ל- image dpi?
   image dpi מתייחס לגודל הפיקסלים האמיתי של התמונה כפי שהיא בגודל המקורי שלה.
   כשאנחנו מכניסים את התמונה לגרפיקה שלנו ומשחקים עם הגודל שלה, אנחנו משפיעים על האיכות שלה בתוך הפרויקט. זה הeffective dpi  – הגודל שלה בפועל. אם נקטין את התמונה הערך הזה יעלה, אם נגדיל, הוא יקטן.
6. יש הבדלי פרופורציות 1:10 | 1:100 לעיתים הפרויקט שלנו הוא גדול יותר או הקובץ כבד יותר ממה שתוכנת העיצוב מאפשרת לנו לפתוח, כמו למשל שלט על גדר שאורכו יכול להגיע לכמה עשרות ואפילו מאות מטרים. לכן, נפתח קובץ ביחס של 1:10(10 מטרים אורך על מטר רוחב) או 1:100(100 מטרים אורך על מטר רוחב) לגודל ההדפסה הסופי.
   

   הורדת קובץ לדפוס – פרופורציות

כדי לשמור על איכות התמונה והפרופורציה שלה בהדפסה נשים לב שה- effective dpi מותאם נכון לפרופורציית מסמך העבודה.
לדוגמא אם אנחנו עובדים על הכנה לדפוס של שלט חוצות בגודל של 1:10 ובהדפסה הסופית האיכות של התמונה צריכה להיות 100dpi  אז בסגירה לדפוס הגודל שלה צריך להיות 1000 effective dpi.(1000=10X100)
כמו כן, בהמרת הקובץ לPDF-, חשוב לזכור להגדיר את כל תווי הcompression-  בdo not ,downsample  כדי לשמור על איכות התמונה.

המלצה חמימה, לכתוב בשם הקובץ את היחס (1:10) וכמובן לעדכן את בית הדפוס.

7. אינדיזיין. יש הבדל.- באינדיזיין קיים כלי שנקרא preflight וזה מה שהופך אותה למושלמת בעיצוב עבודות לדפוס. בכלי הזה ניתן ליצור פרופיל שמבצע בדיקה אוטומטית על רוב אותם הפרמטרים שדיברנו עליהם. בסוף הבדיקה, הפריפלייט מתריע לנו על בעיות נקודתיות אותן אנחנו יכולים לתקן ידנית וחוסך זמן עבודה יקר בלעבור על כל אלמנט בקובץ בצורה ידנית.
8. שלמות זה פה- עכשיו זה הרגע המיוחל שבו עושים אקספורט? אה, כמעט.

בכל זאת מדובר פה על עבודת גימור מושלמת.

צריך לוודא שה-PDF מתאים לדפוס. בודקים שאנחנו סוגרים את כל העמודים הרלוונטיים, עם סימני חיתוך ובליד. בודקים שוב. מוודאים שהצבעוניות של ה- output היא cmyk
ולוחצים על המשלוח. יאייייייייייייי. (הוספת גיפ) אקספורט .

9. חוזה שחורות- מגדת עתידות חכמה פעם אמרה, אם מתכוננים לשחורות מקבלים אפור כהה.

בשבילה נוצר Adobe PDF. הכלי הזה נותן לנו סימולציה של ההדפסה ושל הבעיות שיכולות להיווצר בה. זאת עוד תחנה שמאפשרת לנו לוודא שהקובץ מוגדר נכון ולעלות על טעויות לפני שמאוחר מידי.

כדי להשתמש בו הולכים לפריפרודקשן ומשם מגיעים ל- OUTPUT PREVIEW.

בכל הכנה לדפוס יש לבדוק את הפלטה הצבעונית. שהצבעים המופיעים הם רק CMYK או צבע ספוט שמסמן השבחה.
הפרוצס הוא הגדרת המחדל של התוכנה ולכן, כשיש הדפסת פנטונים, יש לכבות את הפלטה של הפנטונים ולוודא שכל הגרפיקה נעלמה מהמסך, כך אנחנו יודעים ששום צבע CMKY לא נכנס לנו בהדפסה בטעות. תחת הגדרת overprint  אנחנו יכולים לראות את כל הצבעים שאמורים להופיע בהשבחות ולוודא שכל הדברים הדרושים מסומנים.

חיזוק שחור

עובדה מעניינת, שחור black cmyk תמיד יופיע באוברפרינט שחור לעומת black cmyk  שיוצא בדפוס בגוון אפור כהה ולא שחור אטום. בשביל ליצור שחור עמוק יותר ומאוד שחור מומלץ לשנות את הערכים של השחור ל  C: 40 M: 40 Y: 40 K: 100

כן, להוציא קובץ מושלם לדפוס זה תהליך לא קצר שדורש סבלנות, דייקנות ואקסטרה תשומת לב

אבל ברגע שמסגלים הרגלי עבודה קבועים והיצירה שלך חוזרת אליך מודפסת בהוד תפארתה, זה כל- כך שווה את זה.

via GIPHY

The post סייב ושכחנו. איך עושים הכנה לדפוס בצורה נכונה? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין מאחוריו חשיבה אסטרטגית

יכול להיות שהלוגו שהציעו לך הוא יצירה עיצובית יוצאת דופן שגורמת לך להזיל דמעות אושר, אבל הוא פשוט לא מדבר לקהל היעד שלך.

לכן, השלב הראשון בכל עבודת מיתוג חייב להיות ניתוח אסטרטגי של המותג.

ניגע כאן רק בשתי דוגמאות קטנות של ניתוח אסטרטגי שישפיעו מאוד על תוצרי המיתוג.

מי קהלי המטרה שלך?

יש כמובן הבדל בין קהל של נשים בגילאי 60+ לבנים בגילאי 10, זה קל. אבל יש גם הבדל בין נשים בגילאי 30 שהן רווקות תל אביביות לנשים באותה שכבת גיל שהן בעלות משפחה של 2 ילדים ומעלה בירושלים או בין בעלי עסקים בתחום החקלאות לבין מקימי סטראטאפים. גם אם הם גרים באותו מקום, באותו סטטוס משפחתי ובאותו מגדר.

הגדרה מדוייקת של הקהל מאפשר לזהות מה מעניין אותו, מה מציק לו? ובעיקר מה הוא מחפש?
ולשאלה מה הוא מחפש לא צריכה להיות תשובה כמו תיק יפה או דירה גדולה, התשובה צריכה להתעמק יותר ולהגיע לתובנות רגשיות – צרכנים מחפשים תחושת ביטחון, שייכות, גאווה, רוגע. הגעה לתובנות כאלו ישפיעו על תהליך המיתוג – אילו צבעים ייבחרו? דרמתיים או שלווים? על איזה פונט הולכים? כבד או מסוגנן?

מה קורה בשוק שלך?

ניקח לדוגמא את תחום רפואת השיניים, אם תחפשו בגוגל לוגו של רופא שיניים, ולא משנה דרך אגב באיזו שפה, תמצאו שמעל 90% מהתוצאות יראו לוגו שמשתמש בשן. יכול להיות שהשן יוצרת לב או יהלום או כל תצורה אחרת. לכן, לא משנה איזה לוגו מדהים תעשו שיתבסס על שן המיתוג שלכם ייעלם בסופו של דבר בין אלפי מיתוגים אחרים שדומים בצורה כזו או אחרת לזה שלכם.

לכן, בהנחה שתהליך המיתוג אמור ליצור עבורכם בידול שיבליט אתכם מול המתחרים, בחינה של התחום, תאפשר לכם קודם כל לדעת לאן לא כדאי ללכת בתהליך המיתוג.
זה חוסך זמן, כסף ובעיקר תהליך מיתוג שעלול בסופו להוביל למקום בנאלי.

לכן, סטודיו למיתוג חייב לעבור אתכם תהליך אסטרטגי שיעזור להעניק ערכי מותג מבדלים ובסופו של דבר להוביל את תהליך המיתוג למקומות מעמיקים הרבה יותר ורלוונטיים הרבה יותר לקהל שלכם.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין בו קופירייטר

מיתוג הוא לא רק תהליך עיצובי. נכתוב את המשפט הזה שוב כי רוב האנשים שחושבים על מיתוג חושבים על מעצבים גרפיים בלבד – מיתוג הוא לא רק תהליך עיצובי.

אז אחרי שהבנו שגם אסטרטגיה היא חלק בלתי נפרד ממיתוג, עכשיו חשוב להבין שגם לקופירייטר יש תפקיד פתח בתהליך המיתוג.

תחשבו על השמות מאחורי מותגים כמו תפוחי Pink lady או מהצד השני חברת Apple. אילו עולמות תוכן עיצוביים ותדמיתיים חדשים נפתחים בזכות השמות של המותגים. ואותו דבר דרך אגב קורה ברמת הסלוגנים למותג.

קופירייטרית שתיתן למותג שלך שם חזק או סלוגן מעניין, תפתח עבור המעצבים עולמות תוכן מעניינים שיקפיצו את הבידול של המותג שלך לגבהים חדשים.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין בו הבנה דיגיטלית

לוגו שמעוצב בחשיבת פרינט הוא לוגו עם נכות.

אם העולם עובר לדיגיטל, גם החשיבה המיתוגית חייבת לחיות בעולם הדיגיטלי. שפה עיצובית שנבנית למותג חדש חייבת לקחת בחשבון את העובדה שהיא לא תהיה רק מודפסת, אלא שבסופו של דבר היא תגיע גם לרשת.

לכן, החשיבה על גודל הפונט של השם והסלוגן כך שיהיו קריאים גם באתר בגרסת מובייל שלו ולא רק על שלט בכניסה לחנות חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתהליך המיתוג.

הבנה שיכול להיות שהלוגו יצטרך גרסה עומדת וגרסה שוכבת כדי להתאים לתפריט שוכב וצר של האתר ולפלטפורמות עומדות כמו אינסטגרם ובכלל יכול להיות שהלוגו הולך להשתלב באנימציה ולכן, צריך לקחת בחשבון גם את הצד הזה בעיצוב שלו.

סטודיו למיתוג שעובד גם בעולמות הדיגיטליים ומכיר לא רק את הקשיים של עיצוב קטלוג מודפס אלא גם את המגבלות העיצוביות בבניית אתר או באנר לפרסום בGDN, יידע ליצור שפה מיתוגית שתדע לחיות ולבלוט גם בעולם המודפס וגם בעולם הוירטואלי.

סטודיו למיתוג לא יעזור לך אם אין בו מעצבים טובים

ובסוף, אסור כמובן לשכוח את הבסיס. סטודיו עם מעצבים מוכשרים שיודעים לקחת את כל הידע שמגיע מהאסטרטגיה והקופי ולהפוך אותם לאייקון חזק, זכיר ומסקרן.
כי רק מעצבים שיש להם את הגישה הנכונה, לא רק לעצב יפה, אלא ממש ליצור מאפס קווים עיצוביים ואיפיון ויזואלי למותג חדש, הם אלו שיקבעו בסופו של דבר אם המוצר או החברה שלך יהפכו להיות עוד מותג, או המותג בתחום שלו.

טסט וואטאפ

The post סטודיו למיתוג לא יעזור לך appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

אז אם אתם משרד פרסום בשנות ה-80 עם קשרים בערוץ 1, זה יכול לעבוד, גם אם יש לכם תקציב אינסופי לשפוך על מדיה בפריים טיים מסר כזה יכול לעבוד, כי במקרה כזה לא משנה מה המסר…

אבל אם המטרה שלנו היא לאו דווקא לשפוך ערימות של כסף ואנחנו רוצים שלקוחות פוטנציאליים באמת יתחברו למותג שלנו ויזדהו איתו, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב אחרת על אסטרטגיית הפרסום שלנו.

אחי בא לך להיות מותג?

בואו נעשה לרגע האנשה למותג שלנו ונתייחס אליו כאל בנאדם. מה שיהפוך את המסר הפרסומי שבנינו לו כדרך שבה הוא מתנהג ומדבר איתנו.

עכשיו, אם האסטרטגיה הפרסומית שלנו היא לספר לכולם כמה המותג שלנו מספר אחד, יתברר לנו שהפכנו אותו לבנאדם די בלתי נסבל… הוא הופך להיות אותו המצליחן הפוץ והסנוב, שמגיע למסיבה באוטו החדש שלו ומספר לכולם כמה הוא הכי טוב וכמה הוא הכי מוצלח ושהוא ממש, אבל ממש מדהים.

אז יכול להיות שזה מרשים חלק מהאנשים אבל הסיכוי שתיווצר חברות אמיתית עם השוויצר הכי גדול באזור היא נמוכה. כי בסופו של דבר הוא מרוכז בעצמו ולא מרוכז באנשים שאיתם הוא מדבר.
אז מה עושים? מספרים לכולם שאנחנו לא הכי טובים? מראים כמה המותג שלנו בינוני?

ממש לא,

הפוך גוטה

אנחנו נעשה את מה שדובוני אכפת לי עושים – נקשיב, נבין ונעורר אמפתיה אצל הקהל שלנו.
או במילים אחרות נזהה את היתרונות שלנו לא מנקודת המבט שלנו כמותג, אלא מדווקא מנקודת המבט של הצרכן.
בדרך כזו מ"האוטו שלנו הכי מהיר" אנחנו נהפוך את המסר בהתאם לקהל שלנו.
כך, המסר שלנו יכול להיות – "הדרך הכי מהירה שלי להגיע לעבודה" אם זה קהל של מנהלים וורקוהוליקים או מסר של "כולם מסתכלים על האוטו שלי כשאני שם גז" אם זה קהל של גברברים בני 20 שרוצים לעשות שופוני.

מה שעשינו פה לא שינה את היתרון המרכזי של האוטו אבל כן שינינו את נקודת המבט באסטרטגיה הפרסומית שלנו והתאמנו אותה ללקוחות שלנו.
לא אמרנו להם תראו איזה מדהימים אנחנו, אלא איזה מדהימים הם כשהם משתמשים במוצר שלנו. ובסופו של דבר תפיסה כזו בפרסום תאפשר לנו להשיג באותו התקציב תגובה הרבה יותר חזקה לפרסום המותג שלנו.

The post אסטרטגיה פרסומית – שיטת דובוני אכפת לי למכירה appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

אבל למה בעצם צריך אסטרטגיית מיתוג?

כי מיתוג הוא תהליך הרבה יותר מעמיק מליצור "לוגו יפה", תהליך מיתוג הוא מהלך של בניית אישיות ואישיות חייבת להיות ברורה וארוכת טווח.
ממש כמו שעל פי האישיות של כל אחד מאיתנו, אנשים מסוימים מתחברים אלינו, מגיבים אלינו והולכים איתנו ואנשים אחרים שונאים אותנו ומתרחקים מאיתנו, כך בדיוק עובד תהליך של מיתוג.
אם אנחנו רוצים שקהל היעד שלנו ילך אתנו, אנחנו צריכים ליצור אישיות למותג שתעזור לקהל שאליו אנחנו מכוונים, להגיב ולהתחבר אלינו.
ובדיוק בשביל זה צריך אסטרטגיית מיתוג.

אז מה האישיות של המותג שלך?

אז נגיד שבאמת צריך אסטרטגיית מיתוג, איך מייצרים דבר כזה?

כדי ליצור אסטרטגיה לתהליך המיתוג שלנו צריך קודם כל להתחיל מעבודת לימוד.

ובתהליך כזה הכלל החשוב ביותר הוא שאין תחליף לאמת. אם ניצור מיתוג שלא יישקף את המותג שלנו לטוב ולרע, אנחנו אולי נשיג תוצרים שנראים מעולה אבל המפגש בין הלקוחות למותג ייצרו צרימה ואכזבה, שתגרום לאורך זמן לתגובה שלילית ולהתרחקות מהמותג.

כדי להגיע לאמת המזוקקת, אנחנו קודם כל, כבסיס ליצירת אסטרטגיית מיתוג, נחקור את הנקודות הבאות:

1. מה מאפיין את השוק שבו המותג שלנו פועל?
   מי השחקנים הראשיים? מה המסרים השיווקיים ומה סגנון האישיות של כל אחד מהם?
   למה? כי חשוב לנו למקם את המותג שלנו ביחס למותגים אחרים, למצוא את היתרונות היחסיים שלו ביחס לשוק שבו הוא פועל ולדעת לזהות את קווי האופי המיתוגיים שיבליטו אותנו מול האחרים.
2. בחינה עצמית
   חשוב למפות את היתרונות והחסרונות של המותג, לבחון אותו בזכוכית מגדלת ולדעת להצביע גם על הפגמים והחולשות כדי ליצור איזון ולקבל תמונה ריאלית של המותג.
3. למי המותג שלנו פונה?
   האיפיון של קהל היעד הוא קריטי, הוא ישפיע על סגנון המיתוג, על המסרים שנעביר ועל עולמות התוכן שיתנו לנו השראה.
   מטרת המיתוג היא ליצור אינטראקציה עם הקהל שלנו ולכן אנחנו חייבים להבין מה מניע אותו? אבל גם מה מעצבן אותו? ומה הצורך שלו שאותו המותג שלנו בא למלא?
   אסור שהמיתוג שלנו יעבור לקהל היעד מעל הראש הוא חייב להיפגש איתו פנים אל פנים ולהיכנס לו ללב ולראש.
   חלק חשוב בבדיקה הזו הוא זיהוי חסמי מכירה. אנחנו חייבים להבין בנקודת ההחלטה של הקניה, מה עוצר את הלקוחות מלרכוש או לצרוך את המותג שלנו? אילו שאלות עולות בנקודת ההתלבטות הקריטית ביותר? מיתוג טוב, ממש כמו תהליך פרסום, יעזור לפצח חסמים ובכך יקדם את הצלחת המותג.

אז למי המותג שלך פונה?

ועוד נקודה חשובה

אסטרטגיית מיתוג היא לא רק עיצובית, לקופי יש תפקיד מפתח בתהליך מיתוג, מרמת השם והסלוגן ועד לסגנון השפתי שאיתו המותג יוצא לדרך. אסטרטגיית מיתוג חייבת לכלול את האופי השלם של המותג וזה אומר גם איך הוא נראה וגם איך הוא מדבר, מה יוצא לו מהפה ברגע שהוא נפגש עם קהל היעד?

טוב אז מה עכשיו?

עכשיו כשיש לנו את הידע אנחנו מסכמים אותו למסמך מקיף ועל פיו מגדירים את קווי האישיות שאנחנו רוצים ליצור למותג החדש.
חשוב שקווי האישיות האלו לא יהיו גנריים כמו "מקצועי" או "יוקרתי" כי אלו הגדרות שלא יוצרות בידול ולא באמת מאפיינות את המותג שלנו. חשוב דווקא להשתמש באיפיון יותר אנושי כמו "אמיץ", "אופטימי", "שאפתן" שייתנו לנו השראה יותר עמוקה לעיצוב ולקופי.

אחרי שיש מסמך אסטרטגיה מגובש, ועוד לפני שמתחילים לעצב, יושבים על המסמך עם הלקוח.
אסטרטגיית מיתוג מאפשרת לנו לעשות יישור קו ותיאום ציפיות מול הלקוח עצמו, מה שבסופו של דבר יחסוך לנו הרבה זמן עבודה וימקד את כולם בתהליך העבודה.

ו…?

וזהו, עכשיו רק צריך למצוא שם שווה, לפצח סלוגן חזק, לעצב לוגו מדהים למתג ניירת, להכין שילוט… בקטנה.

The post כשנפוליאון תכנן לוגו חדש – על אסטרטגיית מיתוג appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

נכון, יש הרבה ציפורים בשמיים – אבל אם נגיד לכם לדמיין דמות של ציפור לבנה על רקע תכלת, סביר להניח שבראש שלכם צץ פתאום הלוגו של טוויטר. נכון? הסיבה לכך היא שהצורה הספציפית הזאת כבר 'נצרבה' אצלכם במח. הצריבה הזאת, שמתבססת על תהליך טבעי, שימשה בסיס לכל תהליך מיתוג שבנה את המותגים הגדולים בחיינו ובעבודה נכונה יכולה גם לשמש אותנו. אז לפני הכל, בואו נבין איך היא נוצרת.

כולנו עצלנים – זה אבולוציוני?

כמו כל ייצור חי בעולם הזה, גם המח שלנו מנסה לחסוך באנרגיה מתי שהוא יכול. במקום ללמוד מחדש דפוסים שחוזרים על עצמם הוא לומד את הסיטואציה ומכניס אותה לתבנית. בצורה זו, בפעם הבאה שהמח שלנו יתקל בדפוס הוא יוכל מיד לשלוף את המידע ששמר באותה התבנית ולחסוך לעצמו את האנרגיה הנדרשת לזמן הלמידה. לדוגמה: אייקון פשוט של גבר ואישה יתורגם אצלנו מיידית למשמעות 'שירותים ציבוריים' למרות שבינינו – הוא לא נראה בכלל כמו שירותים. בצורה דומה דימויים שונים, ובמיוחד צבע צורה, יכולים להיצרב במח ולהפוך למזוהים אוטומטית. שפה עיצובית נכונה תשתמש בתכונות האלה כדי ליצור זהות והיכרות אצל הצרכן.

הכרנו, חלאס עם הסמול טוק.

כשמכירים אותך אתה לא צריך להציג את עצמך בכל פעם מחדש (היי, קוראים לי…), במקום זה אפשר כבר להתקדם לשיחה מעניינת יותר (מה נשמע?). גם כאשר אתם כמותג מצליחים להטמיע את העיצוב שלכם בצורה נכונה כבר אין לכם צורך להסביר מי אתם ומה אתם בכל פעם מחדש. הלוגו, העיצוב והשפה הגראפית (כמו צבעים או צורות) שיצרתם הופכים להיות הפרזנטור של המותג שלכם; הם מייצגים אתכם, משדרים את המסרים שאתם רוצים להעביר ומשאירים אתכם בתודעה של הצרכן ובמודעות שלו – אתגר לא פשוט בכלל בעידן הפרסום הדיגיטלי.

הצריבה – להיות נראה בעולם שלא רואה.

כיום, כאשר הפרסום הדיגיטלי הופך לנפח העיקרי במדיה אנחנו מוצפים במסרים שיווקיים מכל מקום –  מודעות גוגל, באנרים וגירויים נוספים נאבקים ללכוד את תשומת הלב שלנו ומייצרים עודף חשיפה. כתוצאה מכך המח כבר מפעיל סינון ורוב המסרים מאבדים מהאפקטיביות שלהם והופכים ל'שקופים' בעיני הצרכן. אז מי בכל זאת מצליח לעבור את הסינון? נכון מאד –  מי שהצרכן כבר מזהה ומכיר. זאת בדיוק הסיבה למה כל כך חשוב לבחור סטודיו למיתוג או משרד פרסום שיידע להטמיע שפה עיצובית מובחנת בתודעה של הצרכנים ובכך להצליח להעביר את המסר שלכם מבעד לגודש המסרים.

אז איך עושים את זה? 5 טיפים להשגת 'הצריבה' שכל תהליך מיתוג דורש:

1 – צעד צעד, בנייה נכונה מההתחלה.

שפה עיצובית טובה ומובחנת תבנה לרוב מאפס. בשלב הראשוני (שהוא גם הכי מרגש) אנשי העיצוב והקריאייטיב מחפשים השראה ומחליטים על הכיוון אליו ילך המותג במטרה להעניק לו אופי, מסר ומשמעות – כך סטודיו למיתוג בונה מוצר בעזרתו יוכל הלקוח להציג את עצמו ואת הערכים שלו.  כמו שאמרנו, בנייה נכונה תתבטא בתהליך מתוכנן מראש של הטמעה בדומה מאד לקשרים אנושיים: בתחילת הדרך המותג שלכם יצטרך להסביר, להנגיש ולהציג את עצמו ובהמשך – לשמור על קשר.

2 – כזה עוד לא ראיתי. תהליך מיתוג דורש חידוש ושוני

חידוש ושוני – סטודיו למיתוג שפועל בצורה הנכונה יפעל כבר מההתחלה לבדל את השפה העיצובית שלו מהשפה השלטת בשוק של הלקוח שלו ובגדול – לזהור. כדי לייצר משהו מיוחד ושונה על המעצבים לחקור לבחון את העיצובים הקיימים והמוצעים בתחום ולבדוק איך הם יכולים לחדש ולבלוט בעולם התוכן המדובר. תשקיעו במחקר הזה – רק היכרות מעמיקה עם התבניות הקיימות תאפשר לנו להבין כיצד לחרוג מהן!

3 – תהליך מיתוג אחיד, אל תהיו הפוליטיקאי המזגזג!

צריבה בנויה על חשיפה למסר חוזר. אם במהלך תהליך מיתוג תחליפו שפה ועיצוב ולא תשמרו על קו אחיד, לא רק שלא תצליחו להתקבע בתודעה של הצרכן, אלא גם תאבדו את האמינות שלו. ממש כמו בפוליטיקה, שימוש בשפה אחידה עוזר למסר שלנו להיקלט ובנוסף מעניק לנו אמינות.

4 – זה מתאים זה עובד, התאמה בין התוכן לאימג'.

כל רעיון עיצובי צריך להצדיק את עצמו. עיצוב מגניב ומחודש זה נחמד, אבל אם הוא לא מתאים למסר או למותג שהוא אמור לייצג זה פשוט לא יועיל ואפילו להיפך; במקרה כזה הוא לרוב יצרום ויעורר חוסר אמינות. כדי להבין מה סוג התוכן שמתאים בשבילכם יש להציג לסטודיו למיתוג את הערך אותו אתם רוצים להעביר. לא בטוחים מה המסר שלכם? הטיפ הבא הוא בשבילכם..

5 – דייקו את המסר  המיתוגי – למי אני פונה בעצם?

אם אתם מתקשים לדייק את המסר שלכם, נסו לאפיין את קהל היעד – למי מיועד העיצוב ומי הייתם רוצים שיראה את זה. מרגע שאתם יוצרים למען מישהו או קהל מסוים הדבר יעזור לחדד את המסרים שלכם ויעזור לכם להבין איזה סוג של עיצוב מתאים במקרה שלכם – האם אתם מחפשים משהו נקי ונעים שיפנה לקהל שמרני, או עיצוב 'מלוכלך' יותר שיכול לפנות לקהל הרפתקני…

אז תכלס מה למדנו?

מיתוג מנצח הוא מיתוג שהצליח להיצרב בתודעה. בעולם שכבר מתפוצץ מפרסומות ודימויים, מסרים שיווקיים הופכים להיות בלתי נראים בעיני הצרכנים. אבל! אם המותג שלנו כבר צרוב אצלם בתודעה המח שלהם יזהה את הצורה, בניגוד לגודש הדימויים האחרים, כי את הצורה הזו הוא כבר מכיר.

כדי להשיג את הזיהוי הזה יש להשקיע בבחירת סטודיו למיתוג שידע לחדש, לעצב ולבנות באופן נכון את השפה ואת הטון שלכם. כדי להגיע לכל אלה אתם צריכים להציג לו את עצמכם ואת מה שיש לכם לתת – 'הערך'. מרגע שהסטודיו שלכם למיתוג יבין מה המסר הברור שאתם רוצים לשדר, הדרך ליצירת דימוי נצרב מנצח קצרה יותר.

The post תהליך מיתוג חכם – צריבת הדימוי בתודעה הציבורית appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.