בכל תחום נוצרים לאורך השנים מותגי יוקרה שטווח המחירים שלהם חורג משמעותית מתקרת המחירים הנהוגה בשוק. אבל כל עוד מדובר במותג כמו שעונים או רכב, הנוכחות של מותג היוקרה מובנת לנו – מוצר שיכול להישאר אצלנו לאורך שנים ואנחנו יכולים להעריך את ההנדסה והעיצוב שעומדים מאחוריו, אבל האם אפשר להגיד את אותו הדבר על פירות? הרי פרי בסופו של דבר עשוי מחומר ביולוגי, הוא יחזיק מעמד במקרה הטוב ימים עד שבועות בודדים במקרר ואם נקפוץ לסופר או לירקן נמצא לא מעט כמוהו. אז נכון שאנחנו מבינים את פער המחיר בין ק"ג של תמרי מג'הול ליצוא מול תמרי מג'הול דרג ב', אבל עדיין זה לא פער שמגדיר מותג יוקרה.

כי איפה לעזאזל בעולם מישהו יהיה מוכן לשלם 350$ לעינב בודד?
מה זאת אומרת איפה? ביפן!

ביפן התפתח עם השנים שוק פירות מקביל ומופרד לחלוטין משווקי הפירות והירקות שאנחנו מכירים. מדובר בשוק של פירות סופר-יוקרה, שוק שבו מחיר של זוג מלוני הוקאידו יכול לעבור את ה – 20,000 $ למלון בודד, ובו תיאלצו להיפרד מ 9,700 $ אם תרצו לאכול אשכול של ענבי "רובי רומאן".

אבל למה?
כשאנחנו בוחנים היווצרות של מותגי יוקרה בעולם, אנחנו יכולים (בצורה מאוד גסה) לשים לב לשלושה גורמים שהשילוב שלהם יוצר קרקע פוריה לאבולוציה של מותגים כאלו – גיאוגרפיה, מסורת ותרבות.

לדוגמה, אם נסתכל על מותגי הוויסקי היוקרתיים של סקוטלנד, נראה שהם מבוססים על גיאוגרפיה – אזור עם מגוון רחב של אגמים שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים לטעם המים, תרבות מושרשת ארוכת שנים של שתיית אלכוהול וייצור מסורתי שעובר מדור לדור של ייצור וויסקי איכותי. כשאנחנו בוחנים את מותגי הרכב הגרמניים, אנחנו מבינים שהם נוצרו מתוך מסורת ארוכת שנים של הנדסה תעשייתית גרמנית, הנדסה שהתפתחה באזור שגיאוגרפית הוא עני במשאבים ומוקף מכל צד במעצמות צבאיות, מה שדחף לפיתוח אינסופי של פתרונות טכנולוגיים – הנדסיים שיתנו לגרמנים יתרון מול המעצמות עתירות המשאבים במזרח ובמערב. כשהצורך והמסורת האלו משתלבים עם תרבות של פדנטיות וחריצות מתקבל בסופו של דבר תוצר תעשייתי מוקפד מאוד עם יכולות הנדסיות גבוהות – או במילים אחרות רכב גרמני.

ומה לגבי פירות היוקרה של יפן? גם פה יש לנו שילוב של שלושת הגורמים.

נתחיל בגיאוגרפיה. יפן היא לא מישורי אוקראינה, ספרד או דרום צרפת הפוריים. מדובר על מדינה הררית מאוד שרק כ 12-16% משטחה מנוצל לעיבוד חקלאי שברובו מנוצל לגידול האורז – אבן היסוד למטבח היפני.
זאת גם הסיבה שיפן לא "סובלת" משפע גדול של פירות כמו מדינות אגן הים התיכון וה"מעמד" של הפירות זכה להיות גבוה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם. דבר נוסף שהתפתח מהגיאוגרפיה הוא הצורך התמידי של החקלאי היפני לשפר ולטייב את תנובת השדה והמטעים שלו ולהפיק תנובה כמה שיותר גבוהה ואיכותית משטח חקלאי כמה שיותר קטן.

לאלו מתווספת המסורת היפנית של חלוקת המתנות העונתית היפנים נוהגים לחלק מתנות לפי העונות השונות של השנה לקרובי משפחה ולעמיתים לעבודה ורואים בזה חלק תרבותי מרכזי בחייהם.
כשמחברים את כל הגורמים האלו יחד מקבלים את המתנה העונתית המושלמת – פרי מובחר, שמייצג את העונה שבה הוא גדל אבל גם מייצג את האיכות המופלאה של היבול שהצליח להשיג החקלאי היפני. איכות שנסמכת על דורות של טיפוח ושל ידע חקלאי שעברו במשפחה.

כלומר, מותגי פירות היוקרה הפכו להיות עבור היפנים כמו מותגי הוויסקי סינגל מאלט המובחר עבור הסקוטים.

via GIPHY

וכך התפתחו לאורך השנים זנים שונים של פירות שמגודלים באזורים ספציפיים באיים היפניים ונמכרים במחירים חסרי תקדים בחנויות ייעודיות או במכירות פומביות.
במכירה פומבית כזו שנערכה ב 2019 נמכר מלון בודד מסוג יוברי קינג במחיר שיא של 45,000 $. לצד המלונים ניתן למצוא גם אבטיחים מרובעים שמחירם יכול להגיע ל 6,000 $ לאבטיח, מנגו שמחירו חוצה את ה- 3,500 $ וענבים שהיקרים ביותר מביניהם נמכרו במחיר הגיע ל 460 $ לעינב בודד. למי שרוצה להיות צנוע יותר, ניתן גם לרכוש פירות במחירים שפויים יותר כמו תות או דובדבן פרימיום (בודד) ב 5-10$ או תפוחים ב 20$ ליחידה.

via GIPHY

מותג דובדבני סאטו נישיקי

דוגמא לאחד ממותגי פירות היוקרה היפניים הוא מותג הדובדבנים שנקרא סאטו נישיקי, שהסיפור שלו מדגים בצורה יפה את השילוש הקדוש של גיאוגרפיה, מסורת ותרבות.

הגידול של דובדבני "סאטו נישיקי" מתמקד באזור העיר היגאשין, בחלקו הצפוני של האי המרכזי ביפן, כ-5 שעות נסיעה צפונה מטוקיו הבירה. בעיר הזו נולד בתחילת המאה ה-20 אייסוקה סאטו, מגדל סויה שהחליט לקנות מספר שתילים של זני דובדבנים שהגיעו לאיי יפן מאירופה ומאמריקה והחל לטפח ולשלב ביניהם. טיפוח הזנים לקח למר סאטו 16 שנים ארוכות ומפרכות שבסופן הוא הצליח לטפח זן דובדבנים חדש שהיה מתוק במיוחד, בעל חיי מדף ארוכים ומראה אדום – כתום מושלם. ב 1928 הפרי החל להיות משווק ביפן ועד מהירה קיבל מעמד של "מלך הדובדבנים היפני". מר סאטו קיבל במרוצת השנים תואר אזרח של כבוד של העיר היגאשין והדובדבנים שלו שהפכו למותג היוקרה של הדובדבנים היפניים והם נמכרים היום במחיר הבלתי נתפס של 850 $ לק"ג.

אז אם אתם מגיעים ליפן ויש לך כמה מאות או אלפי דולרים מיותרים בכיס זה אולי יספיק לכם בשביל לנשנש כמה דובדבנים או אפילו פרוסה צוננת של אבטיח מרובע.

The post סליחה?? כמה אמרת עולה האבטיח?? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

פתרון 1: מסר ב-5 שניות

"דלג מודעה" – כנראה הכפתור שלחצו עליו הכי הרבה באינטרנט (חוץ מ'מחק היסטוריה'). הוא מעניק לנו 5 שניות נדיבות של חסד לפני שהוא מופיע לסגור את החגיגה אז פתרון אפשרי למפרסמים הוא לדחוס את המסר הפרסומי בשניות הבודדות הללו. חשוב לזכור – פרסום ביוטיוב בפרק הזמן הזה חייב להיות כמובן תמציתי וישיר מאוד אבל הי, זה לא אומר שאי אפשר להיות יצירתיים.

בואו ניקח לדוגמה את הפרסומת של Mom's Touch, רשת המבורגרים בדרום קוריאה. הרשת רצתה לקדם את הכנפיים החריפות שלה, אז מה היא עשתה? הציגה עז שנושפת אש מרוב שהכנפיים חריפות ולצידה את המוצר המקודם.

שימו לב לשילוב מוצלח של כמה אלמנטים – הפרסומת קצרה, מצחיקה ומקדמת את המוצר. בנוסף, בהנחה שאתם לא נערת קייפופ לבושה ורוד, אתם כנראה לא יודעים אפילו מילה אחת בקוריאנית (לא, גנגאם סטייל לא נחשב) – אבל – הדימוי הויזואלי מצליח לעקוף את מחסום השפה וליצור פרסומת שיכולה לדבר אל כולם.

גם בהוליווד הבינו שלצופים ביוטיוב אין סבלנות לראות טריילר של 3 דקות לסרט אם הם לא ביקשו זאת מלכתחילה ולכן החלו לערוך טיזרים של 5 שניות. קחו לדוגמה את הטיזר של הסרט "ג'ייסון בורן" – המון אקשן דחוס ל-5 שניות במטרה לקדם את הטריילר המלא שעתיד לצאת באותו שבוע.

פתרון 2: ספרו סיפור טוב

בסופו של דבר אין כמו סיפור טוב. סיפורים הם מה שהושיב אותנו סביב מדורות ממש אחרי שסיימנו להיות קופים וזה עדיין מה שאנחנו מחפשים בכל פעם שאנחנו מתיישבים מול סדרה בסוף היום. סביר להניח שהתוכן שהצופה שלכם מחכה לצפות בו כולל סיפור או בידור כלשהו ולכן אפשר לתת לו סיפור כל כך טוב, שהוא יוכל לדחות לרגע את הסיפור השני.

קחו לדוגמה את הפרסומת של משחק המובייל הסופר פופולארי Clash Royale , שמציגה לנו את השניות האחרונות של תחרות ספורטיבית וניסיון נואש של חברה באחת הקבוצות לנצח ברגע האחרון.

אז הקטנטנה עם השיער הורוד יורה חץ אל המטרה והופ, כבר יש לנו סיפור. אנחנו מתעניינים לדעת איך הוא יסתיים – בהצלחה או בכישלון? הסיפור והרצון לראות כיצד הוא יתפתח הם שמשאירים את הצופה לצפות בפרסומת של 50 שניות.

פתרון 3: שברו את הקיר הרביעי

הכוונה היא לפרסומות עם מודעות עצמית שפונות ישירות אל הצופה, לפעמים תוך כדי התייחסות לכך שאנשים לא בדיוק מתים על פרסום ביוטיוב. לפני כמה שנים חברת פרסום בשם StopPress לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה. במקום ליצור פרסומת אחת אחידה המקדמת מבצע של בורגר קינג, החברה יצרה לא פחות מ-64 פרסומות שהותאמו לביטויי חיפוש פופולריים. בצורה כזו הצופה המופתע מקבל פרסומת שמתייחסת לתוכן הספציפי שהוא ביקש לראות ובתגובה לא ממהר לדלג כי הוא רוצה להבין מה לעזאזל קורה פה.

קמפיין נוסף שעובד על עיקרון שבירת הקיר הרביעי הוא של חברת Ydraw, שב-2015, במטרה לקדם את המכונית החדשה של אופל, יצרה סדרת סרטונים שלכאורה יוצרים אינטראקציה בין המכונית לבין כפתור הדילוג עצמו.

פתרון 4: להסיר את כפתור הדילוג

החל משנה שעברה הפרסום ביוטיוב מאפשר להגדיר מודעות ללא כפתור ה-דלג ולכפות על הגולש לצפות בה. על פניו  נראה שמדובר בסוג של פתרון למפרסמים אך יש לו כמה חסרונות רציניים שצריך לקחת אותם בחשבון:

1. הגדרה זו עולה הרבה יותר כסף מפרסומת רגילה שניתן לדלג עליה.
2. הצופה מפתח אנטגוניזם כלפי המודעה מרגע שנלקחת ממנו זכות הבחירה האם לצפות או לדלג והסיכוי להמרה יורד בהתאם.
3. המסר שאתם משדרים הוא שמלכתחילה אינכם נותנים אמון בפרסומת שלכם.

אז אמנם אפשר פשוט לשלם יותר כדי לכפות צפייה, אבל כפי שראינו, נראה כי תחליף קסם לפתרונות היצירתיים שיתנו לנו את התוצאות הטובות ביותר.

יצירת פרסומת יצירתית איננה משימה פשוטה. הפקת תוכן איכותי שיצליח להתמודד עם כפתור הדילוג ביוטיוב מהווה אתגר משמעותי מאד, אבל כאן משרדי פרסום דיגיטליים נכנסים לתמונה. ישנן דרכים שונות להתמודד עם האתגר כך שהקהל ימשיך לצפות ולא ימהר לברוח הלאה ותפקידו של משרד פרסום דיגיטלי בהקשר זה הוא לבנות קונספט מנצח לפרסומת שתשאיר את הגולש צמוד למסך, תקדם את המוצר של הלקוח, תייצר המרות ותפ… ***דלג!***

The post פרסום ביוטיוב ואיך להתמודד עם הכפתור "דלג מודעה" appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

נתחיל עם תמונת המצב הנוכחית של הטרנדים והמגמות ששולטים בתחום בשנתיים האחרונות:

בעלי סמכות בראש – אתרים בעלי סמכות רשמית כמו מוסדות מדינה ואתרי חדשות קיבלו בשנתיים האחרונות משקל גדול יותר בתוצאות החיפוש של גוגל, בין היתר גם כדי להיאבק בהפצה זדונית של פייק ניוז. משמעות הדבר היא שסיכוי גובה שמאמר באתר חדשות יעקוף בדירוג אתר רשמי, בלוג או עסק שמקדמים את אותו ביטוי מפתח.

קידום פרטיות המידע של המשתמשים – האיחוד האירופי הטיל הגבלות חמורות על שמירת מידע של גולשים באתר במטרה להגן על פרטיותם. כתוצאה מכך, גוגל החלה לשים דגש על השאלה האם לאתר יש מדיניות מסודרת ופומבית בנושא.

via GIPHY

דגש על תוכן איכותי – גוגל מצד אחד נותן עדיפות לתוכן איכותי, ארוך ומקורי ומצד שני פוגע בדירוגים של אתרים עם תוכן דל, מעותק וקצר שכל מטרתו היא לקדם ביטויים במנוע החיפוש.

ביטחון קודם – ב-2018 אחד הנושאים הבוערים בתחום היה אבטחת אתרים ב-HTTPS. תוצאות החיפוש של גוגל העדיפו באופן משמעותי אתרים מאובטחים על פני כאלה שאינם, זאת בתוספת אזהרות בולטות ובלתי מחמיאות למי שמנסה להיכנס לאותם אתרים בדפדפן כרום.

עדיפות למובייל – בגוגל החלו לתת עדיפות לאתרים שידידותיים לגלישה במכשירים סלולריים בעוד אתרים שאינם עונים על הדרישה נפגעו בדירוגם.

ועכשיו עם הפנים לעתיד, מה הם הטרנדים והמגמות בתחום ה-SEO לאתרים שצפויים להיות מרכזיים החל מ-2020? קבלו סקירה מהירה של כל מה שצריך לדעת אם אתם אנשי פרסום או SEO שרוצים להישאר רלוונטיים.

חממו את הגרון: עלייתו של החיפוש הקולי

אם השמות סירי, קורטנה ואלקסה אומרים לכם משהו אז ברכותינו – אינכם מקרה אבוד. יותר ויותר אנשים משתמשים בעוזרות וירטואליות למיניהן לא רק כדי לרשום תזכורת או ליזום שיחה טלפונית, אלא גם כדי לחפש דברים ברשת. כתוצאה מכך, תדירות השימוש בחיפוש קולי הולכת וגדלה ולא נתפלא אם יום יבוא והמחפשים באופן טקסטואלי יהפכו למיעוט. חיפוש קולי בגוגל הולך להיות אחד הנושאים הבוערים לשנת 2020.

כיצד זה משפיע על קידום אתרים בגוגל? מדובר בעניין של יצירת תוכן בצורה הנכונה. אמנם גוגל מבין שפות, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות מושלם. לכן, על ביטויי החיפוש להיות קצרים, מדוייקים ופשוטים. כלומר, עדיף שתימנעו מביטויים אקדמאים מדי או ניסוחים מוזרים שהמשתמשים ישברו שיניים עליהם בניסיון לבטא אותם בקול.

נכון לכיום, הדרך הטובה ביותר להזין את גוגל בביטויים שמתאימים לחיפוש קולי היא בעזרת ה-Snippet, אותה רשימת נתונים שמוצגת בראש העמוד לפני תוצאות החיפוש בפורמט המוכר לנו. לגוגל קל מאוד לקרוא נתונים בצורה זו, מה שגם יקל על המנוע במקרה של שאילתא קולית. אז אם אתם רוצים סיכוי להתברג לשם, תתחילו לעבוד על תוכן שאפשר לסכם לרשימה.

נגישות למובייל: להיות או לחדול

אמנם נגישות דרך מכשירים ניידים הפכה כבר ב-2018 לדרישת חובה בתחום של קידום אתרים בגוגל, אבל המגמה המסתמנת היא שנגישות לסמארטפונים וטאבלטים הולכת להיות תנאי מקדים כדי בכלל להיסרק במנוע החיפוש מלכתחילה.

הסיבה לכך היא שעל פי התחזיות של גוגל, הרווחים שלה מפרסומות בניידים עתידים בשנה הבאה לעקוף את אלה שמגיעים מהמחשבים הנייחים ולכן היא נותנת להם עדיפות. בפועל, האלגוריתם של גוגל עלול לוותר לחלוטין על סריקה של אתר אם הוא אינו נגיש למכשירים ניידים.

המסקנה – אם ללקוח שלכם יש אתר שאינו מונגש כראוי, יש הרבה עבודה לפניכם. (איך להתכונן לאינדוקס מובייל בגוגל?)

via GIPHY

ה-RICH SNIPPET יקבל יותר משקל

רק בשביל ליישר קו שכולנו מבינים במה מדובר, Rich Snippet היא השורה האפורה שמופיעה בחלק מתוצאות החיפוש בין כתובת האתר בירוק לבין תיאור העמוד. היא מציגה נתונים כמו ציוני ביקורות שניתנו על עסק, שעות פתיחה ועוד. הערכות אומרות כי ה-Rich Snippet עשוי לקבל משקל גדול יותר בתוצאות החיפוש לעומת המצב הנוכחי.

ישנן כמה סיבות טובות מדוע שבגוגל יבחרו לבצע כזה מהלך: הראשונה היא שה-Rich Snippet מכיל מידע שעוזרות וירטואליות יכולות לשלוף בקלות, וכפי שהזכרנו מקודם חיפוש קולי הוא בפני עצמו מגמה בעלייה. סיבה אחרת היא שהנתונים ב-Rich Snippet מוצגים בצורה בולטת יותר כאשר מחפשים בנייד בגלל שהם מופיעים בתחתית התוצאה ולא בין השורות, מה שהופך את אותן תוצאות למושכות יותר ויזואלית ולכן הן זוכות ליותר קליקים והמרות.

לסיכום, המגמות והטרנדים המרכזיים בתחום של קידום אתרים בגוגל לשנת 2020 הם:

• חיפוש קולי עם עוזרות וירטואליות.
• נגישות של האתר למובייל כתנאי מקדים לסריקה.
• ה-Rich Snippet יהפוך לפקטור חזק יותר בתוצאות.

ועכשיו רק נותר לראות האם הרשימה הזו תהפוך ל-Snippet

The post קידום אתרים בגוגל – טרנדים ומגמות לשנת 2020 appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

המהפכה הדיגיטלית אמנם החלה לעשות את צעדיה הראשונים בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אבל רק בעשור הראשון של המאה-21 השימוש במחשב אישי ובטלפונים סלולריים הפך לנפוץ מספיק כדי להוות תופעה תרבותית. בעשור שלאחר מכן מספר משתמשי האינטרנט ברחבי העולם הכפיל את עצמו לשני מיליארד, וב-2015 מספר הגולשים באינטרנט באמצעות סמארטפונים וטאבלטים עקף את זה של הגולשים במחשבים אישיים.

ההתפתחות הזו בצורה בה אנו צורכים מידע והנגישות שלנו אליו הובילו לשינויים מרחיקי לכת גם בתפיסה הפעולה של משרדי הפרסום. במאמר זה נסביר על האבולוציה של משרד פרסום דיגיטלי בישראל ובעולם בעשור האחרון.

קניית מדיה – מסורתית OUT, דיגיטלית IN

מה היה עושה בעבר משרד פרסום כדי לקדם את לקוחותיו? מפרסם מודעה בעמוד הראשון של העיתון, מציב שלטי חוצות ולפעמים אפילו מפיק פרסומת יקרה לטלוויזיה או לרדיו ומשבץ אותה בשעות הפריים טיים. לשם היו הולכים התקציבים של משרדי הפרסום בקניית מדיה.

אבל כניסתו של עולם הדיגיטל לתמונה שינתה לאורך השנים את חלוקת תקציבי הפרסום באופן משמעותי כאשר משרדי פרסום מעבירים יותר ויותר תקציבים לדיגיטל. ישנם אפילו קמפיינים שפעילים אך ורק ברשת או מחזיקים בייצוג מינימלי מאוד במדיה הישנה מאחר והפרסום בדיגיטל עושה לבדו את העבודה. כי בואו נודה באמת – אנחנו פשוט "שורצים" באינטרנט בכל הזדמנות אפשרית, בין אם יש לנו רגע של זמן פנוי ובין אם אנחנו בעיצומו של יום עבודה. אז כמובן שאם הקהל הגדול נמצא שם – משרדי פרסום יגיעו מיד אחריו.

על אף שהמושג קניית מדיה היה קיים עוד לפני, כיום מקשרים אותו אסוציאטיבית יותר לכיוון האינטרנט. במקרה של משרד פרסום דיגיטלי, קניין המדיה יתעל את התקציבים למקומות כמו אימייל מרקטינג, למודעות במנועי חיפוש, לקידום ברשתות חברתיות ולפרסומות באתרים גדולים.

השינוי בתיעול תקציבי הפרסום לטובת הדיגיטל השפיע רבות גם על תפיסת ה-ROAS – אם בעבר מפרסמים היו יכולים למדוד השפעה של פרסום רחב היקף רק אחרי תקופה שנעה בין רבעון לשנה, כיום ניתן לקבל פידבק על הפרסום בזמן באמת ובכל רגע נתון על ידי הצגת מספר החשיפות, לחיצות ופרמטרים נוספים.

קול קטן, השפעה גדולה

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" נכתב בשירו של אורי זוהר. מארק צוקרברג הקפיץ מעלה בכמה רמות את חופש הדיבור והביטוי ברחבי האינטרנט כאשר הכניס לראשונה לחיינו את פייסבוק בפרט ואת המושג רשתות חברתיות בכלל. אמנם גם בעבר היו קיימות רשתות חברתיות כמו MySpace, אבל המושג עצמו היה הרבה פחות שגור בפינו ובכל מקרה הן לא התקרבו לפייסבוק מבחינת רמת הטכנולוגיה וקלות השימוש.

אם פעם כדי לפרסם טור דעה בתפוצה רחבה היה צריך להתאמץ לשכנע עורך של עיתון או תכנית טלוויזיה לתת את הבמה, כיום כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח חשבון ברשת חברתית גדולה, לפרסם את הדברים ולשתף. אין יותר פשוט מכך – זה חינם, קל לביצוע ויעיל מאוד אם עושים זאת נכון. עם חלוף השנים נוצר מצב בו הרשתות החברתיות הן בעלות תפוצה רחבה יותר, ולכן גם בעלות השפעה גדולה יותר, לעומת המדיה הישנה.

המהפכה הזו יצרה מושג חדש בעולם הדיגיטל – משפיענים, כלומר אנשים "רגילים" מן היישוב שיש להם קהל גדול של עוקבים, מאלפים בודדים ולעיתים אפילו מאות אלפים או מיליונים, עליהם הם מסוגלים להשפיע ולהניע אותם לפעולה. כיום, כל משרד פרסום דיגיטלי גדול שמכבד את עצמו מחזיק בעובד שאחריותו היא יצירת ושמירת קשר עם משפיענים כדי שיהיה ניתן לרתום את כוחם והשפעתם. אפשר לראות את המשפיענים ממליצים על מוצרים מסלון ביתם או מגיעים לאירועים ומקדמים אותם עם סטורי לייב באינסטגרם ובפייסבוק, אליו כל העוקבים נחשפים.

זהירות – הפרסומות עלולות לעניין אתכם!

תפתחו טלוויזיה או רדיו בכל רגע נתון. באילו פרסומות תיתקלו וכמה מהן יהיו באמת רלוונטיות עבורכם? הבעיה של המדיה הישנה היא פרסום לקהל הרחב בלי לקחת בחשבון את המאפיינים והצרכים של האינדיבידואל. כלומר, סביר להניח שנער בן 16 לא יתעניין בפרסומת לטבעות אירוסין ואדם שגר באילת לא יעשה את כל הדרך לבני ברק רק בשביל לקנות רהיטים. כן, גם אם הם בהנחה.

לעומת זאת, בדיגיטל הבעיה נפתרת באמצעות טירגוט ( Targetingבלעז, כיוון למטרה) של פרסומות שמותאמות אישית לכל גולש. הרשתות החברתיות ומנוע החיפוש של גוגל אוגרים עלינו מידע (לטוב ולרע) בנוגע לנושאים שהגולש הביע בהם עניין ומשתמשים בידע שהצטבר כדי לספק לו פרסומת ש, מי היה מאמין, תהיה רלוונטית עבורו.לדוגמה, אדם שחיפש בגוגל מידע על לימודי תואר ראשון עשוי לקבל פרסומת על יום פתוח באוניברסיטה. שימושי, לא?

החידוש המהפכני הזה בעולם הפרסום הדיגיטלי יצר מקצוע חדש שייחודי לתחום – PPC. אנשי PPC מקצועיים יודעים כיצד לטרגט כל פרסומת בצורה יעילה על פי פרמטרים כמו תחומי עניין או איזור גיאוגרפי רלוונטי, כמו כן כיצד לנהל נכון את תקציב הפרסום כך שהתוצאות יושגו מבלי לבזבז כספים.

גוגל עבדה קשה לאורך השנים כדי לעודד את המפרסמים לפרסם דרך מנוע החיפוש שלה ויצרה מערכת בשם AdWords, פלטפורמת פרסום ממומן שמאפשרת לחקור אילו מילות חיפוש הן הפופולריות והרלוונטיות ביותר ומכאן הדרך לעליית הקמפיין לאוויר היא קצרה מאוד. גם לפייסבוק יש מערכת פרסום ממומן מתקדמת משלה לקידום פוסטים ועמודים של עסק על פי תחומי עניין, מיקום גיאוגרפי ועוד.

החזון – שופינג בתחתונים מול המחשב

יום יבוא ונעשה את כל הקניות מול המחשב מבלי לקום מהכסא ונקבל את המוצרים עד לדלת הבית באמצעות רחפנים, או כך לפחות אומר החזון של אמאזון לעתיד. את החלק הראשון של החזון הזה אפשר לראות שמתחיל להתגשם כבר בהווה – יותר ויותר אנשים מעדיפים להזמין את מה שהם צריכים דרך הרשת מאשר לנסוע לסופרמרקט הקרוב או, אלוהים ישמור, לכתת רגליהם ברחובות לחנות הרלוונטית.

תחום הרכישות האלקטרוניות ברשת, שמוכר יותר לציבור הרחב בשמו הלועזי איקומרס (E-Commerce), הפך לאחד התחומים החמים ביותר בכל קמפיין שיווקי שמנסה למכור מוצר. הניצנים החלו ללבלב בזכות אתרי קניות יעודיים כמו אמאזון ואיביי, אבל פייסבוק וגוגל הן אלה שהובילו את פרץ הגדילה והצמיחה של התחום למימדים שלו כיום. כל אחד רוצה לנצל את כוחה של הרשת למכירת מוצריו, ולא רק בעלי העסקים עצמם אלא גם מתווכים חיצוניים במסגרת תכנית שותפים (Affiliate), שמקבלים אחוז מהרווח על כל רכישה שמתבצעת.

עוד כמה דורות לכל היותר כנראה שנמצא את עצמנו במצב הבלתי נתפס בו נספר לנכדים או לנינים שפעם פרסומות לא היו מופיעות על המסך, אלא על נייר שנקרא עיתון; שכדי לעשות קניות לשבת נאלצנו ללכת לסופר ולהידחק בתור לקופה עם עגלת קניות ממתכת, ולא וירטואלית; שבעבר כולנו היינו יושבים סביב מדורת השבט ומקשיבים למספר קטן של קולות בעלי אוטוריטה, אך כיום כל אחד יכול להשמיע את קולו ולסחוף אחריו אחרים. זו היא האבולוציה הבלתי נמנעת של הפרסום הדיגיטלי.

The post האבולוציה של משרד פרסום דיגיטלי בישראל ובעולם appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

פרסום לעסק ולא משנה מה גודלו מצריך לימוד והיכרות עם הצד המבצע – משרד הפרסום ועם כלים מגוונים פיזיים ותפישתיים. במאמר הבא אנחנו נוגעים בכמה עקרונות ראשוניים שחשוב להכיר לפני שניגשים לפרסם.

ככה נראה משרד הפרסום של שאטרסטוק:)

בגדול מאחורי המילה Pirsum, לפחות בכל מה שקשור למשרד פרסום, קיים עולם תוכן שלם של תפיסות עבודה, מקצועות ולא מעט ספקולציות. מאחר ופרסום הוא לא מדע מדויק, אלא יותר הבנה של מניעים צרכניים וניסיון להתחבר אליהם  – יש כמה מונחי יסוד שחשוב להכיר על מנת לייצר בסיס לעבודת פרסום טובה. החלטנו לקחת את המילה Pirsum ולפרק אותה למונחים שונים שיעשו קצת שכל ויצקו תוכן לתוך המושג המעורפל הזה.

 P – סקרים.

Poll – סקר שוק הוא כלי חשוב לכל פרסומאי שרוצה להבין מי קהל המטרה של הלקוח שלו, מה מאפיין את הקהל, היכן הקהל שלו מסתובב, איזו שפה הוא מדבר ומה מניע אותו. בנוסף, הסקר מציג תמונה עכשווית של הקטגוריה בה מתמודד הלקוח של משרד הפרסום, מתאר את המתחרים, מציג את החוזקות והחולשות של כל אחד בקטגוריה ומסייע בזיהוי הזדמנות שיווקית ליצירת מסר פרסומי חדשני. בהמשך הדרך – סקר שוק טוב מסייע למשרד פרסום לתכנן בצורה מדויקת את רכישת המדיה, ובנוסף מקל על צוות הקריאייטיב להבין איך הוא צריך לפנות לקהל, הן ברמת המסר והן ברמת העיצוב.

 I – אינטיליגנציה.

Intelligence – קיימת תפיסה שגויה בקרב פרסומאים והלקוחות שלהם כי הצרכנים הם "מטומטמים". לכן קיים חשש גדול לצאת בפרסומות "מתחכמות" מדי, או מרומזות וקיימת נטיה להאכיל את המסרים בפרסומות לצרכנים בכף מרק, שלא לומר מצקת. אם להסתמך על דבריו של הסוכן K (מגברים בשחור), שקבע כי: "בני האדם הם טיפשים, אבל האדם הוא חכם" מומלץ לא לכוון אל המכנה המשותף הנמוך ביותר של קהל היעד ודווקא לאתגר את החשיבה שלו בפרסום. וזאת משום ש – א': פרסומות רואים לבד, ולא כקולקטיב וב': כי פרסומת שגורמת לך לחשוב היא פרסומת שגורמת לך לזכור אותה, ולזה אין מחיר.

 R – מהפכה.

Revolution  לא חייבים לייצר מהפכה בפרסום כדי להשיג תוצאות, אבל פרסום מהפכני מסייע רבות להשיג נוכחות בולטת יותר ובכך לשפר את יחס עלות התועלת בקמפיין. עם זאת חשוב לזכור שקיים סיכון בפרסום מהפכני, מאחר  ואם במרכזו עומד מסר לא מדויק או הוא מתבסס על תובנה שגויה האפקטיביות עלולה להפגע.

 S – מכירות.

Sales – הכל בסופו של דבר מסתכם בשורה התחתונה – כמה קמפיין הפרסום שלי תרם למאמץ המכירות שלי. פרסומאים אוהבים לצייר הבדל בין פרסום תדמיתי לפרסום מכירתי, אך העובדה היא שפרסום תדמיתי תורם רבות למכירות ולכן בכל קמפיין, בין אם הוא תדמיתי או הארדסל, חייב להיות תכנון מדויק והתוויה לשיפור היקף המכירות. איך זה עובד למשל בקמפיין תדמיתי? מיצוב גבוה של חברה בקמפיין 'תדמית' יסייע למפרסם להנחיל בתת מודע של הצרכן כי המוצר שלו הוא איכותי ולכן צריך לשלם עליו יותר. כאמור גם כאן התדמית מתורגמת למכירות. משרד פרסום טוב יודע שאם הלקוח שלו ירוויח יותר כסף מהקמפיין, הוא ישקיע יותר בפרסום.

 U – ייחודיות.

Unique – ממש כמו שכל עסק או חברה, בכל סדר גודל ובכל קטגוריה, חייבים למצוא בידול של המוצר או השירות שלהם על מנת לייצר יתרון על המתחרים, כך גם משרד פרסום חייב לייצר בידול בפרסומות. מקוריות וייחודיות מסייעים רבות ביצירת בולטות בין מאות הפרסומות ששוטפות כל אחד מאיתנו במהלך כל שעה ביום. הייחודיות מתחילה במסר הפרסומי והקונספט הרעיוני, דרך העיצוב ואפילו יצירתיות במדיה בה מופיעה הפרסומת. ככל שהפתרון הפרסומי ייחודי יותר, הוא יבלוט יותר וישיג את מטרת הפרסום הרבה מעבר למצופה.

 M – כסף.

Money – שאלת הכסף היא תמיד המוקש בתחום הפרסום. מאחר ומדובר ב"עסקי אוויר" מאוד קשה להסביר ללקוחות של משרדי הפרסום לאן הולך הכסף ולמה צריך לשלם על רעיונות איכותיים, עיצוב חדשני, תכנות וכדומה. בנוסף, באופן בו תחום הפרסום עובד היום, בו רוב תקציב הפרסום של הלקוחות עובר למדיה, תמיד עולה שאלה בקרב הלקוחות כמה עמלה משרד הפרסום מקבל מהמדיה. בסופו של דבר הכל נמדד בתוצאות ובכמה עולה לייצר ללקוח של משרד הפרסום, לקוח חדש.  דווקא בתחום הפרסום לא מומלץ לחפש את המחיר הנמוך ביותר אלא את המחיר הטוב שיותר שיוביל לעבודה איכותית ולתוצאות מצוינות.

פרסום לעסק – נסכם?

הפרסום הוא עולם שלם שנגענו פה רק בקצה קצהו. אם העסק שלך צריך פרסום כדאי לך מאוד ללמוד עוד על התחום לפני הרגע לקפוץ ראש ולהתחיל לשחות בו.

The post PIRSUM – פרסום לעסק, שיווק ומה שביניהם. appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.