ר. סטנטון אייברי. אבי הסטיקר המודרני.

אבל למרות השכיחות שלהן, יש למדבקות כח אדיר לחזק מותגים ועל אף הגודל שלהן הן יכולות להפוך לכח שיווקי אדיר. איך? יצירתיות היא המפתח.
אספנו עבורכם 5 דוגמאות של מדבקות מיוחדות לתוצרת חקלאית שהפכו יצירתיות למנוע צמיחה.

1. חברה שהפכה את הסטיקרים לקאלט

Chiquita חברת שיווק הבננות הגדולה בארה"ב פועלת למעלה מ 150 שנה ביבוא ובשיווק בננות לארה"ב.

From “Ola” to “OLE!” (from chiquita.com)

החל מ1947 הם החלו לשים מדבקות על הבננות שלהם עד שב 1963 הם עברו למדבקה במיתוג חדש, מדבקה בצבע כחול, שכיום כבר הפכה לאייקון תרבות.
כל מדבקה כחולה כוללת את הלוגו ודמות נשית -אישה קריבית עם כובע פירות – שהפכה לסמל בפני עצמה. את הדמות הנשית יצר דיק בראון ב 1944. תחילה היא היתה בכלל בצורת בננה עם חצאית עד שב 1987 דמות הבננה הפכה לאישה שהיא כיום.

Evolution of the Chiquita Sticker (from chiquita.com)

בצי'יקיטה הבינו את הכח שעומד מאחורי המדבקה – או יותר נכון את הכח שבשבירת השגרה של המדבקה הקבועה והמוכרת. הצרכנים שלהם שהתרגלו לראות את המדבקה הרגילה על הבננות – מגלים יום אחד שאותה מדבקה מוכרת וקבועה מגיעה בצבע אחר, בטוויסט קטן שונה. למשל לרגל ציון חודש המודעות לסרטן השד האישה שעל הלוגו משנה תנוחה מאולה – לתנוחה בה היא מחזיקה את החזה שלה.

@tallneil

#greenscreen collector’s edition banana stickers #branding #marketing #breastcancerawareness

♬ original sound – tallneil

שיתופי פעולה עם מותגי דיסני, פתיחת תחרות לקהל הרחב לעיצוב מדבקות כשה 5 הטובות נבחרו והופקו, הומאז' לאמנים מפורסמים.

עם השנים, המדבקות הפכו לאייקון תרבותי ולקאלט.  יש קבוצות של אספנים של מדבקות של צ'יקיטה, אנשים מצלמים סרטוני טיקטוק על מדבקות החברה ואפילו באתר החברה יש גלריה שמציגה מדבקות יצירתיות לאורך ההיסטוריה ואת סיפור המותג המלא. מומלץ!

@beelsabeth

#stitch with @tallneil not just banana stickers but yes I collect them #chiquitabanana #fruitstickers #stickercollection

♬ original sound – elisabeth

@es_em_el

#stitch with @tallneil layers of fruit evidence

♬ original sound – SML

קוריוז: מותג בננות נוספת שלקח את עולם מיתוג הבננות צעד קדימה הוא Yellow smile של חקלאי גרנות הישראלית. באמצעות משרד המיתוג החקלאי אהוי! (כן! זה אנחנו!!) . כאן יצרנו שפה ייחודית מבוססת על קומיקס, שאפשרה להעביר לבננה שלהם לבלוט בשווקים סיטונאיים ועל המדפים.

2. מדבקה זוכת פרסים

מדבקה יצירתית היא לא רק כלי לבניית מותג אלא גם מעניקה ערך אמיתי לצרכן. רשת הסופרים הקולומביאנית MAKRO עלתה על רעיון גאוני: סטיקר שמציג לפי צבע הקליפה של הפרי או הירק את מצב הבשלות שלו ואת סוג השימוש המתאים לו – מבישול ועד צריכה ישירה. כך, המדבקה לא רק מבליטה את המוצר, אלא גם מסייעת בהפחתת פסולת ובהגדלת המכירות.

הם יצרו מדבקות לאבוקדו, פפאיה, בננה, מנגו ועגבניות, והפיצו את התוצרת הממותגת ב-22 חנויות ברחבי הארץ. התוצאה הייתה מרשימה: אורך החיים של התוצרת המוצגת גדל ב-4 ימים, כ-70 טון פחות של תוצרת נזרקו במהלך השבוע, ונרשמה עלייה במכירות הפירות והירקות. וכל זאת בזכות מדבקה אחת קטנה, שבאה לא רק לקדם, אלא גם לעזור.

רעיון פשוט גאוני שמבאס שאנחנו לא חשבנו עליו קודם.

המדבקה זכתה להכרה עולמית, ובשנת 2023 אף הוענקה לה פרס קאן היוקרתי לפרסום – הישג מרשים בפני עצמו.

3. ממממ…..מדבקות אכילות….יאמי!!!

כן. קראתם נכון. בשנים האחרונות חלו פיתוחים שונים בתחום המדבקות לפירות ולירקות – כולל מדבקות שאפשר ללעוס ולבלוע ולא למות מהרעלה או חנק! (כנראה). זה נולד מתוך רעיון שניתן כך לעודד ילדים לאכול יותר פירות וירקות – כמו למשל תנו ביס למיקי חמודים (ובעצם הוא אכל תפוח – זה האות להכניס צחוק זדוני), או לדוגמה מדבקה אכילה בטעם קינמון על תפוח! או בטעם וניל על תות! (הלו! זה רעיון שלנו! דיר בלאק תגנבו לנו את הרעיון!).

מעבר לפתרון המגניב – מדובר גם על פתרון ירוק שחוסך לעולם נייר ודבק.

4. הטבעת לייזר על תוצרת

נכון. זו לא בדיוק מדבקה. אבל זו האבולוציה של מדבקה.

כיום יש לא מעט חברות שכבר מטביעות את הלוגו והמסרים שלהם על התוצרת שלהם באמצעות לייזר. מעבר לפתרון האקולוגי, יש כאן מופע של חדשנות. למשל בשוודיה יש רשת סופרים שכבר מחייבת את כל הספקים שלהם לעשות כן. היתרון בלייזר הוא שניתן ליצור כל צורה בכל גודל ובדיוק גבוה. החיסרון הוא העדר הצבעוניות והעובדה שפוצעים את הקליפה של הפרי או הירק ולא כל הצרכנים ישמח לרכוש ו\או לאכול קליפה פגומה.

5. מדבקת סבון, זו כבר אופרה אחרת

המדבקה הזו היא עדיין בגדר פנטזיה. פטנט רשום ודי גאוני שהיינו חייבים לשתף – מדבקת פירות\ירקות שמשחררת מעט סבון במגע עם מים ומאפשר לשטוף ולרחוץ את התפוח שלך – עם סבון, בכל מקום, וכך לאכול את הפרי ו\או הירק שלך נקי יותר מדשנים, מגע של אנשים אחרים 

מדבקה קטנה אך פוטנציאל גבוה ליצירתיות.

אז מה למדנו? (וכשאנחנו אומרים למדנו אנחנו מתכוונים – למדת) שמעבר לכוח המיתוגי שיש למדבקה שמצרפים לתוצרת חקלאית, חשיבה נכונה ויצירתית יכולה להעניק למדבקה ערך שיווקי נוסף שמחזק את הקשר עם הצרכנים, מוביל לנאמנות וחווית משתמש טובה יותר שמתורגמת למכירות ומאפשרת בסופו של דבר לגבות פרמיה גבוהה יותר על מוצר זהה לא ממותג.

The post בוירוס הזה, בטוח תרצו להידבק. מדבקות שהופכות תוצרת למותגים appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

התחלנו לעבוד עם לקוח אחד בתחום החקלאות וכיום הפכנו להיות מהמשרדים הגדולים והמובילים בתחום החקלאי לקהל B2B ו B2C בארץ.

הצלחנו לצבור המון ידע לאורך השנים, לזהות ולהכיר טרנדים מעולם החוויה הויזאולית (מיתוג של אריזות מיתוג של חברות מרמת הלוגו ועד ספר מותג שלם) ולכן כשהחבר'ה שלנו מחלקאי גרנות ביקשו שנמלא להם 15 דק' על הבמה בכנס המגדלים השנתי שלהם – כמובן שידענו על מה אנחנו הולכים לדבר: מיתוג חקלאי – או יותר נכון איך להפוך מוצר חקלאי למותג.

עלינו מול כמה מאות מהמגדלים הגדולים ביותר בארץ  – שיודעים לייצר תוצרת מופלאה – אבל כל מה שקשור למיתוג נדמה כי רחוק מהם שנות דור.

לכן המטרה הראשונה היתה להכיר להם את העולם הזה. לא להפחיד אותם שישר יזרקו הערות כמו "שיט שתל אביבים שעובדים במשרד פרסום אומרים". לכן הורדנו את היקף הציניות והבדיחות, מיקדנו את הנושא כדי שכולם יבינו במה מדובר וזרקנו את גלעד ישירות למים על הבמה לטבילת האש.

מצ"ב 15 דקות קצרות אך טובות בהן נתחיל מנחש, שום, תפוח אדמה ואציל צרפתי ועד כנות של אבוקדו. איך הכל מתחבר? פשוט תצפו או תקראו את התמליל המלא על מיתוג – מוצר – המופיע כאן למטה אחרי הסרטון:

התמלול

נושא ההרצאה:

מיתוג: ממוצר חקלאי למותג

היום אנחנו נדבר על משהו לגמרי לגמרי אחר: מיתוג בתוך העולם החקלאי.

קודם כל אני אציג את עצמי, גלעד שותף שלי, עמרי שנינו הקמנו את אהוי!

אנחנו משרד פרסום שבשנים האחרונות פיתח התמחות מאוד מאוד ייחודית בתחום החקלאות

אנחנו מלווים כמה מהגופים היותר גדולים בארץ מעולם הדשנים ועד עולם הזרעים אנחנו עובדים עם גרנות, עם חקלאי גרנות כבר שלוש שנים אנחנו מלווים אותם בהרבה פרויקטים מעניינים גם בארץ וגם בחו”ל.

וננסה להבין למה בכלל מיתוג – שזה משהו שנשמע מעולמות של קוקה קולה ומרצדס –

חשוב וחיוני בכלל לעולם החקלאות ולפני זה נתחיל בכלל ב’מה המטרה של מיתוג’ אז בעצם המטרה של מיתוג היא לקחת את הצרכנים שלנו ולהעביר אותם מעולם השכל לעולם הרגש ומרגע שעושים את המעבר הזה מעולם השכל לעולם הרגש אז אנחנו יכולים לגרום לאנשים לנוע.

כי ברגע שאתה חושב קשה לשכנע אותך ברגע שאתה פועל מהבטן או מהלב הרבה יותר קל להניע אותך לפעולה ואיך עושים את הדבר הזה? כלומר נורא קל לומר לעבור מהשכל לרגש עושים את זה בעזרת סיפור. ברגע שמכניסים ובונים סיפור אז נורא קל להעביר את העולם הרגשי.

תפוח – כשאני פוגש תפוח הדבר היחיד שעולה לי בראש זה כמה עולה לי קילו. זה הכל. אבל ברגע שאני מכניס לעולם הזה סיפור אז פתאום נכנס רגש. פתאום התפוח אולי מפתה אותי מעניין אותי מעורר בי מחשבות הרבה מעבר לעולם הזול יקר וברגע שיש סיפור מעניין בשלב השני גם אפשר ליצור מותג מאוד מאוד חזק.

והנה סיפור אמיתי על מיתוג שקרה בהיסטוריה:

אם אמרנו כל מותג צריך סיפור טוב אז הנה מוצר תפוח אדמה תפוח אדמה שכיום כולנו מכירים אותו בעצם ההיסטוריה שלו מתחילה בסוף המאה ה 15 תחילת המאה ה 16 הספרדים הגיעו לדרום אמריקה מצאו את ממלכת אינקה לקחו מהם המון המון המון המון זהב אבל גם הביאו איתם לאירופה תפוחי אדמה הציגו את זה לחקלאים האירופאים “שבניגוד” לחקלאים היום – היו מאוד שמרנים ומה קרה? 250 שנה לא קרה שום דבר אף חקלאי לא רצה לגדל  את זה. זה לא עניין אותו בכלל אף צרכן לא התעניין בדבר הזה לא משנה כמה ניסו להסביר להם בצורה לוגית כמה תפוח אדמה זה טוב וכמה עוזר לגדל אותו וכמה זה מגוון את המזון והכל שום דבר לא עזר עד שהגיע בחור נאה בשם פרמנטייה "אציל צרפתי במאה ה 18" שהבין שדרך השכל זה פשוט לא עובד וצריך ליצור פה סיפור.  והוא באמת יצר סיפור: הוא החליט להפוך את תפוח האדמה למזון המלכותי למשהו שנמצא רק באזור האצולה הגבוהה

ובאמת הוא יצר חגיגות ומסיבות של האצולה הגבוהה הצרפתית כשכל מה שהיה שם היה על טהרת תפוחי האדמה  נשים הגיעו מהודרות בפרחים של תפוחי אדמה בשלב השני יצר חלקה מלכותית בלב השדות של החקלאים הקיף אותה בגדר ובמשמר מאוד חזק לכאורה וכל המטרה היתה (בדיוק כמו בבר) (ששמים בו דורמן ואז כולם רוצים להכנס) ליצור סיפור והסיפור הזה עבד אנשים התעניינו ניסו להבין מה זה המוצר הזה שהאצולה הגבוהה ככה מגינה עליו ועושה סביבו מסיבות וחקלאים גם התגנבו וממש גנבו שתילים של תפוחי אדמה מהחלקה המגודרת הזאת וכל הדבר הזה אחרי 250 שנה שלא קרה כלום יצר הצלחה מאוד גדולה תוך שנים ספורות אלפי חקלאים בצרפת ובגרמניה התחילו לגדל תפוחי אדמה משם לכל אירופה ולכל העולם כמו שאנחנו מכירים את זה היום.

בעצם כל מה שעמד מאחורי הדבר הזה זה סיפור

כי בעצם, ברגע שיש לנו מוצר על המדף אנחנו שופטים אותו אחד מול השני אבל ברגע שאנחנו מכניסים אליו סיפור אז כבר קו המחשבה שלנו הולך להיות אחר אם השום הזה שאנחנו רואים הוא סיני אז יש לו עולם ערכים משלו דרך אגב לאו דווקא חיובי ואם לידו יש שום ישראלי אז פתאום יש עולם ערכים אחר אה, זה כבר מקושר לציונות ובטח הוא שום הרבה יותר טוב כי חקלאי ישראלי גידל אותו ואם לידו יש שום שחור אז יש לו עולם ערכים לגמרי אחר בטח ערכים תזונתיים הרבה יותר טובים והוא משהו הרבה יותר מיוחד ופתאום הנושא של כמה זה עולה לי לקילו יורד מהשולחן ונכנסים עולמות אחרים כמו, מה זה אומר עלי (כצרכן) ומה איכות המוצר.

וזו בעצם הנקודה.

בתהליך מיתוג, אם אנחנו מצליחים בעצם להעביר מוצר – למותג, אנחנו משנים את כל התמונה וזה לא משנה באיזה תחום זה גם כשאנחנו הולכים לקנות נוזל כלים.
ברגע שאנחנו הולכים לקנות מוצר אנחנו באים מגיעים למדף לא מעניין אותנו בכלל מה יש שם מסתכלים מה יותר גדול מה יותר חסכוני עולה פחות ועל זה אנחנו נלך. או שאנחנו הולכים לקנות מותג – את פיירי. ואז אנחנו פחות מסתכלים על המחיר אנחנו באים ומחפשים איפה התווית של פיירי ואת זה אנחנו נקנה כשיש לנו פנצ’ר ואנחנו באים למוסך אז הוא יכול להציע לנו מגוון של צמיגים סינים שלא יגידו לנו כלום ואנחנו פשוט נחפש מה יותר זול אבל אם יציע לנו צמיג של – Goodyear אז אנחנו מיד בראש נבין שזה יותר איכותי זה יחזיק יותר זמן – נהיה מוכנים לשלם על זה יותר למרות שיכול להיות שזה יוצר בדיוק באותו המפעל כמו כל אחד מהסינים האלה והאיכות שלו יכולה להיות מאוד מאוד דומה.

ואפילו במוצר מומצא:

אם מחר אנחנו נתחיל לרכוש ארנבים אז כל אחד ילך ויתחיל למצוא את הארנב הכי זול שהוא ימצא על המדף הכי פרוותי אבל אם יהיו ארנבי גלי מושב פטיש שכמובן…כל ארנב שובב אז אנחנו נבין שאילו ארנבים הרבה הרבה יותר טובים ואנחנו נלך ונקנה אותם וגם נקנה ארנב יותר קטן במחיר יותר גבוה ובעצם זה המעבר –
כי ברגע שאנחנו עוברים ממוצר למותג זה כבר לא הזול מול היקר זה הופך להיות: הזול מול הייחודי. וזה המפתח

כי במוצר – המחיר זה מה שמשחק תפקיד ובמותג הוא הופך להיות… סליחה
הקניה במוצר – היא מהשכל – כמו שאמרנו

ובמותג מהרגש במוצר המחיר הוא משהו מרכזי – אנחנו תמיד נחפש את היותר זול אבל במותג – המחיר הופך להיות משני במוצר אנחנו נעשה תמיד סקר שוק מקדים אנחנו נבדוק מה יש עוד על המדף אבל כשאנחנו ניגשים למותג לא מעניין אותנו שאר המדפים אנחנו ניגשים ישר למה שאנחנו רוצים וקונים אותו ופחות מתייחסים למחיר אז בעצם הבנו המעבר ממוצר למותג הוא מאוד כדאי ומשתלם אבל מה הקשר בכלל לחקלאות, ולחקלאות ישראלית והאם  זה בכלל עובד (בחקלאות)

והתשובה היא: כן.

והבאנו שלוש דוגמאות של מיתוגים שאנחנו עשינו פה, בחקלאות הישראלית בארץ שעשו שינוי מהותי במעבר הזה. ממוצר – למותג:

הדבר הראשון זה – בננה.

קיבלנו אתגר מחקלאי גרנות באחד השווקים היותר קשים, שזה השוק הסיטונאי שאנשים שם פחות מעניין אותם מה הפנפונים סוחרים מאוד מאוד קשוחים לקחת את הבננות של חקלאי גרנות ושיהפכו להיות לבננות הרבה יותר  נחשקות מול בננות אחרות שנמצאות בשוק ובעצם מה שעשינו שוב, זה לבנות סיפור ולהפוך מוצר למותג אז לקחנו בננה והפכנו אותה ל – Yellow Smile ופתאום אנחנו לא במוצר שהוא פרי שכל מה שיש בו זה לאכול אותו עם איזשהו ערך תזונתי אלא, זה מוצר שגורם לך לחייך. ובשביל שיגרום לחייך אז יצרנו סדרת קומיקס משעשעת שנותנת הרבה אופי ועומק לנושא הזה של החיוך של ה Yellow Smile ואת כל הקומיקס הזה שמנו על גבי אריזות ופתאום הפכנו להיות בתוך השוק הסיטונאי המלוכלך והעמוס לאריזה הכי הכי בולטת.

ואנשים בשוק התחילו לשים לב אלינו ולהסתכל ולהתייחס ובסופו של דבר הם אפילו נתנו שם (כינוי) לבננות קראו להן ‘בננה בזוקה’ וסוחרים בשוק התחילו לחפש ולרצות את הבננה בזוקה וגם כשהיה שיווק באותו זמן של אותן בננות בדיוק באריזות של בננה בזוקה מול אריזות לא ממותגות הדרישה לבננות של ה Yellow Smile היתה יותר גבוהה הכמויות שנמכרו היו יותר גבוהות וגם הצעות המחיר שהגיעו אליהן היו יותר גבוהות.

זה בדיוק המעבר הזה: ממוצר למותג

אבל אפשר לומר שבננה אולי זה משהו שהוא יותר סקסי ויותר קל למיתוג דרך אגב עשינו גם אחר כך לבננות קטנות את המותג של ה Baby Smile,

אבל יש עוד דברים בעולם החקלאות ואחד האתגרים היותר גדולים היה איך ממתגים כנות של אבוקדו וזה אתגר שלקחנו יחד עם משתלת חסקלברג ופחות או יותר כנות של אבוקדו – זה כמו למתג דיבלים זה משהו שהיה לו שמות של כנה 114895. זהו.

אבל אמרנו – אוקי, עשינו משהו ברמה עולמית שהוא חדשני ואנחנו נמתג את זה.

אז קודם כל נתנו לזה שם: קנקדו (canacado)

ויש לזה לוגו ויש לזה אופי ושפה ומתוך הקנקדו נתנו גם עולם ערכים שלם יצרנו אייקונים שבעצם מראים את היתרונות היחסיים עבור כל שטח גידול אם זה עמידות לפטריות, אם זה עמידות לתנאי מזג האוויר ואם זה עוצמת צימוח והדבר הזה, בעצם, התבטא אחר כך גם בכלים שיווקיים שהפקנו ואיתם פנינו לעולם ובתוך האתר למשל מגדל אבוקדו יכול למצוא – לא מוצר ולא כנה אלא את הקנקדו הספציפי שלו – את הקנדקדו שמתאים לו ויצרנו בפנים כלי שמאפשר למגדל, לבוא ולסמן מה רמת המליחות בקרקע איזה פטריות יש לו בקרקע בעיות שיש במים – ובסופו של דבר אחרי שהוא ממלא את הכל על החלקה שלו, על המטע שלו לא משנה באיזה מיקום בעולם הוא מגיע למצב שהוא מצא את הכנה הספציפית שלו והדבר הזה שגם חברות ובכירים ב Westfalia התעניינו בזה – אבל הגיעו גם המון פניות ממדינות כמו – בהוטאן דרך – מרוקו, פורטוגל, ברזיל של מגדלים שהתעניינו בכנות הספציפיות האלה – ב Canacado כח של מותג מול מוצר.

והדוגמה האחרונה – ועם זה נסיים אסא בצלי פרחים

משתלה שמתמחה בפקעות ובצלים של פרחים

והם מתמודדים במקום הכי אכזרי ומלחיץ בעולם: הקיר של המשתלה.

הקיר של המשתלה זה משהו מבעית שכל המוצרים בו נראים אותו דבר קקופוניה מטורפת של פרחים עלים אין שום מותג – אף אחד לא מבין כלום ובדרך כלל אתה רוצה לקחת משם את הדבר הכי זול ולברוח ואנחנו לא רצינו את זה אנחנו רצינו להיות בולטים שם ובעצם הפכנו את אסא מלהיות כל אחד להיות משהו הרבה יותר מעניין ומיוחד ובמקום קקופוניה נתנו מקום לכל אחד מהפרחים נתנו צבע ייחודי נתנו גם סיפור –

כמו שאמרנו סיפור מוביל משכל לרגש ובמקום כלנית שכתובה בקטן למטה אז כתבנו “אדומה, קורנת, מסעירה” והדוביום הפך ל “כתום, מאיר, מעורר” וככה כל אחד מהפרחים ופתאום זה הופך להיות הדבר הכי בולט על המדף פתאום שמים לב אליך – יש לך אופי ובאים לקנות אותך ולחפש וזה מתבטא גם באריזות ובסופו של דבר זה מתבטא גם במשאית ומה שקרה זה שסיימו את כל התוצרת לפני סוף העונה והשנה כשבאנו לעשות הדפסות חדשות הדפסנו בכמה סדרי גודל יותר בגלל שגם הדרישה של המשתלות עלתה וגם הדרישה של הצרכנים בשוק.

זהו. אז בגדול – בקיצור

בשביל לגרום למותגים ולמוצרים חקלאיים להצליח אז צריך להעביר אותם מהשכל לרגש

להעביר אותם ממוצר למותג – ואז לא רק יחשבו עליהם, אלא גם יתאהבו בהם.

תודה.

The post מיתוג חקלאי – הופכים מוצר חקלאי למותג appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

לידים לפי תחומי עניין?| רק אם אתם רוצים להתפשר על 70 אחוז…

המטרה שלנו, כמפרסמים היא להתאים את המסר שלנו בצורה מדויקת יותר לקהל היעד שלנו כדי לקבל לידים איכותיים יותר ולא לזרוק כסף לפח בטח כשמדובר ברשתות הסושיאל של פייסבוק ואינסטגרם, שבהן יש אינסוף גולשים וקל מאוד "לשרוף" תקציבים על קהל לא ממוקד.

איך עושים את זה? פשוט מאוד. משנים את המיינד סט שלנו לדאטה דריבן.
קמפיין מונע דאטה, הוא קמפיין חכם שעושה שלא עובד לפי תבניות אלא לפי תוצאות מוכחות בשטח. לכן הוא מוריד את העלויות לליד ומספק לידים איכותיים יותר, בשונה מקמפיינים שאינם מבוססי דאטה המספקים לידים ברלוונטיות של 60%-70% בממוצע וגם זה אם הם נבנו נכון ברמת ניתוח הקהלים.

פילוח קהל יעד בפייסבוק ובאינסטגרם

אז איך אנחנו יכולים ליצור קהלים חכמים?

אם כבר דאגתם להטמיע פיקסל של פייסבוק באתר נוכל להתחיל ליצור קהל שמבוסס על התנהגות הגולשים באתר. כלומר – אנשים שביקרו באתר בזמנים מסוימים, עמודים ספציפיים, או לפי פעולות גולשים חשובות שהגדרנו מראש. אפשרות נוספת היא לבנות קהל חכם ממשתמשים שהגיעו לאירועים (events) שיצרנו בפייסבוק ואפילו ממשתמשים שהביעו עניין בהם. זה ניהול סושיאל מדיה מתקדם שיוצר חיבור בין הניהול השוטף של התוכן לבין הפרסום הדיגיטלי שפועל באותה הפלטפורמה.

כמובן שכל זה תקף גם לגבי אינסטגרם. כלומר ניתן לבנות קהל יעד חכם המתבסס על גולשים שביקרו בעמוד האישי, שלחו הודעה דרך העמוד, שמרו פוסט או צפו בסרטון לפי שניות.

חשוב לזכור, שסרטונים ואחוזי צפייה בסרטונים – הם גם סוגי דאטה שאפשר ליצור מהם קהלים שישמשו אותנו אחרי זה לפרסום ישיר או ל Look a like.

וכמובן – טופס לידים בפייסבוק. משתמשים שהשאירו פרטים ב Lead generation form וגם כאלה שרק פתחו אותו אבל לא השלימו אותו.

למשתמשים מתקדמים יש אפשרות נוספת והיא בניה של קהלים מבוססי רשימות לידים.

כל הדאטה הזו יכולה לשכלל קמפיינים, לסייע לך לבצע פילוח קהל יעד בפייסבוק ובאינסגרם ולהוביל לתוצאות מדויקות יותר וטובות יותר.
אם הקמפיינים שלך לא יהיו מבוססי דאטה, זה מתכון בטוח להישאר מאחור.

The post 90 שניות על פילוח קהל יעד בפייסבוק ובאינסטגרם מבוסס דאטה appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

פתרון 1: מסר ב-5 שניות

"דלג מודעה" – כנראה הכפתור שלחצו עליו הכי הרבה באינטרנט (חוץ מ'מחק היסטוריה'). הוא מעניק לנו 5 שניות נדיבות של חסד לפני שהוא מופיע לסגור את החגיגה אז פתרון אפשרי למפרסמים הוא לדחוס את המסר הפרסומי בשניות הבודדות הללו. חשוב לזכור – פרסום ביוטיוב בפרק הזמן הזה חייב להיות כמובן תמציתי וישיר מאוד אבל הי, זה לא אומר שאי אפשר להיות יצירתיים.

בואו ניקח לדוגמה את הפרסומת של Mom's Touch, רשת המבורגרים בדרום קוריאה. הרשת רצתה לקדם את הכנפיים החריפות שלה, אז מה היא עשתה? הציגה עז שנושפת אש מרוב שהכנפיים חריפות ולצידה את המוצר המקודם.

שימו לב לשילוב מוצלח של כמה אלמנטים – הפרסומת קצרה, מצחיקה ומקדמת את המוצר. בנוסף, בהנחה שאתם לא נערת קייפופ לבושה ורוד, אתם כנראה לא יודעים אפילו מילה אחת בקוריאנית (לא, גנגאם סטייל לא נחשב) – אבל – הדימוי הויזואלי מצליח לעקוף את מחסום השפה וליצור פרסומת שיכולה לדבר אל כולם.

גם בהוליווד הבינו שלצופים ביוטיוב אין סבלנות לראות טריילר של 3 דקות לסרט אם הם לא ביקשו זאת מלכתחילה ולכן החלו לערוך טיזרים של 5 שניות. קחו לדוגמה את הטיזר של הסרט "ג'ייסון בורן" – המון אקשן דחוס ל-5 שניות במטרה לקדם את הטריילר המלא שעתיד לצאת באותו שבוע.

פתרון 2: ספרו סיפור טוב

בסופו של דבר אין כמו סיפור טוב. סיפורים הם מה שהושיב אותנו סביב מדורות ממש אחרי שסיימנו להיות קופים וזה עדיין מה שאנחנו מחפשים בכל פעם שאנחנו מתיישבים מול סדרה בסוף היום. סביר להניח שהתוכן שהצופה שלכם מחכה לצפות בו כולל סיפור או בידור כלשהו ולכן אפשר לתת לו סיפור כל כך טוב, שהוא יוכל לדחות לרגע את הסיפור השני.

קחו לדוגמה את הפרסומת של משחק המובייל הסופר פופולארי Clash Royale , שמציגה לנו את השניות האחרונות של תחרות ספורטיבית וניסיון נואש של חברה באחת הקבוצות לנצח ברגע האחרון.

אז הקטנטנה עם השיער הורוד יורה חץ אל המטרה והופ, כבר יש לנו סיפור. אנחנו מתעניינים לדעת איך הוא יסתיים – בהצלחה או בכישלון? הסיפור והרצון לראות כיצד הוא יתפתח הם שמשאירים את הצופה לצפות בפרסומת של 50 שניות.

פתרון 3: שברו את הקיר הרביעי

הכוונה היא לפרסומות עם מודעות עצמית שפונות ישירות אל הצופה, לפעמים תוך כדי התייחסות לכך שאנשים לא בדיוק מתים על פרסום ביוטיוב. לפני כמה שנים חברת פרסום בשם StopPress לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה. במקום ליצור פרסומת אחת אחידה המקדמת מבצע של בורגר קינג, החברה יצרה לא פחות מ-64 פרסומות שהותאמו לביטויי חיפוש פופולריים. בצורה כזו הצופה המופתע מקבל פרסומת שמתייחסת לתוכן הספציפי שהוא ביקש לראות ובתגובה לא ממהר לדלג כי הוא רוצה להבין מה לעזאזל קורה פה.

קמפיין נוסף שעובד על עיקרון שבירת הקיר הרביעי הוא של חברת Ydraw, שב-2015, במטרה לקדם את המכונית החדשה של אופל, יצרה סדרת סרטונים שלכאורה יוצרים אינטראקציה בין המכונית לבין כפתור הדילוג עצמו.

פתרון 4: להסיר את כפתור הדילוג

החל משנה שעברה הפרסום ביוטיוב מאפשר להגדיר מודעות ללא כפתור ה-דלג ולכפות על הגולש לצפות בה. על פניו  נראה שמדובר בסוג של פתרון למפרסמים אך יש לו כמה חסרונות רציניים שצריך לקחת אותם בחשבון:

1. הגדרה זו עולה הרבה יותר כסף מפרסומת רגילה שניתן לדלג עליה.
2. הצופה מפתח אנטגוניזם כלפי המודעה מרגע שנלקחת ממנו זכות הבחירה האם לצפות או לדלג והסיכוי להמרה יורד בהתאם.
3. המסר שאתם משדרים הוא שמלכתחילה אינכם נותנים אמון בפרסומת שלכם.

אז אמנם אפשר פשוט לשלם יותר כדי לכפות צפייה, אבל כפי שראינו, נראה כי תחליף קסם לפתרונות היצירתיים שיתנו לנו את התוצאות הטובות ביותר.

יצירת פרסומת יצירתית איננה משימה פשוטה. הפקת תוכן איכותי שיצליח להתמודד עם כפתור הדילוג ביוטיוב מהווה אתגר משמעותי מאד, אבל כאן משרדי פרסום דיגיטליים נכנסים לתמונה. ישנן דרכים שונות להתמודד עם האתגר כך שהקהל ימשיך לצפות ולא ימהר לברוח הלאה ותפקידו של משרד פרסום דיגיטלי בהקשר זה הוא לבנות קונספט מנצח לפרסומת שתשאיר את הגולש צמוד למסך, תקדם את המוצר של הלקוח, תייצר המרות ותפ… ***דלג!***

The post פרסום ביוטיוב ואיך להתמודד עם הכפתור "דלג מודעה" appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

נתחיל עם תמונת המצב הנוכחית של הטרנדים והמגמות ששולטים בתחום בשנתיים האחרונות:

בעלי סמכות בראש – אתרים בעלי סמכות רשמית כמו מוסדות מדינה ואתרי חדשות קיבלו בשנתיים האחרונות משקל גדול יותר בתוצאות החיפוש של גוגל, בין היתר גם כדי להיאבק בהפצה זדונית של פייק ניוז. משמעות הדבר היא שסיכוי גובה שמאמר באתר חדשות יעקוף בדירוג אתר רשמי, בלוג או עסק שמקדמים את אותו ביטוי מפתח.

קידום פרטיות המידע של המשתמשים – האיחוד האירופי הטיל הגבלות חמורות על שמירת מידע של גולשים באתר במטרה להגן על פרטיותם. כתוצאה מכך, גוגל החלה לשים דגש על השאלה האם לאתר יש מדיניות מסודרת ופומבית בנושא.

via GIPHY

דגש על תוכן איכותי – גוגל מצד אחד נותן עדיפות לתוכן איכותי, ארוך ומקורי ומצד שני פוגע בדירוגים של אתרים עם תוכן דל, מעותק וקצר שכל מטרתו היא לקדם ביטויים במנוע החיפוש.

ביטחון קודם – ב-2018 אחד הנושאים הבוערים בתחום היה אבטחת אתרים ב-HTTPS. תוצאות החיפוש של גוגל העדיפו באופן משמעותי אתרים מאובטחים על פני כאלה שאינם, זאת בתוספת אזהרות בולטות ובלתי מחמיאות למי שמנסה להיכנס לאותם אתרים בדפדפן כרום.

עדיפות למובייל – בגוגל החלו לתת עדיפות לאתרים שידידותיים לגלישה במכשירים סלולריים בעוד אתרים שאינם עונים על הדרישה נפגעו בדירוגם.

ועכשיו עם הפנים לעתיד, מה הם הטרנדים והמגמות בתחום ה-SEO לאתרים שצפויים להיות מרכזיים החל מ-2020? קבלו סקירה מהירה של כל מה שצריך לדעת אם אתם אנשי פרסום או SEO שרוצים להישאר רלוונטיים.

חממו את הגרון: עלייתו של החיפוש הקולי

אם השמות סירי, קורטנה ואלקסה אומרים לכם משהו אז ברכותינו – אינכם מקרה אבוד. יותר ויותר אנשים משתמשים בעוזרות וירטואליות למיניהן לא רק כדי לרשום תזכורת או ליזום שיחה טלפונית, אלא גם כדי לחפש דברים ברשת. כתוצאה מכך, תדירות השימוש בחיפוש קולי הולכת וגדלה ולא נתפלא אם יום יבוא והמחפשים באופן טקסטואלי יהפכו למיעוט. חיפוש קולי בגוגל הולך להיות אחד הנושאים הבוערים לשנת 2020.

כיצד זה משפיע על קידום אתרים בגוגל? מדובר בעניין של יצירת תוכן בצורה הנכונה. אמנם גוגל מבין שפות, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות מושלם. לכן, על ביטויי החיפוש להיות קצרים, מדוייקים ופשוטים. כלומר, עדיף שתימנעו מביטויים אקדמאים מדי או ניסוחים מוזרים שהמשתמשים ישברו שיניים עליהם בניסיון לבטא אותם בקול.

נכון לכיום, הדרך הטובה ביותר להזין את גוגל בביטויים שמתאימים לחיפוש קולי היא בעזרת ה-Snippet, אותה רשימת נתונים שמוצגת בראש העמוד לפני תוצאות החיפוש בפורמט המוכר לנו. לגוגל קל מאוד לקרוא נתונים בצורה זו, מה שגם יקל על המנוע במקרה של שאילתא קולית. אז אם אתם רוצים סיכוי להתברג לשם, תתחילו לעבוד על תוכן שאפשר לסכם לרשימה.

נגישות למובייל: להיות או לחדול

אמנם נגישות דרך מכשירים ניידים הפכה כבר ב-2018 לדרישת חובה בתחום של קידום אתרים בגוגל, אבל המגמה המסתמנת היא שנגישות לסמארטפונים וטאבלטים הולכת להיות תנאי מקדים כדי בכלל להיסרק במנוע החיפוש מלכתחילה.

הסיבה לכך היא שעל פי התחזיות של גוגל, הרווחים שלה מפרסומות בניידים עתידים בשנה הבאה לעקוף את אלה שמגיעים מהמחשבים הנייחים ולכן היא נותנת להם עדיפות. בפועל, האלגוריתם של גוגל עלול לוותר לחלוטין על סריקה של אתר אם הוא אינו נגיש למכשירים ניידים.

המסקנה – אם ללקוח שלכם יש אתר שאינו מונגש כראוי, יש הרבה עבודה לפניכם. (איך להתכונן לאינדוקס מובייל בגוגל?)

via GIPHY

ה-RICH SNIPPET יקבל יותר משקל

רק בשביל ליישר קו שכולנו מבינים במה מדובר, Rich Snippet היא השורה האפורה שמופיעה בחלק מתוצאות החיפוש בין כתובת האתר בירוק לבין תיאור העמוד. היא מציגה נתונים כמו ציוני ביקורות שניתנו על עסק, שעות פתיחה ועוד. הערכות אומרות כי ה-Rich Snippet עשוי לקבל משקל גדול יותר בתוצאות החיפוש לעומת המצב הנוכחי.

ישנן כמה סיבות טובות מדוע שבגוגל יבחרו לבצע כזה מהלך: הראשונה היא שה-Rich Snippet מכיל מידע שעוזרות וירטואליות יכולות לשלוף בקלות, וכפי שהזכרנו מקודם חיפוש קולי הוא בפני עצמו מגמה בעלייה. סיבה אחרת היא שהנתונים ב-Rich Snippet מוצגים בצורה בולטת יותר כאשר מחפשים בנייד בגלל שהם מופיעים בתחתית התוצאה ולא בין השורות, מה שהופך את אותן תוצאות למושכות יותר ויזואלית ולכן הן זוכות ליותר קליקים והמרות.

לסיכום, המגמות והטרנדים המרכזיים בתחום של קידום אתרים בגוגל לשנת 2020 הם:

• חיפוש קולי עם עוזרות וירטואליות.
• נגישות של האתר למובייל כתנאי מקדים לסריקה.
• ה-Rich Snippet יהפוך לפקטור חזק יותר בתוצאות.

ועכשיו רק נותר לראות האם הרשימה הזו תהפוך ל-Snippet

The post קידום אתרים בגוגל – טרנדים ומגמות לשנת 2020 appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

המהפכה הדיגיטלית אמנם החלה לעשות את צעדיה הראשונים בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אבל רק בעשור הראשון של המאה-21 השימוש במחשב אישי ובטלפונים סלולריים הפך לנפוץ מספיק כדי להוות תופעה תרבותית. בעשור שלאחר מכן מספר משתמשי האינטרנט ברחבי העולם הכפיל את עצמו לשני מיליארד, וב-2015 מספר הגולשים באינטרנט באמצעות סמארטפונים וטאבלטים עקף את זה של הגולשים במחשבים אישיים.

ההתפתחות הזו בצורה בה אנו צורכים מידע והנגישות שלנו אליו הובילו לשינויים מרחיקי לכת גם בתפיסה הפעולה של משרדי הפרסום. במאמר זה נסביר על האבולוציה של משרד פרסום דיגיטלי בישראל ובעולם בעשור האחרון.

קניית מדיה – מסורתית OUT, דיגיטלית IN

מה היה עושה בעבר משרד פרסום כדי לקדם את לקוחותיו? מפרסם מודעה בעמוד הראשון של העיתון, מציב שלטי חוצות ולפעמים אפילו מפיק פרסומת יקרה לטלוויזיה או לרדיו ומשבץ אותה בשעות הפריים טיים. לשם היו הולכים התקציבים של משרדי הפרסום בקניית מדיה.

אבל כניסתו של עולם הדיגיטל לתמונה שינתה לאורך השנים את חלוקת תקציבי הפרסום באופן משמעותי כאשר משרדי פרסום מעבירים יותר ויותר תקציבים לדיגיטל. ישנם אפילו קמפיינים שפעילים אך ורק ברשת או מחזיקים בייצוג מינימלי מאוד במדיה הישנה מאחר והפרסום בדיגיטל עושה לבדו את העבודה. כי בואו נודה באמת – אנחנו פשוט "שורצים" באינטרנט בכל הזדמנות אפשרית, בין אם יש לנו רגע של זמן פנוי ובין אם אנחנו בעיצומו של יום עבודה. אז כמובן שאם הקהל הגדול נמצא שם – משרדי פרסום יגיעו מיד אחריו.

על אף שהמושג קניית מדיה היה קיים עוד לפני, כיום מקשרים אותו אסוציאטיבית יותר לכיוון האינטרנט. במקרה של משרד פרסום דיגיטלי, קניין המדיה יתעל את התקציבים למקומות כמו אימייל מרקטינג, למודעות במנועי חיפוש, לקידום ברשתות חברתיות ולפרסומות באתרים גדולים.

השינוי בתיעול תקציבי הפרסום לטובת הדיגיטל השפיע רבות גם על תפיסת ה-ROAS – אם בעבר מפרסמים היו יכולים למדוד השפעה של פרסום רחב היקף רק אחרי תקופה שנעה בין רבעון לשנה, כיום ניתן לקבל פידבק על הפרסום בזמן באמת ובכל רגע נתון על ידי הצגת מספר החשיפות, לחיצות ופרמטרים נוספים.

קול קטן, השפעה גדולה

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" נכתב בשירו של אורי זוהר. מארק צוקרברג הקפיץ מעלה בכמה רמות את חופש הדיבור והביטוי ברחבי האינטרנט כאשר הכניס לראשונה לחיינו את פייסבוק בפרט ואת המושג רשתות חברתיות בכלל. אמנם גם בעבר היו קיימות רשתות חברתיות כמו MySpace, אבל המושג עצמו היה הרבה פחות שגור בפינו ובכל מקרה הן לא התקרבו לפייסבוק מבחינת רמת הטכנולוגיה וקלות השימוש.

אם פעם כדי לפרסם טור דעה בתפוצה רחבה היה צריך להתאמץ לשכנע עורך של עיתון או תכנית טלוויזיה לתת את הבמה, כיום כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח חשבון ברשת חברתית גדולה, לפרסם את הדברים ולשתף. אין יותר פשוט מכך – זה חינם, קל לביצוע ויעיל מאוד אם עושים זאת נכון. עם חלוף השנים נוצר מצב בו הרשתות החברתיות הן בעלות תפוצה רחבה יותר, ולכן גם בעלות השפעה גדולה יותר, לעומת המדיה הישנה.

המהפכה הזו יצרה מושג חדש בעולם הדיגיטל – משפיענים, כלומר אנשים "רגילים" מן היישוב שיש להם קהל גדול של עוקבים, מאלפים בודדים ולעיתים אפילו מאות אלפים או מיליונים, עליהם הם מסוגלים להשפיע ולהניע אותם לפעולה. כיום, כל משרד פרסום דיגיטלי גדול שמכבד את עצמו מחזיק בעובד שאחריותו היא יצירת ושמירת קשר עם משפיענים כדי שיהיה ניתן לרתום את כוחם והשפעתם. אפשר לראות את המשפיענים ממליצים על מוצרים מסלון ביתם או מגיעים לאירועים ומקדמים אותם עם סטורי לייב באינסטגרם ובפייסבוק, אליו כל העוקבים נחשפים.

זהירות – הפרסומות עלולות לעניין אתכם!

תפתחו טלוויזיה או רדיו בכל רגע נתון. באילו פרסומות תיתקלו וכמה מהן יהיו באמת רלוונטיות עבורכם? הבעיה של המדיה הישנה היא פרסום לקהל הרחב בלי לקחת בחשבון את המאפיינים והצרכים של האינדיבידואל. כלומר, סביר להניח שנער בן 16 לא יתעניין בפרסומת לטבעות אירוסין ואדם שגר באילת לא יעשה את כל הדרך לבני ברק רק בשביל לקנות רהיטים. כן, גם אם הם בהנחה.

לעומת זאת, בדיגיטל הבעיה נפתרת באמצעות טירגוט ( Targetingבלעז, כיוון למטרה) של פרסומות שמותאמות אישית לכל גולש. הרשתות החברתיות ומנוע החיפוש של גוגל אוגרים עלינו מידע (לטוב ולרע) בנוגע לנושאים שהגולש הביע בהם עניין ומשתמשים בידע שהצטבר כדי לספק לו פרסומת ש, מי היה מאמין, תהיה רלוונטית עבורו.לדוגמה, אדם שחיפש בגוגל מידע על לימודי תואר ראשון עשוי לקבל פרסומת על יום פתוח באוניברסיטה. שימושי, לא?

החידוש המהפכני הזה בעולם הפרסום הדיגיטלי יצר מקצוע חדש שייחודי לתחום – PPC. אנשי PPC מקצועיים יודעים כיצד לטרגט כל פרסומת בצורה יעילה על פי פרמטרים כמו תחומי עניין או איזור גיאוגרפי רלוונטי, כמו כן כיצד לנהל נכון את תקציב הפרסום כך שהתוצאות יושגו מבלי לבזבז כספים.

גוגל עבדה קשה לאורך השנים כדי לעודד את המפרסמים לפרסם דרך מנוע החיפוש שלה ויצרה מערכת בשם AdWords, פלטפורמת פרסום ממומן שמאפשרת לחקור אילו מילות חיפוש הן הפופולריות והרלוונטיות ביותר ומכאן הדרך לעליית הקמפיין לאוויר היא קצרה מאוד. גם לפייסבוק יש מערכת פרסום ממומן מתקדמת משלה לקידום פוסטים ועמודים של עסק על פי תחומי עניין, מיקום גיאוגרפי ועוד.

החזון – שופינג בתחתונים מול המחשב

יום יבוא ונעשה את כל הקניות מול המחשב מבלי לקום מהכסא ונקבל את המוצרים עד לדלת הבית באמצעות רחפנים, או כך לפחות אומר החזון של אמאזון לעתיד. את החלק הראשון של החזון הזה אפשר לראות שמתחיל להתגשם כבר בהווה – יותר ויותר אנשים מעדיפים להזמין את מה שהם צריכים דרך הרשת מאשר לנסוע לסופרמרקט הקרוב או, אלוהים ישמור, לכתת רגליהם ברחובות לחנות הרלוונטית.

תחום הרכישות האלקטרוניות ברשת, שמוכר יותר לציבור הרחב בשמו הלועזי איקומרס (E-Commerce), הפך לאחד התחומים החמים ביותר בכל קמפיין שיווקי שמנסה למכור מוצר. הניצנים החלו ללבלב בזכות אתרי קניות יעודיים כמו אמאזון ואיביי, אבל פייסבוק וגוגל הן אלה שהובילו את פרץ הגדילה והצמיחה של התחום למימדים שלו כיום. כל אחד רוצה לנצל את כוחה של הרשת למכירת מוצריו, ולא רק בעלי העסקים עצמם אלא גם מתווכים חיצוניים במסגרת תכנית שותפים (Affiliate), שמקבלים אחוז מהרווח על כל רכישה שמתבצעת.

עוד כמה דורות לכל היותר כנראה שנמצא את עצמנו במצב הבלתי נתפס בו נספר לנכדים או לנינים שפעם פרסומות לא היו מופיעות על המסך, אלא על נייר שנקרא עיתון; שכדי לעשות קניות לשבת נאלצנו ללכת לסופר ולהידחק בתור לקופה עם עגלת קניות ממתכת, ולא וירטואלית; שבעבר כולנו היינו יושבים סביב מדורת השבט ומקשיבים למספר קטן של קולות בעלי אוטוריטה, אך כיום כל אחד יכול להשמיע את קולו ולסחוף אחריו אחרים. זו היא האבולוציה הבלתי נמנעת של הפרסום הדיגיטלי.

The post האבולוציה של משרד פרסום דיגיטלי בישראל ובעולם appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.

פרסום לעסק ולא משנה מה גודלו מצריך לימוד והיכרות עם הצד המבצע – משרד הפרסום ועם כלים מגוונים פיזיים ותפישתיים. במאמר הבא אנחנו נוגעים בכמה עקרונות ראשוניים שחשוב להכיר לפני שניגשים לפרסם.

ככה נראה משרד הפרסום של שאטרסטוק:)

בגדול מאחורי המילה Pirsum, לפחות בכל מה שקשור למשרד פרסום, קיים עולם תוכן שלם של תפיסות עבודה, מקצועות ולא מעט ספקולציות. מאחר ופרסום הוא לא מדע מדויק, אלא יותר הבנה של מניעים צרכניים וניסיון להתחבר אליהם  – יש כמה מונחי יסוד שחשוב להכיר על מנת לייצר בסיס לעבודת פרסום טובה. החלטנו לקחת את המילה Pirsum ולפרק אותה למונחים שונים שיעשו קצת שכל ויצקו תוכן לתוך המושג המעורפל הזה.

 P – סקרים.

Poll – סקר שוק הוא כלי חשוב לכל פרסומאי שרוצה להבין מי קהל המטרה של הלקוח שלו, מה מאפיין את הקהל, היכן הקהל שלו מסתובב, איזו שפה הוא מדבר ומה מניע אותו. בנוסף, הסקר מציג תמונה עכשווית של הקטגוריה בה מתמודד הלקוח של משרד הפרסום, מתאר את המתחרים, מציג את החוזקות והחולשות של כל אחד בקטגוריה ומסייע בזיהוי הזדמנות שיווקית ליצירת מסר פרסומי חדשני. בהמשך הדרך – סקר שוק טוב מסייע למשרד פרסום לתכנן בצורה מדויקת את רכישת המדיה, ובנוסף מקל על צוות הקריאייטיב להבין איך הוא צריך לפנות לקהל, הן ברמת המסר והן ברמת העיצוב.

 I – אינטיליגנציה.

Intelligence – קיימת תפיסה שגויה בקרב פרסומאים והלקוחות שלהם כי הצרכנים הם "מטומטמים". לכן קיים חשש גדול לצאת בפרסומות "מתחכמות" מדי, או מרומזות וקיימת נטיה להאכיל את המסרים בפרסומות לצרכנים בכף מרק, שלא לומר מצקת. אם להסתמך על דבריו של הסוכן K (מגברים בשחור), שקבע כי: "בני האדם הם טיפשים, אבל האדם הוא חכם" מומלץ לא לכוון אל המכנה המשותף הנמוך ביותר של קהל היעד ודווקא לאתגר את החשיבה שלו בפרסום. וזאת משום ש – א': פרסומות רואים לבד, ולא כקולקטיב וב': כי פרסומת שגורמת לך לחשוב היא פרסומת שגורמת לך לזכור אותה, ולזה אין מחיר.

 R – מהפכה.

Revolution  לא חייבים לייצר מהפכה בפרסום כדי להשיג תוצאות, אבל פרסום מהפכני מסייע רבות להשיג נוכחות בולטת יותר ובכך לשפר את יחס עלות התועלת בקמפיין. עם זאת חשוב לזכור שקיים סיכון בפרסום מהפכני, מאחר  ואם במרכזו עומד מסר לא מדויק או הוא מתבסס על תובנה שגויה האפקטיביות עלולה להפגע.

 S – מכירות.

Sales – הכל בסופו של דבר מסתכם בשורה התחתונה – כמה קמפיין הפרסום שלי תרם למאמץ המכירות שלי. פרסומאים אוהבים לצייר הבדל בין פרסום תדמיתי לפרסום מכירתי, אך העובדה היא שפרסום תדמיתי תורם רבות למכירות ולכן בכל קמפיין, בין אם הוא תדמיתי או הארדסל, חייב להיות תכנון מדויק והתוויה לשיפור היקף המכירות. איך זה עובד למשל בקמפיין תדמיתי? מיצוב גבוה של חברה בקמפיין 'תדמית' יסייע למפרסם להנחיל בתת מודע של הצרכן כי המוצר שלו הוא איכותי ולכן צריך לשלם עליו יותר. כאמור גם כאן התדמית מתורגמת למכירות. משרד פרסום טוב יודע שאם הלקוח שלו ירוויח יותר כסף מהקמפיין, הוא ישקיע יותר בפרסום.

 U – ייחודיות.

Unique – ממש כמו שכל עסק או חברה, בכל סדר גודל ובכל קטגוריה, חייבים למצוא בידול של המוצר או השירות שלהם על מנת לייצר יתרון על המתחרים, כך גם משרד פרסום חייב לייצר בידול בפרסומות. מקוריות וייחודיות מסייעים רבות ביצירת בולטות בין מאות הפרסומות ששוטפות כל אחד מאיתנו במהלך כל שעה ביום. הייחודיות מתחילה במסר הפרסומי והקונספט הרעיוני, דרך העיצוב ואפילו יצירתיות במדיה בה מופיעה הפרסומת. ככל שהפתרון הפרסומי ייחודי יותר, הוא יבלוט יותר וישיג את מטרת הפרסום הרבה מעבר למצופה.

 M – כסף.

Money – שאלת הכסף היא תמיד המוקש בתחום הפרסום. מאחר ומדובר ב"עסקי אוויר" מאוד קשה להסביר ללקוחות של משרדי הפרסום לאן הולך הכסף ולמה צריך לשלם על רעיונות איכותיים, עיצוב חדשני, תכנות וכדומה. בנוסף, באופן בו תחום הפרסום עובד היום, בו רוב תקציב הפרסום של הלקוחות עובר למדיה, תמיד עולה שאלה בקרב הלקוחות כמה עמלה משרד הפרסום מקבל מהמדיה. בסופו של דבר הכל נמדד בתוצאות ובכמה עולה לייצר ללקוח של משרד הפרסום, לקוח חדש.  דווקא בתחום הפרסום לא מומלץ לחפש את המחיר הנמוך ביותר אלא את המחיר הטוב שיותר שיוביל לעבודה איכותית ולתוצאות מצוינות.

פרסום לעסק – נסכם?

הפרסום הוא עולם שלם שנגענו פה רק בקצה קצהו. אם העסק שלך צריך פרסום כדאי לך מאוד ללמוד עוד על התחום לפני הרגע לקפוץ ראש ולהתחיל לשחות בו.

The post PIRSUM – פרסום לעסק, שיווק ומה שביניהם. appeared first on משרד פרסום | סוכנות דיגיטל | אהוי קריאייטיב.