עם שווי שוק בהיקף של כ 54 מיליארד דולר ב 2024 וממוצע צמיחה שנתי של 6.7%, ההערכה הפסימית היא שתוך עשור השוק יחצה את רף 100 מיליארד הדולרים.

רק לשם השוואה כשמתבוננים על השוק הצפון אמריקאי אז היקף הצריכה של ריבות מבוססות פירות עמד ב 2022 על 1.8 מיליארד דולר, היקף הצריכה של מחית פירות עמד על 3.1 מיליארד דולר והקיף השוק של אבקת פירות עמד על לא פחות מ 17.5 מיליארד דולר! היקפי מסחר וצריכה כאלו, יחד עם התבססות של עשרות תאגידים מהודו ועד צפון אמריקה המתמחים בייצור והפצה של אבקת פירות, מעידים על כך שאנחנו לא מדברים על אופנה חולפת אלא על תפישה צרכנית חדשה שהולכת ותופסת תאוצה גלובאלית.

אבל מה עומד מאחורי הנהירה ההמונית לאבקות הפירות? למה בכלל לצרוך פרי כאבקה ומה הקשר של כל זה להתחממות הגלובאלית?

אבקה? כבר חשבו על זה קודם?

זה אולי נראה לנו מוזר לצרוך פרי כאבקה אבל כשחושבים על זה, אנחנו כבר עושים את זה מאות ואלפי שנים עם גידולים חקלאיים אחרים. הרי כל עולם התבלינים מכורכום ועד פפריקה מבוסס על הכנת אבקה מירקות ושורשים. עכשיו אנחנו פשוט מכניסים למשוואה הזו גם את הפירות. את אבקת הפירות מכינים בתהליך שכולל הקפאה וייבוש של חלקי הפרי ואז טחינה מבוקרת שלהם לאבקה וכשחושבים על זה יש לאבקה שמתקבלת כמה יתרונות גדולים:

בריאות

בזכות תהליך ההקפאה והייבוש אבקת הפירות שומרת על הערכים התזונתיים של הפרי המקורי (פחות הסיבים התזונתיים). כלומר תכולת הויטמינים והמינרליים של הפרי נשמרת גם באבקה ובכך מאפשרת מעשה לקבל בכף אחת של אבקה כמות גבוהה של ויטמינים, אנטי-אוקסידנטים ומינרליים חיוניים לגוף.

התהליך משמר גם את מרכיבי הטעם והארומה של הפרי כך שניתן בקלות להוסיף אבקת פירות למאפים, קינוחים או קערת דגנים בבוקר ולהוסיף להם הרבה טעם, מראה צבעוני וערכים תזונתיים גבוהים.

אחסון ושינוע

תשאלו כל קולומביאני שגר במדיין בשנות השמונים והוא יגיד לכם שאבקה היא הצורה הנוחה ביותר של חומר לאחסון והעברה. לאבקה בניגוד לפרי טרי יש חיי מדף ארוכים לאין שיעור והיא מאפשרת שימוש גם אחרי חודשים ארוכים של אחסון בלי לאבד את הערכים התזונתיים. יתרון נוסף הוא בנפח האחסון שאבקה תופסת. אם לוקחים אבטיח לעומת אבקת אבטיח השינוי בנפח האחסון הוא עצום. שני היתרונות האלו פותחים בפני אבקת הפירות המון שווקים חדשים משימושים ביחידות שדה בצבא ועד תזונה לספורטאים ולמטפסי הרים. במקביל היכולת לשנע בקלות את האבקה יכולה להנגיש בקלות פירות מאזורי גידול מסויימים לאזורי צריכה שלא ניתן לגדל בהם את הפירות ללא צורך בהתאמות אחסון ושינוע יקרות ומסורבלות.

איכות הסביבה וביטחון תזונתי

את אבקות הפירות מכינים בדרך כלל מפירות ומחלקי פרי שנועדו להיזרק. כלומר יש פה תהליך מחזור או יותר נכון הקטנה עצומה של פסולת והפיכתה למזון בריא ומזין. גם פה יש פוטנציאל עצום בחיסכון במשאבים תעשייתיים שנועדו להיפטר מכמויות פסולת ענקיות, הקטנה משמעותית של הזיהום הסביבתי ויכולת לשפר את הביטחון התזונתי של אוכלוסיית העולם. קלות השימוש ובסופו של דבר השימוש באבקה הוא קל, הוא לא מצריך קילוף, בישול, הרתחה או התעסקות. האבקה נגישה וניתן להשתמש בה או כתוספת למזון, ממש כמו תבלין או כתוספת למשקאות על בסיס חלב או מים. https://bites.agvertising.biz/wp-content/uploads/2024/07/Gen-3-Alpha-1337623742-There-is-a-pineapple.mp4

יש לך כמה ק"ג של אבקה איכותית?

אם לוקחים בחשבון את העובדה שאנחנו חיים בעולם שמצד אחד מחפש להקל על חיינו עם קיצורי דרך טכנולוגיים ומדעיים ומצד שני שם דגש הולך וגדל על הבריאות שלנו ועל איכות הסביבה, אז פתאום השימוש באבקת פירות נשמע כמו הדבר הכי טבעי, חכם ומתבקש. תוסיפו לזה את הצמיחה בנתח הקהל הצמחוני והטבעוני ותגלו שאבקות הפירות הולכות לתפוס חלק הולך וגדל על המדפים בסופרים ובשווקים ועל המדפים והמגרות אצלנו בבית, למרות, שהן לעולם לא יצליחו להחליף את התחושה של ביס מרענן של אבטיח קר ביום קיץ חם.

The post צדיק, אבקת אננס כבר הרצת? appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

כל חובב קולינריה גבוהה מכיר את תו האיכות הבינלאומי שניתן למסעדות ברחבי העולם- כוכבי מישלן. הדירוג המקובל והנחשק על ידי מסעדנים ושפים התחיל בכלל כרעיון שיווקי מבריק של יצרנית הצמיגים, מישלן.

כדי לקדם את מכירותיה חברת מישלן המציאה את מדריך מישלן האדום בשנת 1900, שתואר במבוא שלו "כאוצר של ידע מעשי לבעלי רכב… על מקומות שבהם ניתן לרכוש חלפים לרכב או לתקנו ולאתר מקומות לסעוד וללון בהם"
בתקופה בה אין אינטרנט, מדריך כזה בהחלט יכול להיות מועיל.

באותה שנה חולקו בחינם בתחנות דלק ומוסכים כ- 35,000 עותקים של המדריך האדום שסקר את כל המקומות ששווה לבקר בהם בצרפת. בכל שנה מספר עותקי המדריך הוגדל ועוד אנשים נחשפו אליו.
ב- 1911 המדריך האדום התרחב אל מחוץ לגבולותיה של צרפת והוקדש כולו לסקירת המקומות באנגליה, אבל התפנית האמיתית הגיעה רק ב-1919 בעקבות פרץ עצבים רגעי.

כשראש שיווקי פוגש בהזדמנות גדולה

אנדרי מישלן, אחד מבעלי חברת מישלן הגיע לביקור במוסך אקראי בו הוא ראה שהמדריך שלו משמש כתומך לאחד מרגלי השולחן.
מההוצאה הבאה של המדריך בשנת 1920 נמכר כל עותק ב-7 פרנקים וגויס צוות מבקרי מסעדות שביצעו ביקורת אנונימית במסעדות ודירגו אותן.
ופה, ברגע הקפיצה מהחובבנות למקצוענות קרה המהפך הגדול.

החל משנת 1926 המדריך התחיל גם לדרג את המסעדות הנבחרות בכוכבים ובכך יצר היררכיה אמיתית ונשאפת גם למסעדות אבל גם לקהל הקוראים.
ההתמדה בעדכון הביקורות במדריך והערך המוסף שהתקבל ממנו לציבור גרם להילה וציפייה מאוד גדולה סביבו.
ככל ששמו של המדריך התחזק והביקוש שלו עלה, בוצעו שדרוגים שהבדילו אותו ממדריכים אחרים ושמרו עליו בפסגה. אחד מהם היה הכשרה מקצועית מקיפה וקפדנית של כל עורך, פקח ומבקר מסעדה שלקח חלק ביצירת המדריך.

עד היום שמו של המדריך הולך לפניו. כל מסעדה חושקת בתואר "מסעדת שלושה כוכבים" וכל אדם שרוצה להבטיח שמיטב כספו יושקע במקום הנכון, עושה בדיקה מהירה במדריך המסעדות המהימן של צמיגי מישלן.
המצב הגיע לכדי כך שמסעדות שואפות להגיע היום בכלל לכוכב מישלן אחד ואם הן מצליחות הן מתהדרות בו כחותמת האיכות הגבוהה ביותר.

The post 3 כוכבי מישלן – רעיון שיווקי או אחת מתחבולות השיווק הכי טובות בהיסטורית הפרסום appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

via GIPHY

מה זה RTM?

RTM הן ראשי תיבות של Real Time Marketing, או בתרגום חופשי לעברית "שיווק בזמן אמת". הכוונה היא לשימוש באירועים בוערים על סדר היום שמתרחשים כאן ועכשיו כדי לקדם קמפיין פרסומי. מדובר בטרנד שהתחיל בארה"ב בשנת 2013 ומשם התפשט אל משרדי פרסום ברחבי העולם.

הנה סיפור משעשע לשימוש נכון ב-RTM: בפברואר 2013 הוחשך איצטדיון ה-Superdome במהלך משחק רבע הגמר של הסופרבול, אליפות הפוטבול המפורסמת בארה"ב, למשך יותר מחצי שעה עקב תקלה במערכת החשמל המקומית. על התקרית הזו קפצה מחלקת השיווק של אוראו, שהעלתה לטוויטר של המותג תמונה חשוכה של העוגיה בצירוף הכיתוב Power Out? No Problem. You can still dunk in the dark. הציוץ הזה התפוצץ בטוויטר עם 14.5 אלף שיתופים ו-6.8 לייקים. זו דוגמה מעולה לניצול נכון של התקרית לטובת קידום המוצר.

דוגמה קרובה יותר לבית התרחשה בליל הסילבסטר האחרון, אז דף הפייסבוק של עיריית תל אביב שאל "עיריית ירושלים ערה?" בתור סוג של בדיחה. עיריית ירושלים לא נשארה חייבת והתפתח שיח הומוריסטי שלם בין דפי הפייסבוק של העיריות השונות, שעליו הרשת כולה דיברה בזמן אמת ואף בימים שלאחר מכן. גם מותגים מסחריים לקחו חלק בחגיגה דוגמת אנשי הדיגיטל של דורקס, שהוסיפו שמן למדורה עם תגובות כמו "עיריות יקרות, מה שלא עשיתן אתמול בלילה, מקווים שנזהרתן שלא תצא לכן פתח-תקווה". פשוט RTM במלוא הדרו.

על החשיבות של שיווק בזמן אמת

אמנם הקידום בגוגל הוא חלק חשוב בפני עצמו בקמפיין, אבל משרד פרסום דיגיטלי מקצועי יודע שלפעמים פוסט ויראלי אחד ברשתות החברתיות מצליח ליצור חשיפה מהירה מאוד ש-SEO לבדו אינו מסוגל להגיע אליה.

עבור קופירייטר, שיווק בזמן אמת יכולה להיות הזדמנות יקרה מפז להחדיר את המותג אל תוך שיח שנחשב כרגע חם ברשת באמצעות התייחסות ישירה אליו. על אף שלרוב אי אפשר לשלב מסר שיווקי מובהק, טקטיקה זו מאפשרת "לרכוב על הגל" של השיח כדי להעלות את המודעות של הגולשים אל המותג וליצור לו באזז עם פוסט משעשע או מעורר מחשבה. כמובן שאין זה בא להחליף קמפיין מסודר ב-Google או בפייסבוק – RTM הוא לכל היותר בונוס, זריקת אדרנלין זמנית שמקפיצה את המותג לכותרות בהקשר אקטואלי לזמן קצר בלבד לפני שהגולשים ממשיכים באופן טבעי אל הבאזז הבא.

אם נחזור רגע אל הדוגמה של העיריות, אין ספק שהפוסט בסיליבסטר הכניס לעמוד הפייסבוק של עיריית תל אביב הרבה יותר טראפיק ממה שיש לה בשגרה – 71,000 תגובות, 59 אלף לייקים וקרוב ל-10,000 שיתופים. כך פוסט אחד מוצלח יכול להפוך כל מותג, גם אם הוא משעמם בפני עצמו, לויראלי.

גם לנו יש ניסיון אישי עם כוחו העצום של ה-RTM: בשנת 2013 הנשיא האמריקאי אובמה סימן קו אדום לסוריה בנוגע לשימוש בנשק כימי נגד אזרחים ולפיו אם תחצה אותו היא תותקף, אך ברגע האמת כאשר הקו נחצה הנשיא היסס וההתקפה מעולם לא יצאה אל הפועל. משמע, האיום היה חסר שיניים. מכאן המרחק בין קישור האירוע האקטואלי הזה לבין אחד מהלקוחות הגדולים שלנו, רופא השיניים ד"ר בלן, היה קצר מאוד. התוצאה: מודעה בודדת עם תמונה של אובמה והכיתוב "אין לך שיניים?", שיצרה תגובות נלהבות ברחבי העולם.

RTM כחרב פיפיות

אמנם עד עכשיו הסברנו עד כמה RTM יכול להיות אדיר, אבל חשוב לדעת שכאשר הוא אינו מבוצע בחוכמה התוצאות עלולות להיות הרסניות במיוחד.

RTM עלול לעשות יותר נזק מתועלת כאשר ההתייחסות של הפרסום היא לאירוע רגיש או מעורר מחלוקת. הכוונה היא לאירועים "נפיצים" כמו פוליטיקה, טרגדיות אנושיות או כאלה שעוסקים במגזרים ספציפיים באוכלוסיה דוגמת מיעוטים אתניים, טבעונים ופמניסטיות. במקרה בו הגולשים מרגישים פגועים מהפוסט, במקרה הטוב יתעלמו ממנו ובמקרה הרע המותג יקבל חשיפה שלילית נרחבת, או במילה אחת – שיימינג.

ההשלכות של RTM פוגעני עלולות להיות כואבות במיוחד – ב-2017 הייתה תקרית לא נעימה בפיצה האט ישראל בה עלה פוסט שהציע למחבל הכלוא ברגותי לשבור שביתת רעב עם פיצה. התגובות לפוסט היו קשות – גולשים ממדינות ערב קראו לחרם על פיצה האט העולמית בגלל שצוחקים על אסירים פלסטיניים וכדי להרגיע את הרוחות פורסמה התנצלות רשמית והאחראי לפוסט פוטר מתפקידו. מחיר יקר עבור בדיחה כושלת.

לכן, קופירייטר מקצועי יהיה זהיר מאוד וישקול לאילו אירועים להגיב לפי שני פרמטרים – הראשון הוא האם הקופי עצמו מוצלח והשני הוא האם הבדיחה עלולה לפגוע באדם או במגזר. פה עדיף ללכת על פי הגישה הצה"לית של "יש ספק – אין ספק".

לסיכום, היכולת לשיווק בזמן אמת היא כיום חובה בכל משרד פרסום דיגיטלי לצד הקמפיין הפרסומי המסודר. על קופירייטר להפעיל שיקול דעת מתי להשתמש בה וכיצד, שכן הפעולה דורשת דיוק כירורגי. כי זו לא חוכמה אם הניתוח הצליח אבל החולה מת.

The post הקופירייטר הדיגיטלי ומהפכת ה-RTM appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.